הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות אליקים רובינשטיין קבעו כי גם נשים יוכלו להתמנות לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים. הפסיקה מגיעה בעקבות עתירת ארגוני נשים ובראשם בתיה כהנא דרור.
בהכרעת השופטים כותב רובינשטיין כי מעתה כל אחד ואחת יוכלו להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין בתנאי שעומד בסעיפים הבאים: "הוא תושב ישראל; הוא בעל רישיון טוען רבני או שהוא עורך דין בעל תואר שני במשפט עברי או בתלמוד - עם יתרון לעורך דין שהוא גם טוען רבני; הוא בעל ניסיון של 7 שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים; מבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים".
בהחלטה כתב עוד השופט: "התנאים מכוונים לנקבה וזכר גם יחד, ויושם אל לב: התנאים האמורים הם תולדה של פרשנותנו לסעיף 13 לחוק הדיינים. על השר לשירותי דת לבחון על פיהם מועמדים לתפקיד מנהל בתי הדין. חובתה של הרשות לפעול בגדרי סמכותה בפרק זמן סביר, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בזכות יסוד הנפגעת שלא כדין, מקום שהיעדר הייצוג ההולם במערכת בתי הדין בולט עד מאוד זה מכבר, וכשמדובר במשרה חשובה שאינה מאוישת במינוי רגיל".
ח"כים חרדים תוקפים את השופטים הכופים מינוי אישה למערך בתי הדין (צילום ארכיון: מתוך אתר הכנסת)
בסיום דבריו כתב רובינשטיין: "בשעה (טובה) שבה נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, אין זה מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים. בפתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים שתשמשנה בתפקידים ניהוליים, יש ערך רב, כאמור, לא רק לציבור הנשים בכללותו כי אם גם לחיזוק מעמדו של בית הדין, שאמון הציבור בו הוא תנאי חיוני לתפקודו".
השופט מתייחס להחלטה שכבר התקבלה במערכת בתי הדין למנות סמנכ"לית לבתי הדין וכתב: "ויושם אל לב: אף שיש לציין לשבח את מינויה של הגב' גולדשטיין לסמנכ"לית בתי הדין, הנה האפשרות להימצאותה של אשה בראש הפירמידה הניהולית, כמנהלת בתי הדין, במערכת שבה שדרת הניהול המרכזית מורכבת ברובה הגדול מגברים, חשובה מצד עצמה, ומגשימה את ערך השיוויון במובנו המהותי. כמובן אין באלה כדי להביע דעה על מועמדויות כאלה ואחרות לתפקיד".