אאא

לקוח מאוכזב של חברת מאיר בסניף חיפה מצא דרך מקורית במיוחד להביע את חוסר שביעות רצונו ממכונית הוולוו שרכש אביו. הלקוח, דני פורקוש, הציב על גג המכונית שלט גדול שבו הדגיש את חוסר שביעות רצונו מהמכונית כולל הפגמים הרבים שהיו בה ומספר ימי התיקון שלה בשלוש השנים מאז נרכשה.

"סך הכל כ–30 ביקורים במוסך בשלוש שנים. אחריות קטסרופה". את המכונית הוא הציב כאמור, בסמוך לסניף החיפאי של מאיר, וגם ליד המוסך המורשה מטעמה שטיפל ברכב.

בתגובה פנתה מאיר לבית המשפט בתביעה נגד פורקוש, ובמקביל הגישה גם בקשה דחופה לקבלת צו מניעה בעילה של לשון הרע. פורקוש טען להגנתו כי דיבר אמת, טענה שמונעת תביעת חוק לשון הרע.

על פי הדיווח ב'דה מרקר', תחילתו של הסיפור ביוני 2013 אז רכש אביו של דני פורקוש, אשר פורקוש, מכונית מתוצרת וולוו דגם XC60 מחברת מאיר, במחיר של 307 אלף שקל. חברת מאיר טענה כי המכונית נמסרה לבעליה ב–22 ביולי 2013, כך שתקופת האחריות עליו פקעה בתום שנתיים, ב–21 ביולי 2015.

מאיר לא חלקה על כך שהרכב היה בטיפול מוסך מורשה מטעמה מספר לא מבוטל של פעמים, וגם לא היתה מחלוקת כי מנוע המכונית הוחלף ביזמת מאיר כשנה וחצי לאחר תום תקופת האחריות.

פורקוש טען בעניין זה כי באותו שלב התברר לו לראשונה כי נמכר לו רכב של וולוו עם מנוע מתוצרת פורד, מבלי שעובדה זו צוינה ברישיון הרכב או במידע שנמסר לו בעת רכישת המכונית.

פורקוש, שניגש לדיון בבית המשפט כשהוא מייצג את עצמו, ביסס את ההגנה המשפטית שלו על סעיף 14 לחוק לשון הרע: אמת דיברתי. הוא טען: "מעבר לכל צל ספק, כמות התקלות וההיקף שלהן, מעידה לא רק שדיברנו אמת, אלא שאפילו לא אמרנו הכל". בכל מקרה, לדבריו הוא זכאי להמשיך בפעילותו מכוח עיקרון חופש הביטוי והבעת הדעה.

השופט גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בחיפה החליט לקבל בינתיים את טענותיו של פורקוש ולדחות אתמול את טענותיה של מאיר, ואף חייב אותה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אין לי ספק, על בסיס הנתונים שהובאו בפניי בשלב זה, כי פורקוש אינו מעלה טענות סרק וכי בידיו להגן על הפרסום נגדו טוענת התובעת. אני בספק אם לתובעת עילת תביעה של ממש, ואם זו קיימת — עצמתה נמוכה באופן שאינה מצדיקה בענייננו מתן צו מניעה זמני". בית המשפט ידון בהמשך בתביעה של מאיר לגופה, אבל בכל מקרה, בינתיים פורקוש רשאי להמשיך לנסוע עם השלט מוצג על גג מכוניתו.

מאיר טענה כי בפרסום השלט יש משום הוצאת לשון הרע כלפיה. לדבריה, אפילו אם יש ממש בטענותיו של פורקוש ואביו כלפיה — הרי שהיה עליהם לנקוט בהליך משפטי נגדה, ולא בצעד של הצגת שלט הכולל נתונים, בלתי־מדויקים לטענתה, בגנותה בפומבי, ובסמוך למקום עסקיה.

"הצעד בו נקט פורקוש אינו מידתי, ועלול לגרום לחברה נזקים בלתי־הפיכים לעסקים", נטען. עוד ציינה מאיר כי לא ייתכן שבמקרה שבו מתעוררות מחלוקות עסקיות או מסחריות בין צדדים, ינקוט אחד מהם בצעד פומבי שמשמעותו העברת בירור המחלוקות בין הצדדים מבית המשפט לכיכר השוק.

פורקוש מבחינתו הצליח ככל הנראה להשיג יותר באמצעות המחאה מאשר באמצעות תביעה משפטית רגילה אם כי כרגע נראה שנושא הנקמה והפגיעה בחברה מעסיק אותו יותר מאשר הפיצוי הכספי.