גם כשאני כותבת את המילים הללו, אני עדיין מתלבטת אם זה מה שהיה ראוי לעשות, אני לא נוהגת להגיב לטוקבקיסטים – סתם כך, ברמת העיקרון, למרות שאני חושבת שזה יכול ליצור שיח מופלא – ואולי גם אי אלו הבנות, אבל זה לא ייגמר לעולם, וכידוע, יש לי עוד כמה מחויבויות מהצד, חוץ מבעלי והילדים.
לכל אחד יש את הדעות שלו, את החלומות הלא מוגשמים, ואלו שלא יתגשמו לעולם, כי ככה, כאנשים חרדים אנו מנויים על מסכת של צווים וחובות שעושים אותנו גדולים יותר, מתעלים על רגשות מסוימים של החצנה, ורדיפה אחר תאוות. וזה לגמרי לא קשור לרצון של מישהי להיות חברת- כנסת, או דוגמנית או פועלת בנין... (שזה אגב היה באירוניה, למי שאולי לא רצה להבין...)
מבחינתי, לבוא ולומר: "את יכולה לעשות מה שאת רוצה כל עוד אינך עוברת עבירה הלכתית. נקודה." זו פסיקה נועזת שכנראה יצאה בשוגג ובלי מחשבה מוקדמת. יש דברים שאינם מעוגנים בהלכה, הם לא עבירות ועדיין אין מן הראוי שנעשה אותם.
היכן כתוב שאסור להיות דוגמנית? ואיפה כתוב שילדים צריכים ללמוד במוסדות נפרדים לבנים ובנות? ומי החליט שנשים צריכות להתלבש כך או אחרת? לבוא ולומר שהפסקים הללו כתבו רבנים שמנחים אותנו היום – זו חוצפה. כי בדיוק אותם רבנים החליטו על ההרכבים של המפלגות החרדיות, והם אלו שפוסקים לשומעי לקחם באיזו מפלגה לבחור.
הבעיה מבחינתי מתחילה כאשר אישה המגדירה את עצמה חרדית, בוחרת לפגוע במודע בכוח האלקטורלי של המפלגות החרדיות, לצווח בוולגאריות ולהסית נשים שמעולם לא עלה בדעתן הרעיון להיות חברות כנסת. הן הגשימו את החלומות שלהן והחזיקו במשרות יפות, ובכלל לא הרגישו שלהיות מאפרת, או אחות או מורה או מרצה או מזכירה או..... זה לא מספיק מכובד בשבילן.
וזה לא שיש להן אלטרנטיבה, הן לא הקימו מפלגה, אין להן ניסיון פרלמנטרי והן אינן בקיאות ברזי הפוליטיקה הישראלית. סביר להניח שאין להן חברים בכנסת שיוכלו לקדם את האינטרסים שלה והן בכל זאת מסיתות נשים וגורמת להן למרוד בפסיקה של גדולי הדור ומה שהיה להן טוב עד היום. זאת לא עבירה?
האם אי פעם בקשתן להצעת חוק המקדמת את ענייני הנשים לאחד מחכ"י ש"ס או יהדות התורה כשאתן קובעות שמזניחים את צרכי הנשים בישראל? הרי ידוע שה"עניין הנשי" במדינה שלנו הוא פצע מוגלתי וכל חקיקה שעשויה למגר את "הדרת הנשים" תתקבל בברכה. ואיפה הכרת הטוב שלכן על כל הפעילות שנעשתה בידיהם עד עצם היום הזה? קל לומר שהם לא עשו כלום. אני לא אומרת שאין מה לשפר, אבל להתנקם – כי יכולתי להיות שם ואני לא...? זה אווילי בעייני.
אני מאמינה ב"עניי ביתך קודמים", ושאין טעם לדאוג לכל העולם בעוד הילדים הביולוגיים שלך זקוקים לך 24/7 ויותר.אף אחד לא אמר לכן לא להיות חברות כנסת, ואם אתן חושבות שזה מה שנכון וראוי שתעשו, בבקשה!
מאמינה שגם אם נשים חרדיות תגענה למצב שבו המערכת האישית שלהן מאפשרת להיכנס לעשייה פרלמנטרית כזו או אחרת, הן תעשינה את זה בליווי גדולי הדור ובהכוונתם, ושהמניע שלהן הוא באמת לתרום ולא לחפש כותרות ופרסום.
מאמינה שכנסת ישראל הנוכחית – אינה מקום מספיק ראוי לאישה יראת שמים, כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
מאמינה באמונה שלמה, שמי שרוצה באמת לתרום- יכול לעשות את זה גם בצנעה, ללא אור הזרקורים, ללא מלחמות חורמה וללא פגיעה בקדושים והיקרים לנו – גדולי ישראל.
ובצדי הדברים,
בדיוק כמו שזכותכן לומר את דעתכן בעניין הזה, יש לי את הזכות לבוא ולומר את אשר על ליבי. רק מה שמפתיע אותי כל פעם מחדש – איך אנשים שבאים למגר חִירות מחשבתית של אנשים כמוני, לא מבינים שהם בעצמם חוטאים בסטריאוטיפ. יפה לכם שיצאתם מהחושך לאור המערבי הפרוע, לא חשבתם שיש מצב שאני מכירה אותו בדיוק כמותכם ועדיין מתחשק לי להישאר במקום הצנוע והיפה שלי? הקיבעון המחשבתי לא מרשה לכם להאמין שיש אנשים שמאמינים בעצמם, מוכשרים ותורמים בדרכם שלהם, השקטה וחסרת היומרות, וטוב להם עם זה? לא כי זה מה שהכניסו להם לראש במשך שנים... (וזאת בשונה מאלו שכמה מילים סבבו להן את כל הראש)
הפסיקו עם המוסר הכפול ותתחילו לחשוב מה טוב לכן באמת. ואם היה לכן רע עד עכשיו. (לא אקבל תגובות נאורות כדוגמת – "מי שנולד בבור – לא יודע כמה יפה הוא אור היום" ודומיו)
וגם, אל תדעו, אלא גם כבדו באמת – כפי שאתם טוענים שאתם עושים – את הרגשות, העקרונות ודעות של אנשים שונים מכם. זה יעזור לכם אם יום אחד תזכו להיות חברי כנסת.
ממני, ומעוד נשים וגברים שמרגישים כמוני בדיוק.
