אחד המושגים היציבים ביותר עבורנו הייתה האינטואיציה הנשית. המילון מגדיר אינטואיציה כ"ידיעה על המציאות, שמקורה אינו בחשיבה רציונאלית", אבל נשים שכללו והרחיבו את התופעה ל'תחושות בטן', 'חוש שישי', 'קול פנימי', או אפילו פשוט: 'יש לי הרגשה ש'". מתי גבר יעז לקחת החלטה ראציונאלית על סמך תחושה? רק לנו הייתה תמיד הלגיטימציה להשתמש בכוח הנשי כידיעה בלתי ניתנת לערעור.

החשיבה הרגילה שלנו מתבססת על מידע שמתקבל ממקורות חיצוניים, ניתוח ומסקנות. אנחנו שואבים אינפורמציה באמצעות חמשת החושים, את המידע הזה מעבירים עיבוד לוגי, וכך מגיעים להחלטה. החלטות אלו מתקבלות באופן מודע, מניתוח הגיוני של נתונים אובייקטיביים, ואינן מבוססות על אינטואיציה. אינטואיציה, לעומת זאת, היא מידע שמתקבל בדרך אחרת: שונה, לא מודעת, שלא עוברת ניתוח הגיוני. אז למה אינטואיציה נשית דווקא?

המוח שלנו בנוי משתי המיספרות (שני החצאים): ההמיספרה השמאלית קשורה יותר לחשיבה הגיונית; חשיבה שמבוססת על סדר כרונולוגי של שלבים שמגיעים אחד אחרי השני, מבלי לדלג בדרך. המידע עובר תהליך עד הגעה למסקנות בדרך קווית. ישרה.

המחצית השניה של המוח, ההמיספרה הימנית, אחראית לדמיון, ליצירתיות וגם לחשיבה מקבילה ובו-זמנית. היא זו שעוזרת לנו לקלוט ניואנסים שהם מעבר למידע שמתקבל, כמו לקרוא בין השורות, או לפענח הבעת פנים. בין שני חלקי מוח אלו מחבר גשר. אצל נשים, הגשר המחבר בין שתי ההמיספרות רחב יותר מאשר אצל גברים, מה שהופך את השתלבות העבודה בין הלוגיקה לדמיון ולרגש זורמת יותר. באופן עקרוני, זה מה שאמור לאפשר לאישה ליהנות גם מהמידע הלוגי של מחצית שמאל, וגם מהמידע האינטואיטיבי של מחצית ימין.

מוח גברי מול נשי. מה זה עוזר לנו?! (shutterstock)מוח גברי מול נשי. מה זה עוזר לנו?! (shutterstock)

המומחים נשענו על השינויים הקיימים בשני המבנים של המוח כדי להגדיר מהי אינטואיציה נשית, ורוחב הגשר וריבוי הנוירונים במוח האישה משמש כהוכחה לקיומה של אותה מומחיות נשית דווקא. בגלל אותו שוני - הטענה היא כי לנשים יש נגישות גבוהה יותר למידע כזה, ממקור בלתי ידוע.

אבל המציאות היומיומית מתנגשת לא אחת עם הקביעה הזו. לפני כמה שנים ערכו חוקרים מאוניברסיטת הרטפורסדשייר שאלון אינטרנטי כדי לברר את הסוגיה. תתפלאו! תוצאות המחקר העלו כי דווקא האינטואיציה של הגברים בולטת יותר מזו הנשית.

מעל 15 אלף איש השתתפו בניסוי המקוון הזה, בו ביקשו לדעת האם לדעת הנבדק, פניו של אדם מחייך שהוצג בפניהם אמינים או מזוייפים, כדי לבדוק עד כמה שונים גברים ונשים באיתור שקר. בתחילה התבקשו לדרג את יכולתם להבחין בכנות הניבטת אליהם. לשם המחקר הוצגו בפניהם 10 זוגות תמונות המראות פרצופים מחייכים. בכל זוג, אחד מהחיוכים היה מאולץ, בעוד שהשני היה "אמיתי".

77 אחוז מהנשים דירגו עצמן כאינטואיטיביות יותר מהגברים, ורק 58 אחוז מהגברים העזו להעיד שהאינטואיטיביות שלהם גבוהה. בדרך כלל הנשים הן אלו הטוענות לכתר זיהוי כנות אצל בן זוגן, אבל ברגע האמת הסתבר כי הגברים הצליחו לאתר הבעת פנים מזוייפת אצל המין הנשי, בדיוק רב יותר משל נשים: 76 אחוז מהגברים איתרו פנים נשיות מאולצות, בעוד שרק 67 אחוז מהנשים הנבדקות הצליחו לאתר פנים גבריות מזוייפות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עוד טענה נגד האינטואיציה הנשית, היא הפרכת המיתוס על אודות אינטואיציה אימהית. אין תחליף לרגש של אמא: היא תמיד תחוש את המצוקה של תינוקה, תתעורר אליו גם מהשינה העמוקה ביותר, ותדע 'להרגיש' לפי סוג הבכי אם הוא רעב, כואב לו, או רוצה רק קרבה. אבל רבים המקרים בהם הוחלפו תינוקות בלידתם והאם היולדת כלל לא הרגישה שהתינוק שבידיה אינו בשר מבשרה. גם כשהוחלפו תינוקות בעלי צבע עור ושיער שונה לחלוטין, האם לא הרגישה כלל בהבדל. ברוב המקרים של החלפת תינוקות בלידה, ההחלפה התגלתה במקרה, רק שנים אחר כך ובזכות בדיקות רפואיות שנאלצו לבצע בהקשר אחר לחלוטין.

גם אם ביולוגית לא יכולה להבחין ביניהם (אילוסטרציה: shutterstock)גם אם ביולוגית לא יכולה להבחין ביניהם (אילוסטרציה: shutterstock)

כנראה שזה עניין של חינוך. אינטואיציה היא חוש שקיים בכל אדם, במידה כזו או אחרת של התפתחות. אנשים, גברים ונשים כאחד, שיודעים לפתח את הקולות הפנימיים ולשלב אותם בחכמה באינפורמציה לוגית, יכולים להשתמש בכלי הזה לטובתם.

לאישה יש יותר לגיטימיות חברתית להשתמש בחלק הרגשי והאינטואיטיבי שלה, וגם לגיטימציה להודות בכך. בגלל החינוך לאורך הדורות, נשים פשוט משתמשות יותר באינטואיציה ומסתמכות עליה יותר מגברים. אישה שהחליטה על סמך תחושת בטן היא עניין שבשיגרה, ואילו גבר שיאמר זאת ייתפס כלא רציני.

יש הרבה גברים שמשתמשים באינטואיציה. אבל במקום להסתמך על תחושת הבטן, הם יחפשו לה הוכחות.