אאא

נמצא הפתרון שמאפשר לרקוד על שתי החתונות: עד לפני מספר שנים נאלצו בחורים בשנות העשרים לחייהם לעשות בחירה הרת גורל שתשפיע באופן רחב מאוד על חייהם, הגיל הצעיר בו קיבלו את ההחלטה גרם לעתים למשברים קשים ולתסכול פנימי שנבע בעיקר משיקול דעת מוטעה. 

בפני אותם בחורים עמדה הבחירה בין חיי תורה, הכוללים בית שנסמך על יסודות תורניים, חינוך ילדים לשמירת תורה ומצוות, לימוד תורה וחיי הלכה ולשם כך עליו להמשיך במסגרת הישיבתית הרגילה שתקנה לו כלים לימודיים והשקפה נכונה, אך תאלץ אותו להסתפק במועט לבין לימודי מקצוע באחת האקדמיות, לימוד שיעניק לו את האפשרות לחיות ברווחה כלכלית, לדאוג להווה ועתיד הילדים ולהרוויח ביושר משכורת יפה ומכובדת. כשהבחירה נעשית בגיל כל כך צעיר וחסר ניסיון לא פלא שהרבה מהבחירות התבררו כשגויות, ועל אותם האנשים הייתה מוטלת העבודה לשנות את מהלך חייהם בכדי לשנות את הכיוון. למשל בחור שבחר בלימודי קודש ולפתע 7 שנים לאחר החתונה עול הבית התחיל ללחוץ אותו, בשביל לצאת לעבוד עליו לוותר על שנה שלמה לפחות בה ינסה להשיג את הכלים הדרושים לו בחיי המעשה, דבר שאם היה נעשה בגיל 20 היה נעשה יותר בקלות, אך עכשיו כשהוא חובק כמה ילדים ומטלות היום יום בחייבות אותו להיות סביבן הדבר הופך לקשה ולכמעט בלתי אפשרי.

המציאות הזו חייבת הייתה להשתנות, ולאחר מאמצים וגיוס אנשי הצוות המתאימים ביותר הוקמה ישיבת 'דרך חיים', ישיבה המשלבת לימודי תורה ולימודי תואר מבלי להתפשר על דבר. רמת לימודי התורה בישיבה, והרמה הרוחנית הגבוהה השוררת בישיבה נשמרים בקפידה כך שהעובדה שבישיבה לומדים התלמידים על עולם ההייטק ועל מקצועות נוספים אינה פוגעת ברמתם הרוחנית אלא הופכת להיות לשליחות חיים של יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.

וכמו לימודי התורה, כך גם לימודי המקצוע הינם ברמה הגבוהה ביותר, וזאת כדי להבטיח שבוגרי הישיבה יוכלו למצוא עבודה מכובדת שתפרנס אותם ואת משפחתם ברווח.