"ההפגנות לגיטמיות"

מנדלבליט: "חקירות נתניהו אינן פוליטיות"

בכנס לשכת עורכי הדין התייחס היועץ המשפטי לממשלה לחקירות נתניהו ואמר כי אין קיצורי דרך, ואכיפת החוק אינה פוליטית. באשר להפגנות נגדו אמר כי זו זכות דמקורטית (ארץ)

מנדלבליט היום בכינוס (צילום: Roy Alima/Flash90)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט השתתף היום (שלישי) בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין המתקיימת במלון קונטיננטל בתל אביב. בנאומו, התייחס היועמ"ש לחקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהפגנות המתקיימות מידי שבוע בסמוך לביתו בפתח תקווה וכן לסוגיית הדרת הנשים.

מנדבליט אמר: "הבהרתי בעבר, ואני חוזר ומבהיר גם כעת באופן הברור ביותר כי חופש הביטוי, ובכללו גם הזכות להפגין, הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. על כך אין כל דיון. אומר את הברור בעיניי: חשיבות ההגנה על חופש הביטוי מתחדדת דווקא במקום שבו מושמעות עמדות שצורמות לאוזן, ואף כאלו שאינן מקובלות. מטבע הדברים, מאחר שהדברים נוגעים בי באופן אישי, ומסיבות מובנות, אין בכוונתי להתייחס לעניין זה.

"מכל מקום, ככל שקיימות השגות ביחס לאיזונים הננקטים בין זכות זו לבין זכויות ושיקולים מתחרים, פתוחה הדרך לפנות לביקורת שיפוטית על מנת שתבחן את הדברים".

בהמשך התייחס היועמ"ש לחקירות נגד ראש הממשלה ואמר: "כפי שאתם בוודאי יודעים, בשנת המשפט החולפת נוהלו על ידי משטרת ישראל ורשויות האכיפה הנוספות, לרבות רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון, מספר חקירות מורכבות ורגישות, שחלקן עוסקות בנבחרי ציבור – ראש הממשלה ושרים מסוימים. החקירות האמורות ממשיכות ללוות אותנו גם בימים אלה. אני מפקח כמובן אחר הדברים מקרוב ועוקב אחריהם. החקירות מתנהלות ביסודיות ובמקצועיות. אין בחקירות קיצורי דרך. יש להפוך כל אבן ולעשות כל שניתן לברור האמת. להפריך או לאשש את החשדות. אבל חשוב לי להדגיש בפני הציבור: אכיפת חוק איננה עניין פוליטי, ואסור שתושפע משיקולים שהם זרים להליך הפלילי. הדבר לא קרה, לא קורה, ולא אתן לכך לקרות".

עוד אמר מנדבליט כי "בסופו של יום, השיקולים היחידים שניצבים בפנינו בעת קבלת ההחלטה אם להעמיד פלוני לדין – ואין זה משנה אם מדובר בנבחר ציבור או בכל אזרח אחר, הם השיקול הראייתי והאינטרס הציבורי. השאלה שתשאל בבוא היום ביחס לחקירות המתנהלות לגבי נבחרי הציבור היא האם החקירה הניבה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עבירה פלילית, וזאת כמובן ברף הדרוש להגשת כתב אישום לבית משפט מוסמך. ככל שיימצא כי ישנן די ראיות להגשת כתב אישום בעבירה שיש אינטרס באכיפתה, כתב האישום יוגש. מאידך גיסא, אם יימצא כי אין די ראיות להגשת כתב אישום, תיק החקירה ייגנז. ההחלטה על הגשת כתב אישום או על גניזת תיק החקירה תתקבל על סמך שיקול אחד ויחיד – הוא השיקול המקצועי.

"אנו פועלים, ונמשיך לפעול, באופן עצמאי ונטול פניות. לעולם לא נהיה מושפעים משיקולים זרים. נמשיך לברר את האמת ולהכריע לאור הראיות. זהו הבסיס היחיד לעבודתנו. רעשי הרקע הפוליטיים, לכאן או לכאן, לא ישפיעו עלינו. אני ער לצורך להשלים את החקירות במהירות האפשרית, וכך אנחנו פועלים כל העת.

