אאא

התרמת דם נהפך לדבר שבשגרה, רבים מבינים את הצורך הגדול בהצלת נפשות ולתת תרומת דם, בריכוזים חרדים רבים מתקיימים התרמות דם רבות, וציבור בני הישיבות ואברכי הכולל מושיטים את ידם למחט התרומה בזה אחר זה מתוך שליחות של אל תעמוד על הדם.

כותב השורות הוא אחד מחסידי תרומות הדם למרכיביו, ומרבה לדאוג להתרמות שכאלו, כי הוא חש בדמו ובגופו  כמה שתרומת דם הינה הצלת חיים כפשוטו, בהיותי בחור ישיבה נתבקשתי לתרום דם עבור חולי סרטן (יזכרו לטוב השליחים אגודת זיכרון מנחם), ובזכות תרומת הדם שנתתי התגלתה בדמי המחלה ונזקקתי בעצמי לתרומות דם וטיפולים והרבה סייעתא דשמיא עד להחלמתי בחסדי שמים.

רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר - התורה חוזרת ומדגישה את האיסור הגדול של אכילת דם, ובראשונים הרבו להסביר את הבעייתיות שבאכילת דם מתוך חשש שטבע הבהמה ישפיע על האדם דרך דם הבהמה, והאיסור הוא חמור מאוד, בהדגשה רבתית.

בימים אלו של מנוחת והשבת הנפש (כאדם שנפשו שבה אליו- רש"י בראשית) באפשרותו של כל אדם לקיים ביתר שאת התרמת דם, ואינני מתכוון (רק) לכזו פיזית עם ניידת ומחט, ישנם בעלי נפשות רבות שצמאים לתרומתנו, שמצפים למילה הטובה שלנו, שמצפים למבט שמשדר להם שאנו מכילים אותם ואוהבים אותם, גם אם הם שונים מאתנו ומילדינו, גם אם הם עוברים תהליכים בחייהם שאולי נראים כמרדנות ושינוי דרך לחיים מהוריהם ומשפחתם, בתוך תוכם הם זקוקים להספקת דם חם אל הלב היהודי החם שלהם שזועק נואשות, הוא זקוק למילה טובה של פרגון לרמתו שלו המתאימה לחיו, לא ביקורת ולא תוכחת מוסר, אל דאגה את זה רבים עשו (ואולי הוא במצבו הנוכחי בגלל שרבים כך עשו לו), חיבוק או מילה נכונה יבנה אצלו המון מהחורבן המתחולל בתוכו, גם אם כלפי חוץ הדברים נראים לא כך, בתוך תוכו הוא מצפה לזה.  

כאמור חיי ניצלו בזכות מעשה חסד שעשיתי והלכתי לתרום דם לחולה אחר, בעת שתרמתי את הדם תחושתי הייתה הנה אני עושה חסד, אני האדם הבריא, עושה חסד עם האדם החולה, דקות בודדות אחר כך הבנתי שהמציאות הייתה הפוכה, בזכות החולים שאני הלכתי לתרום להם דם, חיי שלי ניצלו כי אני הייתי חולה!!! כאשר ניצב מולנו נער שאולי בחזותו הוא נראה חלש אופי מכמה בחינות, ואולי הוא לא הבחור האידיאלי שהייתי רוצה שהבן שלי ישהה בסביבתו קבוע, אבל עלינו לזכור שאין ביטוח לאף אחד, אל תעמוד מולו בתחושה שאתה האיש הבריא.... תעמוד מולו בגובה העיניים, כי אתה לא באמת יודע מה יילד יום.....

בהתרמת דם כולנו מבינים עד כמה חשוב לתרום דם לחולה, אבל למה בנער מתקשה אנחנו פחות מבינים ויותר מתבדלים ממנו?? כי הדם הוא הנפש זועקת התורה!  אם אסור לאכול את הדם כי זה הנפש אז וודאי שצריך להיזהר לא לאכול את הנפש עצמה ולא רק את הנפש עם הבשר כפי שהתורה אומרת, אלא את הנפש לבדה גם אסור לאכול, ולהביט לנערים שכאלו במבט ביקורתי ומוכיח ולא במבט אוהב ומקרב זה אכילת נפשם!! נערים אלו יש להם נפש גבוה לא פחות מהבן של כל אחד מאתנו, הם נערי חמד, יהלומים של ממש, אם רק נתקרב אליהם ולעולמם ונפתח להם צוהר לעולמינו נדע שהצלנו את הנפש, ואולי בזכות זה נזכה להגן על נפשותינו יוצ"ח.  

 

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי- ישיבת ההסדר החרדית חיספין