על יחסים של אימהות לבניהן

שמעו ציטוט: "הוא מסתכל עלי במבט מעריץ כזה, לא מוריד את העיניים, כאילו מפחד שאם ימצמץ לרגע - אברח לו. לפעמים אני מרגישה כאילו הוא פשוט לא שבע מלהביט בי." כמה מכן חשבתם שהאישה המצוטטת מספרת על בעלה? כמה מכן הבינו שמדובר בעצם ב... תינוק?

המשפט הזה אינו יחיד. אימהות רבות לתינוקות שכבר גדלו מספיק, מתקשות להוציא אותם ממיטתן ולגמול אותם לשנת לילה במיטה משלהם, אבל כשמדובר בתינוקות בנים, הסיפור לפעמים מסתבך קצת יותר. זוהי לא תופעה חריגה או תסמין אדיפלי, אלא שהתלות של התינוק הקטן בהן וההיצמדות שלו אליהן נותנת להן הרגשה של חיזור, והן מחליפות, בטעות, את הרגשות האימיהיים שלהן בתחושת סיפוק זוגי.

ילד בתפקיד של בעל

בקהילות רבות בציבור החרדי, המודעות לאינטימיות זוגית עדיין לא מפותחת. הגברים לא מבינים כיצד מתנהלים עם אישה מעבר למינימום, והנשים מצדן מרגישות אבודות לגמרי במערכת הזוגית. גם הן עצמן לא מבינות פעמים רבות את המצוקה שהן חשות ומהו מקור החסר אותו הן מנסות למלא. לפיכך, נשים רבות משליכות את הצרכים הרומנטיים שלהן על הילדים. הן כרוכות, מאוהבות ומעריצות את הבנים שלהן בעוד שהן סגורות, אדישות ומרוחקות מהבעל.

נשים כאלה מטילות על הילדים שלהן תפקיד בלתי אפשרי – למלא את תפקידו של הבעל שלהן. בתחילה, בגיל הינקות והילדות המוקדמות, הרצון הזה עובד היטב לשני הצדדים. בנים מאחרים להתפתח מבנות, ותחושת העצמאות שלהם מתחילה מאוחר יותר. הם מרגישים בטוחים בחיק אמם וגם מיטיבים ללמוד את הגבריות שלהם דווקא מתחת לסינורה של האם.

בגיל 8-9 אהבה מוחצנת של אמא מתחילה להעיק. הם כבר מתחילים להיות מודעים להפרדה הטבעית ביניהם לבין הצד הנשי, מגע קרוב מדי מביך אותם ואת גופם, והם מרגישים את כובד הציפיות שיש לאימהות מהם. בשלב הזה גם מתחילים ניצני המרד. אם הקשר מתפתח כמו שצריך, הם עדיין יאהבו להעניק מתנות ולהמציא מחוות לכבוד אמם - כדי לקבל את תגובות השמחה והאהבה שלה - יחד עם זאת, חשוב להם לשלוט במרחק ביחסים והם יהדפו קרבה מצדה שהם מרגישים שהיא מוגזמת או חונקת.

הוא נראה כמו מאהב קטן (צילום: shutterstock)הוא נראה כמו מאהב קטן (צילום: shutterstock)

תלות כלכלית של אם בבנה

עוד הסתעפות של התופעה הזו היא נשים גרושות, אלמנות או גם נשים נשואות שהבעל לא מתפקד כרגיל - שעל הציפיות התחושתיות שיש להן מבניהן, הן מוסיפות ציפיות כלכליות. כשהבנים שלהן הופכים לבחורים ולגברים בפני עצמן, הן מפתחות תלות גם בפן הכלכלי ומייצרות בעיני עצמן השלמה לחוסר התפקוד או ההימצאות של בן זוג.

יחסים מעין אלו אף פעם לא עובדים בהצלחה לאורך זמן. ישנה התנגשות קבועה בין הצורך האימהי לקבוע ולהטיל משמעת וחינוך על הילד, לבין הרצון שהוא יתפקד כמו תחליף לבעל. בסופו של דבר הקרע יגיע גם ליחסים הבסיסיים של אמא ובן, וכך ההפסד הוא כפול ובלתי הפיך.

ההבדל בין אהבה אימהית לרומנטיקה

מודעות היא מפתח חשוב בדרך לפתרון הבעיה הזו, כמו בעיות רבות אחרות. לדעת להבין מה עובר עלינו ולאבחן האם היחס שלנו עם הבנים הוא בריא, או כרוך בתופעות לוואי. לשאול את עצמינו בכל יום האם אנחנו שמחות, מרוצות, סובלות? לנסות לקרוא בשמות לרגשות שלנו, ולחלק את התפקידים שאנחנו צריכות למלא כל הזמן: עם הילדים אני אמא, סמכותית, אוהבת, מלאת בטחון; בשביל בעלי אני אישה, רומנטית, מפנקת, חזקה.

אל תבלבלו בין רגשות אהבה אימהיים שאתן רוצות להעניק וגם לקבל, לבין אינטימיות זוגית שחסרה, ואל תנסו למלא את החוסר של האחד באמצעות האחר.