"אולם, הדבר לא יכול להיעשות על חשבון הצורך להגיע לבירור יסודי וממצה של החשדות. לא ניתן לוותר על גביית עדויות נחוצות, או על ניתוח מסמכים מהותיים. זוהי כאמור חובתנו המקצועית העליונה. זו חובתנו לציבור. זו חובתנו לאינטרס הציבורי. זוהי חובתנו גם לחשודים, שאף להם יש זכויות. אני סבור כי כל אחת מהחקירות המתנהלות בימים אלה היא אבן משמעותית בבניינו של שלטון החוק".

בהמשך דבריו התייחס מנדלבליט לטענות כי המשנה עו"ד דינה זילבר הודחה מהטיפול בנושא הדרת נשים ואמר: "מדובר בטענה משוללת יסוד, וחשוב להעמיד דברים על דיוקם. בשנת 2014, אימצה ממשלת ישראל החלטה חשובה ולפיה הממשלה מבקשת "להביע מחויבותה לשוויון זכויות, לחתירה לשוויון מגדרי ולקידום מעמדן של נשים בישראל מכל שכבות האוכלוסייה ובתחומים רבים ככל הניתן". באותה החלטה, הכירה ממשלת ישראל בכך ש"תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים, המחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה.

"עו"ד זילבר, שימשה מטעמו של היועץ, כגורם שאחראי על הטיפול בתחום זה, והגשימה בפעילותה את מדיניותה המוצהרת של הממשלה כאמור לביעור התופעה. במסגרת זו, אף מונתה עו"ד זילבר לאחראית על יישום דוח הצוות של משרד המשפטים שעסק בתופעה. פעולתה של עו"ד זילבר בהקשר זה נערכה על דעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם ועל דעתי.

"לאחרונה, החליטה הממשלה למנות את הרשות לקידום מעמד האישה כגורם שיהא אחראי לפקח ולעקוב אחר פעילות משרדי הממשלה בנוגע למדינת הדרת נשים, ואני כמובן מברך על כך. אולם, אין בדבר כדי לגרוע מהסמכות לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים של נושא זה, אשר הייתה נתונה מאז ומתמיד לאחריות היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד זילבר תמשיך לטפל מטעמי בהיבטים משפטיים אלו, כפי שעשתה עד כה בהצלחה רבה, במסירות וללא דופי, ובמסגרת זו גם תלווה את עבודת הרשות לקידום מעמד האישה.

כ"ל טענה כאילו עו"ד זילבר "הודחה" מהטיפול בנושא בשל עמדותיה או בשל "כשלים" כביכול בתפקודה היא שגויה מהיסוד, ונועדה לפגוע בלגיטימיות של עבודתה כשומרת סף", דברי מנדלבליט היום בכנס לשכת עורכי הדין.

נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור התייחסה בנאומה בכנס לחוק המסתננים ואמרה: "מאז ניתן אתמול פסק דיננו בעניין הרחקתם של מסתננים למדינה שלישית והחזקתם במשמורת לשם כך, נשמעות תגובות רבות בשיח הציבורי. חלקן הגדול ניתנו דקות לאחר מתן פסק הדין שאורכו 121 עמודים וחלקן לא שיקפו את האמור בו".

בסיום דבריה התייחסנ נאור לסוגיית חוק הלאום ואמרה: "אני יודעת ששרת המשפטים תעסוק כאן בחוק הלאום. שרת המשפטים ואני למדנו לא להפתיע אחת את השנייה. אני אמנע מלהתייחס לחוק כיוון שלא מן הנמנע שעניינו יגיע לבית המשפט העליון, גם אם זה יקרה כשאהיה בדימוס", דברי הנשיאה נאור.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר