אאא

מרכיבים רבים ומגוונים בונים את נפש האדם עוד מילדותו, לעתים חלק חשוב מאותם המרכיבים אינו ידוע למחנכי הילד, בפרשת השבוע מלמדת אותנו התורה כמה כללי יסוד בחינוך, חושבני שלא בכדי פרשה זו נקראת בתחילת שנת הלימודים מחד וסמוך ונראה ליום הדין מאידך, וזאת על מנת להזכיר לכל העוסקים בחינוך את יסודות החינוך מחד, ואת התשובה שעלינו לעשות על מה ששגינו מאידך.

 ילד שעומד בפני מטלה חינוכית או ביצוע הוראה כלשהי שניתנה לו על ידי מי שאחראי לחינוכו, מקבל מסר לנפשו בעת קבלת ההוראה, אפילו הוראה פשוטה "לסדר את החדר" מעבירה לילד כמה מסרים ביניהם כאלו שממש גורליים לעתידו, ילד שמקבל הוראה ביצוע המטלה של ההוראה היא החלק הכמעט לא עיקרי אצל הילד, המודע והתת מודע שלו קולט את מה שלא נאמר בפה אבל נאמר בלב וזה העיקר מבחינתו והבנק האישי של הרגשות קולט לתוכו את הנתונים הנוספים והם העיקר מבחינתו בהווה ואנו יודעים שגם לעתיד.

הרש"ר הירש בפרשתנו (דברים פרק כא פסוק יח) מלמד אותנו כמה כללי יסוד וכל זה מתוך הפסוק "איננו שמע בקול אביו ובקול אמו"

  1. רק אם יש לילד גם אב וגם אם
  2. ורק אם גם אביו וגם אמו הפעילו עליו את השפעתם המחנכת
  3. ורק אם האב והאם מדברים בקול אחד, כאמור בפסוק כ: "איננו שמע בקלנו"
  4. ורק אם שניהם עומדים מול הילד באותה מידה של כובד ראש וכבוד
  5. ומעל הכל, רק אם יש ביניהם אחדות דעים ורצון משותף –

רק אז יכולים הם לומר לעצמם שלא הם אשמים בקלקלת בנם! אם חסר אחד מכל אלה, ובייחוד אם אין הסכמה בין האב לבין האם ואין הם מחנכים בכיוון אחד, הרי קלקלת הילד עדיין איננה מוכיחה את ההשחתה המוסרית של טבעו. אילו נתחנך כהלכה על ידי אביו ואמו, אפשר שהיה מתפתח בדרך אחרת, ומה שעֻוַות בידי ההורים יכול לתקון על ידי החיים והנסיון, ההסכמה הגמורה בין האב לבין האם היא התנאי הקודם לכל האמור כאן, ודבר זה משתמע גם מן ההלכות האמורות בהמשך. עכ"ל.

הורים שלא קיימים בחיי ילדיהם (אני שקוע בעבודה מעל לראש אין לי זמן לדבר עם המחנך של הבן שלי) הורים שלא השפיעו על ילדם (תן לזמן ולגיל לעשות את שלו למה להתערב לו בחיים) הורים שמדברים בשפה חינוכית שונה (אבא: זה לא דבר טוב  אמא: למה לא)  שידור של רצינות במסרים החינוכיים, ובעיקר הורים שמדברים באחדות אמתית, לא אחדות שהיא לכבוד העברת ההוראה החינוכית בלבד,  אלא אחדות דעים של המשנה החינוכית הברורה  של הילד שמגיע לאחר ליבון בירור חקירה והתייעצות, אם הם מחנכים לכיוון אחד ובדעה אחת, רק בצורה כזו יכול להוביל את בנו לדרך הנכונה, שאם לא כן הרי הוא מוביל את בנו להשחתה מוסרית, ודרך מעוותת.

ההוראה החינוכית שעוברת לבן או לתלמיד, היא איננה הוראה ביצועית לרובוט, היא הוראה עם עוצמה רגשית וחינוכית העוברת לבן/ לתלמיד שזקוק לאמירה מחד ברורה וחדה ומאידך מלאה באמפתיה, הכלה, הבנה, ובעיקר הולכה נכונה, ואין זה אומר שיש צורך לדבר רק בליטופים וחיבוקים, בהחלט לא, ניתן וצריך להשתמש במערכת החינוכית גם במקל וגם בגזר, אך עלינו כהורים וכמחנכים לדעת שחובתנו בראש ובראשונה, לדבר בשפה ברורה ומסר ברור, שאם לא כן הילד לא יחונך ואנו לא מחנכים.

הורים ומחנכים שלא זמינים לילדיהם ולתלמידיהם, שלא מנסים להשפיע עליהם, שלא מדברים אליהם באחדות בכבוד ובכובד ראש,  ובעיקר שמדברים בכמה קולות הן הם עצמם והן ביניהם הורים ומחנכים שכאלו מונח לפתחם כתב אישום חמור על כישלון חינוכי מובהק, ילד שכזה הינו קורבן של כשל חינוכי ובוודאי שאיננו אשם במצבו, ועל אחת כמה וכמה  שאיננו נקרא ילד שאינו שומע בקול אביו ובקול אמו. כי קולם של אביו ואמו (ומחנכו) לא נשמע!!!

הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי "ברקאי" - חיספין.