סיפור לשבת: המלחמה על מסורת היהדות

חלק ראשון: אבא גוי, אמא יהודיה ותינוקת נעדרת,חלק שני: בריחה באישון ליל ומרדף משטרתי,"את הרווחת, איה" סבא אמר "אין לך אבא, יש לך שניים: אני כמו אבא שלך, וגם הקב"ה, בורא העולם, האבא הכי גדול וחזק הוא אבא שלך". הניצוץ העקשן בעיניו של סבא שלי גרמו לי להרגיש שכל דבריו הם אמת. הוא לימד אותי שאני יכולה לבקש מהשם, ממש כמו שניגשים לבקש מאבא, כל דבר שארצה.,תראו אותי: ילדה קטנה בת חמש ושש ושמונה, פותחת את החלון. מביטה לשמיים ומבקשת במילים פשוטות מאבי שבשמיים שידאג לי ולאמא, וישמור על סבא, שייתן לנו כל מה שחסר.,סבא נפטר. הייתי רק בת אחת עשרה, דמותו המשמעותית נעלמה מחיי ומשהו בי נשבר. וכשאבד לי אבא אחד, לא היה מה שיחזיק את האב השני – הקב"ה – קרוב אלי. התרחקתי מכל מה שסבא לימד אותי.,שנות התבגרותי עברו בציפייה של סבתי לנישואיי. מיום הולדתי החמישה עשר חיפשו עבורי את השידוך המושלם: בחור טוב מבית גרוזיני טוב שידאג לי ויבנה איתי משפחה כמיטב המסורת.,שנים ספורות אחר כך נישאתי במזל טוב לדניאל. כן, הייתי בת שמונה עשרה לחופה, בדיוק כמו שכתוב. ילדתי את בכורתי הנהדרת, את ילדי השני וכבר התחלנו להפוך למשפחה כשסבתא נפטרה. באותה שנה קשה אימי חלתה במחלה הנוראה וכשהייתי בהריון עם בני השלישי איבדתי גם אותה.,נשארתי לבד. מהפמליה המפוארת שהבריחה אותי מגרוזיה הגויית במסירות נפש נותרתי לבדי. וודאי, היה לי בעל נפלא ושניים וחצי ילדים שאין לתאר את כמויות האושר שמילאו אותי, אך היכן מורשתו של סבא? איך אוכל לתת למסורת שהעביר לי לעצור ולשקוע?,,ייסורי מצפון של כפיות טובה החלו להציק לי. סבא מכר את כל רכושו ונותר חסר כל כדי להציל את יהדותי, סבתא ללא שאלות הלכה אחריו וגידלה אותי כיולדתי, אמא שלי, אמא היקרה מכל, וויתרה על כל עצמאותה כאישה והקדישה את חייה לי עד יומה האחרון. והם, כולם, היו שליחים של בורא העולם, שהצמיח בהם את האומץ והתעוזה לעבור את כל טלטלות הדרך ההיא בשבילי.,הקב"ה בכבודו ובעצמו חטף אותי כי אני בתו האהובה. כי הועיד לי שאגדל כבת מלך עטופה באווירא דארץ ישראל.,זיכרון סיפורי התורה של סבא ראובן ז"ל עלה, ומילותיו הציפו כל חלק בגופי. הצניעות שהטמיע עמוק בנפשי עשתה את דרכה חזרה לפני השטח. רציתי להוקיר טובה, רציתי להמשיך את המסורת, רציתי להנחיל לילדיי שלי את ניחוח העונג של שבת המלכה, את טעם הדבש של חגי ישראל. רציתי עוד ועוד.,בעלי התנגד. הוא לא הבין לשם מה צריכים לקדש את השבת ביותר מטקס קידוש צנוע. לאיזה צורך יש להעיק עם חוקים ומגבלות. הוא אדם טוב, מכבד את הבריות, וזה העיקר. אבל הגחלת שהחלה לבעור בי לא שככה אפילו מעט, והוויכוחים בינינו בנושא הטעון עלו שוב ושוב. אני מושכת בכל הכוח לצד שלי, והוא--- הוא אפילו לא מתאמץ לתת לי קונטרה. בטוח לחלוטין בצדקת דרכו, לא אחז בקצות החבל השני, ואני נפלתי.,נפלתי וקמתי וקמתי וקמתי.