אאא

בעיצומו של חודש אלול תשע"ז ואני יושב כאן, בעיר הגעגועים אומן, מטרים ספורים מרחוב רבי נחמן 1 (לשעבר רחוב בילנסקי), שבאוקראינה. המקום בו כל יהודי שדואג לעתידו מציב את רגלו ביום הדין, המקום בו נמצא מי שהבטיח כי "מן הפאות" ימשוך כל יהודי שיפקוד את קברו ויוציאו משאול תחתיות.

כבר עכשיו אני מרגיש את הקדושה, את העוצמה, את האור, את השמחה, לקראת המעמד הקדוש שלא נראה כמותו בשום מקום, בו נוהרים רבבות יהודים מכל קצוות הגלובוס , מנער ועד זקן, מפשוטי העם ועד גבירים, מאזובי הקיר ועד ארזים, חסידים מכל הסוגים, כולם מתאחדים מעל קברו של רבינו נחמן מברסלב זיע״א, כולם כאחד, ללא הבדלי מעמדות, שרים ביחד ״הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך ״ ממליכים עלינו את הקדוש ברוך הוא, בוכים, מתפללים, וממש זוכים ליהנות מזיו השכינה.

מעמד נשגב ונורא ובעוד ימים מספר, אזכה להיות שוב שותף לו, כאשר כולם יבואו לשכור את שירותיו של הסנגור הטוב ביותר שימליץ יושר בפני השופט היושב בדין, בראש השנה. כבר אמר רבי נחמן "אני יכול להראות לגרוע בגרועים שהקב"ה נמצא איתו בכל רגע " ועוד אמר רבנו הקדוש "קיבלתי מהשם יתברך את הראש השנה ... בראש השנה אני יכול לפעול יותר בשביל כל יהודי ולעשות תיקונים נפלאים " והורה: " ראש השנה שלי עולה על הכל איש בל יעדר" .

ההזדמנות הזו היא מתנה שזכיתי בה ועיני רואות איך משנה לשנה עוד ועוד יהודים יקרים מכל המינים והסוגים, מכיפה שחורה ועד לבנה, דתיים וחילונים, חרדים וחרד"לים, אשכנזים וספרדים, מקובלים ולמדנים, אנשי עסקים ושועי עולם, כולם יחד קוראים בזעקה את התיקון הכללי, כולם יחד קוראים את עשרת המזמורים אותם ציווה רבינו, ונדמה שהעולם כולו עוצר את נשמתו כשהשמע ישראל השם אלוקינו השם אחד עולה בקול אדיר מפי ההמון. אני חושב על זה עכשיו, כאן באומן ימים מספר לפני התקדש החג, וצמרמורת עוטפת את כולי.

מי שלא ראה את ראש השנה במו עיניו אצל רבינו, לא ראה ראש השנה מימיו, מי שהגיע לשם פעם אחת, לא יוכל להפסיק ולא יוכל להתפלל את תפילת ראש השנה בשום מקום בעולם, רק בהיכל הציון של רבינו באומן, וכמו שאמר ר נחמן: "מי שטעם יין הונגרי אותו כבר לא יטעו" .

כמידי שנה קמו בימים האחרונים ויקומו בימים הקרובים אותם אנשים וינסו להכניס ללב העם, כאילו לא ראוי לעזוב את ארץ ישראל למטרה זו, כמובן שחשש זה מוטעה, כבר נכתב בשו"ת יחווה דעת, חלק ה, סימן נז: מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, בכדי שיתפללו עלינו, גם אצל כלב בן יפונה מצינו שהלך ונשתטח על קברי האבות, ואמר, אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד ע"ב בתוספות שם). ודאי שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ בכדי להשתטח על קברי הצדיקים, כיון שדעתו לחזור לארץ ישראל. וכן העלה הגאון רבי ישראל מאיר מזרחי בשו"ת פרי הארץ חלק ג' (יורה דעה/ סימן ז') ועיין בזוהר הקדוש פרשת אחרי מות (דף עא סע"א), ובדברי הבית חדש יורה דעה (סוף סימן ריז), ובשדי חמד אסיפת דינים (מערכת ארץ ישראל אות א'). ועיין בשו"ת משפט כהן (סימן קמז), ובספר ארץ חמדה לידידנו הגר"ש ישראלי (עמוד מד).

ונכון, רבים החולקים על האש הגדולה שבוערת בראש השנה אצל רבינו והרי הוא בעצמו כבר אמר " איך לא יחלקו עלי והרי הסיטרא אחרא לא תוותר". אבל נשים צדקניות לא מוותרות אף הן! רבבות נשים שולחות את בעליהן שיעתירו על משפחתם בפני מליץ היושר שיביא את תפילתן ישירות לפני כסא הכבוד. גם הנשים רואות בחוש את האור ששולח רבינו לביתן באמצעות בעליהן, למרות הקושי שבדבר, להישאר בארץ ללא בעליהן, הן מדלגות על הקושי הזה בקלות, כי יודעות מה הגמול ששולח להן רבינו בעצמו, האור, העוצמה, האש, הכח, דבקים גם בהן והן מעודדות את בעליהן לנסוע שוב כל שנה ושנה לשתות מבאר השמחה הבלתי נדלית אצל רבינו הקדוש.

את האש הזאת גם מים רבים לא יוכלו לכבות, עין לא נותרת יבשה מול יהודי, שלא ידע מהי תורה , מהי יהדות, מהי שבת, לא ידע למה נסע לאומן ופתאום לקולו של השופר הוא זועק מעומק הלב, החזירינו בתשובה שלימה לפניך, ואיך אמר לי פעם יהודי: "רבנו לא מוותר עלי" כל שנה יש לי מניעות רבות לבוא לראש השנה אבל בסוף אני באומן, אחים יקרים, גם השנה נפגש כולם יחד בקיבוץ הקדוש, לא נוותר על הזכות המיוחדת שנפלה בחלקינו, נותנים לנו מתנה, לא נקח אותה? נותנים לנו יין הונגרי משובח, לא נשתה אותו? מבטיחים לנו שלא נמות בלי תשובה אילו נשתטח ביום הדין על קברו, לא נרוץ לרבינו?

רוצו קנו כרטיסים, עוד 30 יום יש לכם משפט אתם חייבים את רבינו לצידכם.