אז נכון שלא צריך לצחוק על "חנונים" בכיתה, כי יש סיכוי גדול שכעבור מספר שנים ההאנשים האלה בדיוק יהיו המנהלים שלנו: העקביים, הממושמעים והמסודרים מגיעים ראשונים למקומות הטובים. זה לא תמיד נראה צודק, אבל זו עובדת החיים. אבל מה יעשו אלה שלא מסוגלים לנוע בשיטתיות, לעבור שלב אחרי שלב ולהתמקד במטרה אחת, ברורה וחשובה ככל שתהיה? אין להם סיכוי להצליח בחיים?

הבשורות הרעות הן שמבחינה סטטיסטית לאנשים עם קשיי תכנון ועמידה בתכניות יש פחות סיכוי להצליח. אבל הבשורות הטובות הן שאלה מהם שאכן מצליחים, מצליחים הרבה יותר מכל עמיתיהם המסודרים והממושמעים. לרוב הם גם מצליחים בו זמנית במספר תחומים, עבודות ופרויקטים.

מה הסוד? הסוד העיקרי שהאנשים האלה מכירים היטב את הצדדים החזקים שלהם ולא מנסים להילחם בצדדים החלשים. כל בן אדם כזה יודע לספר שבשלב מסוים בחיים הוא פשוט השלים עם העובדה שלעולם לא יצליח לעשות רשימות מסודרות של משימות ולעולם לא יצליח למחוק שורה אחרי שורה מדי יום. הניסיון להכריח את עצמו להתמיד במשימה כלשהי, גם אם אתמול היא עוד גרמה להתלהבות גדולה, גורם לו להתנגדות פנימית איומה ומשתקת.

מי שאכן מתעקש ללכת בדרך המקובלת, לרוב יוצר רשימות תלושות מהמציאות, לעולם לא מצליח לעמוד בלו"ז וביעדים, מתייאש ומדי שבוע "פותח דף חדש" ו"מתחיל חיים חדשים". לכן הסוד הראשון של הצלחת "הבלגניסטים" הוא להפסיק לנסות להיות מסודרים.

לולו"ז קפדני ומתוכנן זה לא בשבילך (צילום: shutterstock.com)

הכירי את עצמך

השלב השני הוא להבין שאין שום פסול בריצה למספר כיוונים שונים בו זמנית. ישנם אנשים שלא מסוגלים להתרכז במספר מטלות במקביל, וכדי להגיע לתוצאות הם חייבים להשקיע את מלוא מאמצם בתהליך אחד. אבל ישנם אנשים שעבורם בדיוק ההפך הוא הנכון. ריכוז יתר במטלה אחת גורם להם לאבד עניין ולהתייאש. אם הם יישבו יום אחרי יום במשך שמונה שעות מול שולחן הכתיבה, בסוף החודש הם יגישו שני דפים ומכתב התפטרות.

אם הם יקבלו אפשרות מדי יום לכתוב משך שעה, אחרי זה במשך רבע שעה ללמוד תוכנה גרפית, אחרי זה שעתיים לבשל וכו', בסוף החודש הם יציגו פרויקט גמור, ספר בישול והישגים מרשימים בתחום הגרפי. דוגמה זו כמובן מוגזמת מעט, אבל היא מסבירה היטב את העיקרון. בניגוד לדעה הרווחת, ישנם אנשים שיצליחו הרבה יותר במשימתם אם יקבלו אפשרות לשלב אותה במשימות שונות ומגוונות.

מכך ניתן גם להבין בקלות שאנשים האלה מתקשים מאוד במקומות עבודה שדורשים עמידה בלו"ז קבוע ונוקשה. הם יכולים בתום לב לקבוע ליום שלישי הכנת מצגת ללקוח, כשהם בטוחים לגמרי שביום שלישי הם יגיעו לעבודה ויעבדו במרץ על המצגת. אך ביום שלישי הם מבינים שאין להם שום חשק להתעסק דווקא במצגת הזאת.

הגדרת מטרה לכיבוש? לא תמיד עובד (עיבוד: shutterstock)הגדרת מטרה לכיבוש? לא תמיד עובד (עיבוד: shutterstock)

בסופו של דבר ביום שלישי הם יושבים יום שלם מול המסך ומזיזים באיטיות את התמונות, כשבראש שלהם מתרוצצים רעיונות נפלאים לאתר שכרגע לא עומד בראש סדר העדיפויות. בשורה תחתונה ביום רביעי אין מצגת ואין אתר.

בלאגן מאורגן

אז אם זיהית את עצמך בטקסט הזה ועברת את שלב א', כלומר החלטת להפסיק להיות מסודרת, את בטח מתעניינת בשאלה "כיצד בכל זאת ניתן להצליח עם נתוני פתיחה כאלה?" ראשית, החליפי את רשימת המשימות שחייבים לעשות ברשימת המשימות שמעניינות אותך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רשמי כל דבר שהיית רוצה לעשות: לסיים את הפרויקט בעבודה, לשפר את האנגלית, להציג תמונות בתערוכה, להתחיל ללמוד שחייה וכו'. הרשימה הזאת חייבת להיות כל הזמן אתך: ביומן, בטלפון, במחשב.

כשאת מרגישה שנמאס לך ממה שאת עושה כרגע, אל תתפתי להמשך "העשייה" אם את בכל מקרה יודעת שכבר לא תעבדי כמו שצריך. ועל אחת כמה וכמה אל תתפתי לגלוש באינטרנט, לפטפט עם חברה או לכל שאר הדברים שזוללים את הזמן ואת האנרגיה שלנו.

זה בסדר ללכת לכמה כיוונים בו זמנית (shutterstock.com)זה בסדר ללכת לכמה כיוונים בו זמנית (shutterstock.com)

פשוט תשלפי את הרשימה שלך ותקדישי מעט זמן למשימה אחרת. בהתחלה תרגישי שאת מרשה לעצמך לבזבז שעות עבודה על שטויות. לבסוף תראי שההתקדמות הכוללת שלך בכל הכיוונים שסימנת לעצמך היא גדולה פי כמה וכמה מההתקדמות הרגילה שלך בתקופות שאת נצמדת למטרה אחת.

ויתרה מזו, החזרה למשימות המשעממות נהיית קלה הרבה יותר, כי כעת כל התחלה של עבודה היא לא כניסה לכלא לשמונה שעות הקרובות, אלא פשוט עבודה על המשימה כל עוד את באמת עובדת עליה. וכשתסיימי לעבוד עליה בפועל, לא תשקעי במריחת הזמן ורחמים עצמיים, אלא פשוט תעברי למשימה אחרת, מעניינת ומאתגרת בתוך "תכנית החיים" שלך.

]]>