אאא

פרק שביעי- ארבע מיתות

דף מט- נ

א.    במשנה ארבע מיתות, מייתי דברי רבא דכל מה ששנו חכמים דרך מנין אין בו מוקדם ומאוחר, והמקומות 1. שבעה סמנין שמעבירין לבדוק כתם האם הוא דם, בהא בעינן כסדרן. 2. ארבע מיתות נמי כסדרן מהא דפליגי רבנן ור"ש, ורבא בפלוגתא לא קמיירי. 3. לר"פ אף סדר יומא דאמרינן בו שאם הקדים לא עשה כלום, ולרבא זהו חומרא בעלמא וחוקה שלא סודרו העבודות כפי חשיבותן. 4. אף סדר תמיד שנאמר זהו סדר תמיד, ולרבא נאמר למצוה בעלמא. 5. א"צ כסדרן לכו"ע: במצות חליצה דבעינן חליצה רקיקה וקריאה. 6. בבגדי כהן הדיוט וכהן גדול, ולא כתוב כסדרן שהרי מכנסים קודמים לכל, וכתונת נכתבה קודם כיון שמכסה את כל הגוף.

ב.    במשנה ארבע מיתות סקילה שריפה הרג וחנק, ולר"ש שריפה סקילה הרג וחנק. ומפרשינן מאי טעמא דחומר המיתות 1. סקילה ושריפה, לרבנן סקילה חמורה שניתנה למגדף ולעובד ע"ז שפשטו ידם בעיקר. ולר"ש שריפה חמורה מזה שארוסה בת כהן שזינתה בשריפה ולא בסקילה, ולרבנן ארוסה בסקילה. 2. סקילה חמורה מסייף, ואף דסייף ניתן לאנשי עיר הנדחת, מיהו המדיח בסקילה. ולר"ש מדיח בחנק, וסקילה חמורה מסייף מזה שידעינן דסקילה חמורה מחנק שחמור מסייף אליבא דר"ש. 3. סקילה חמורה מחנק אף שניתן למכה אביו ואמו, מיהו מזה שארוסה בת ישראל שזינתה דינה בסקילה ולא בחנק כמו נשואה, ש"מ דסקילה חמורה. 4. שריפה חמורה מסייף שכן ניתנה לבת כהן שזינתה, ואף דסייף ניתן לאנשי עיר הנדחת, לרבנן ילפינן שריפה מסקילה בגז"ש אביה למימר דתרוייהו חמירי מסייף. ור"ש לשיטתו דמדיח בחנק שחמור מסייף, וידעינן דשריפה חמורה מחנק כדלקמן. 5. שריפה חמורה מחנק, ואף דניתן למכה אביו ואמו, מיהו מזה שנשואה בת כהן יצאה מחנק לשריפה בין לרבנן ובין לר"ש ש"מ דשריפה חמירא מחנק. 6. סייף וחנק, לרבנן סייף חמור שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת, דפושט יד בעיקר עדיף. ולר"ש חנק חמור שכן ניתן למכה אביו ואמו, וכן לשיטתו המדיח בחנק וחמור מהמודח שבסייף.

ג.     סיכום מחלוקות רבנן ור"ש 1. ארוסה בת כהן שזינתה, לפי רבנן בסקילה ולר"ש בשריפה ויליף דאשת איש בחנק, ויצאו מכללה להחמיר: ארוסה בת ישראל לסקילה, ובת כהן לשריפה היינו בין ארוסה בין נשואה. 2. שמעינן לר"ש דשריפה חמורה מסקילה, שסובר דארוסה בת כהן בשריפה וחמירא טפי מארוסה בת ישראל דבסקילה, ש"מ דשריפה חמורה. 3. הנפ"מ איזה עונש חמור, למי שנתחייב סקילה ושריפה כגון ארוסה בת ישראל שזינתה מאביה, לר"ש בשריפה ולרבנן בסקילה. 4. מדיחי עיר הנדחת, לרבנן בסקילה ולר"ש בחנק, כדלקמן בדף פט. 5. לר"ש שמעינן דחנק חמור מסייף, שהרי אנשי עיר הנדחת בסייף ומדיחיה בחנק. 6. הנפ"מ אי סייף חמור או חנק, למי שהתחייב שתי מיתות סייף וחנק.

דף מט – נ

א. בדברים ששנו חכמים דרך מנין האם יש בהם מוקדם ומאוחר (6)

ב. מהיכא ילפינן בסדר המיתות מי חמור, לרבנן ולר"ש (6)

ג. סיכום מחלוקות רבנן ור"ש (6)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com