משאב הזמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לנו, כמו גם משאב הכוח והאנרגיה. וזה המשאב שמתבזבז ראשון כשאנחנו לא יודעות לווסת את העזרה שאנו מגישות לאנשים אחרים. כשאנחנו פוחדות לסרב לא מן הנמנע שבסופו של דבר נגיע למצב שלדברים שבאמת חשובים לנו כבר לא יישאר לנו זמן וכוח. מה גם שנכעס מאוד על עצמנו בכל פעם ששוב נסכים לעשות משהו שמאוד לא רצינו לעשות רק כי לא ידענו איך להגיד את המילה הקסומה "לא". ראשית, בואו נבין מה גורם ללשון שלנו להגיד "כן", כשהמוח צורח בעצם "לא".

הצורך לעזור

אין שום פסול כמובן ברצון לעזור לאנשים. אבל כמו כל צדקה גם לעזרה פיזית ונפשית חייב להיות גבול. כמו שאף אחד לא יוציא את כל שכרו על תרומות, כך מוזר לראות אישה עמוסה בהתחייבויות שונות, שתמיד לוקחת על עצמה עוד ועוד משימות של אחרים בלי להשאיר דקה פנויה לעצמה ולעיסוקיה. האישה הזאת כל כך רוצה להיות נחמדה שבסוף מגיעה למריבות וסכסוכים רק מרוב עייפות וכעס על כל אלה שמבקשים ממנה עזרה.

פחד מתגובה

חינכו אותנו שסירוב פירושו אנוכיות וגסות רוח. אם המשפט הזה נקלט ללא סייג, בתוך תוכנו אנחנו בטוחות שכל סירוב שלנו, מוצדק ככל שיהיה, יגרום לעלבונות וסכסוכים. וגם אם החיים מראים לנו כי אין צדק בדברינו, ואנשים מקבלים את רוב הדחיות בהבנה, התת-מודע שלנו ממשיך לשכנע אותנו שברגע שנסרב למישהו הוא בוודאי יכעס עלינו, ואם לא היום, אז מחר.

הפחד להפסיד

אנחנו פוחדות לפגוע ביחסים ולפספס הזדמנויות. רבות מאתנו נוטות לייחס לכל סירוב משמעות טוטאלית ומכרעת. "אם אסרב לעשות את המשימה הזאת בעבודה, לעולם לא אקבל הזדמנות קידום". "אם אסרב לבוא למסיבה הזאת לעולם לא נהיה חברות יותר". התחושה שכל סירוב מעמיד אותנו בצומת דרכים גורמת לנו לעשות המון משימות מיותרות, ללכת חולות לאירועים, להיפגש עם אנשים שהיינו מעדיפות לא לראות בחיים וכו'. אף שהרוב המוחלט של המקרים האלה אינם גורליים כל כך, אנחנו סבורות שאם נסרב עכשיו, אין דרך חזרה, ולפיכך עדיף לא לקחת סיכון.

לסרב. באדיבות, אך בנחישות (אילוסטרציה: shutterstock)לסרב. באדיבות, אך בנחישות (אילוסטרציה: shutterstock)

בפועל לכולנו יש צרכים ומשימות שאף אחד אחר לא יעשה במקומנו. לכן כל עוד לא מדובר במקרה חרום, עלינו למלא בראש ובראשונה את תפקידנו. ורק אז לגשת לעזור לאחרים בתפקידם. רק כך יש לנו סיכוי להרגיש שאנחנו באמת עוזרות לאחרים ולא מנוצלים ע"י אחרים. די ברור גם שאישה מתוסכלת שמרגישה שמנצלים ומתישים אותה היא לא באמת נכס גדול לא למשפחתה ולא לחברותיה.

לא ניתן להגיע לאיזון בין שיקולים "אנוכיים" לעזרה לאחרים אם בשלב מסוים בחיים לא לומדים להגיד "לא". אגב, כל מי שניסה את זה גילה שבפועל להגיד "לא" הרבה יותר קל ממה שנקראה לו.

כיצד לומדים לסרב?

הנה מספר משפטים קלאסיים שיעזרו לכן:

"הייתי שמחה לעזור, אבל הפעם לא אצליח". גם אנשים אחרים מבינים שיש לנו מחויבויות אחרות. כשאנחנו מתעקשות בעדינות על זכותנו להתרכז בעיסוקים שלנו לפני העיסוקים של אחרים, האנשים בדרך כלל מקבלים בהבנה את עמדתנו.

"אבדוק אם אוכל לעזור ואחזיר לך תשובה". אולי זה נשמע אנוכי, אבל אנחנו באמת לא חייבות לעזוב הכול ולרוץ לקשט כיתה לקראת מסיבת סיום ספר חשבון. אם נורא קשה לכן לסרב במקום, תנו לעצמכן קצת זמן. ראשית, תבדקו האם אתן באמת יכולות לפנות לזה זמן ומה המחיר שתשלמו על כך. שנית, פעמים רבות תגלו שהעולם לא עומד להיחרב ללא עזרתכן, ובזמן שבדקתן את העניין, כבר נמצאו פתרונות רבים לבעיה שלא כללו את נוכחותכן במקום.

"לא אוכל לעשות זאת עכשיו כי אני עסוקה מאוד, אבל אם לא תמצא פתרון, תוכל לפנות אליי בשבוע הבא". כמו המשפט הקודם גם המשפט הזה מאפשר למי שביקש מכם עזרה לחשוב על פתרונות נוספים. כמו כן, לך זה מאפשר להתארגן ולפנות זמן. דחיית ביצוע המשימה במקום סירוב מוחלט זו דרך נוחה מאוד למי שרק מתחיל ללמוד להגיד את המילה החיונית הזאת "לא".

התקרה לא תיפול אם תגידי לא. נסי (צילום: shutterstock)התקרה לא תיפול אם תגידי לא. נסי (צילום: shutterstock)

"אני לא טובה במה שאתה מחפש, עדיף שתפנה למומחה". פעמים רבות אנחנו מוצאות את עצמנו עושות משהו עבור מישהו רק כי מישהו הזה רצה לחסוך כסף ומאמץ. חשוב להבין כי החיסכון שלו בא על חשבונכן. וכמו שאמרנו בהתחלה, משאבי הצדקה של כולנו מוגבלים ומדובר לא רק בכסף. אם ניתן לפתור את הבעיה בדרך יעילה יותר על ידי פניה לאנשים אחרים, אל תהססו לומר זאת. תפנו את הבן אדם לאנשי מקצוע מתאימים או לאנשים אחרים שאתם מכירים שאולי פנויים יותר כרגע על מנת לעזור לו.

]]>