אאא

בית הדין הרבני בנתניה פרסם בשבוע שעבר פסק דין  בנושא 'בירורי יהדות' וגיור של תושבי ארצות הברית והכריע כי בני קבוצת "נצרים" אינם יהודים וקבע כי הגיור שעברו - בטל.

בשלב הראשון של ההליך, לאחר שבית הדין האזורי בנתניה דחה את הבקשה לאשר את יהדותה, מפני שבית הדין שגייר את האם אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל, ערערה המבקשת לבית הדין הרבני הגדול בטענה כי בית הדין שגייר את הוריה היה אורתודוקסי, ולכן גיורה תקף ואין אפשרות לבטל את הגיור.

דייני בית הדין הרבני הגדול הפנו את המבקשת לעיון נוסף בבית הדין בנתניה. דייני בית הדין הרבני בנתניה, הדיינים הגאונים הרב שלמה שפירא - אב"ד, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון, חקרו פעם נוספת את הנושא, ואת הפסק הקודם של בית הדין, שנכתב על ידי הרב שלמה שפירא - המכהן כיום כדיין בית הדין הרבני הגדול.

במהלך הדיון התברר כי המבקשת בת להורים שנולדו נוצרים, אביה היה כומר בפטיסטי וכן אמה, ולדבריה ההורים התגיירו בשנת 84' בבית הדין בטמפה שבפלורידה. עם גיורם נישאו לטענתה כדת משה וישראל ועלו ארצה וכאן היא נולדה. המבקשת הציגה מסמך באנגלית שכותרתו "תעודה לקבלה לתוך האמונה היהודית" ובשוליו שלוש חתימות.

תעודת הגיור הופנתה כמקובל לרבנות הראשית ולאחר בדיקה נמסר כי התעודה אינה מוכרת על ידי הרב הראשי לישראל דאז, הראשל"צ הגאון רבי שלמה משה עמאר, וכי לא ניתן לאשר את יהדותה.

בנוסף מצא בית הדין כי אביה של המבקשת ייסד קבוצה בשם "נצרים" והוא העומד בראשה. האב הוציא ספר המתאר את השקפתו ובו נכתב כי יש"ו היה יהודי אורתודוכסי, וכי בשלב מסוים הנוצרים עיוותו את דרכו. לדברי בית הדין, גם כיום, אביה של המבקשת דוגל בחלק מטענות הנצרות וכן הוא סבור שהדת היהודית אמת ולכן התגייר. המבקשת היא זו שתרגמה את הספר הנ"ל מאנגלית לעברית. 

במקרה הספציפי הזה העלה עוד בירור היהדות כי הרב שגייר אותה אמנם הוסמך לפני 60 שנה כרב, אך לא ברור אם כרב אורתודוקסי, ובכל אופן בהמשך ולאורך כיובל שנים הוא למעשה תפקד כרב בטמפל רפורמי. רב זה הוא זה שגם הסמיך את אחד מ"דייני הגיור", ואליהם צירפו אדם נוסף שלא הייתה לו הכשרה הלכתית כלשהי. התחקיר העלה כי השלושה היו בית דין 'אד-הוק' לגיור זה בלבד, ולא ישבו על מדין כבית דין קבוע.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

פסק הדין מבוסס על עשרות פוסקים ראשונים ואחרונים, ובעיקר על גדול פוסקי ארה"ב, מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, שפסל בספרו "אגרות משה" את כל הגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים.

כמו כן קיים בית הדין בנתניה בירור עם הרב דוברובסקי המכהן ב-40 השנים האחרונות כמנהל בית חב"ד בטמפה שבפלורידה, ולדבריו בדרום פלורידה לא הייתה מקווה שניתן לטבול בה לשם גיור, וגם באזור מגורי הורי המבקשת לא ניתן היה לקיים אורח חיים על פי ההלכה. בית הדין מצא במכתב שהומצא לו ע"י הרוח החיה שעמדה מאחורי הליך זה, אחד "הדיינים" שהשתתף בהליך, אי-דיוקים העולים כדי הצגת מצג שווא על ההליך שנעשה, והמוכיחים על פניהם שכנראה לא נעשו באותו הליך הדברים ההכרחיים לקיום גיור.

בית הדין העיר בפסק דינו, שעיון במסמכי ההורים הנמצאים בתיק משרד הפנים מורה שהורי המבקשת קיבלו אשרת עלייה לישראל על סמך הצהרתם שהם יהודים, אך בתיק משרד הפנים אין זכר לעובדה שנולדו נוכרים, ומשכך כמובן שלא צורף מסמך המורה על גיור, דבר המעורר חשד, שמא לא הצהירו כלל על העובדה שיהדותם היא מכוח הליך גיור שאינו מוכר על פי הסטנדרטים של משרד הפנים. בית הדין ציין כי הורי המבקשת והמבקשת לא יכולים להיות מוכרים כיהודים גם לפי החוק האזרחי הקובע את התנאים להכרת גר כזכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, ומשכך לא היו זכאים לאזרחות ישראלית.

אשר על כן החליט בית הדין כי "המבקשת אינה יהודיה, ויש להכניס את שמה לרשימת מעוכבי החיתון". כן הורה בית הדין להעביר את פסק הדין למשרד הפנים.