למה קורה שהילד שהתלהב מאוד מהתחפושת שלו בבית פתאום מסרב ללבוש אותה בגן? האם ניתן למנוע את זה, ומה עושים כשנתקלים במצב הזה? בשביל להבין את כל זה, חייבים בראש ובראשונה להבין מה משמעות של התחפושת עבור ילד קטן.
שיא הסרבנות מתרחשת בדרך כלל בסביבות גיל שנתיים. עד גיל שנתיים הילדים לרוב לא מבינים מה זה תחפושת ובשביל מה מלבישים אותם בבגד המסורבל הזה. לקראת גיל שנתיים הילד מתחיל לחוש את הזהות שלו, מתחיל לבדוק את גבולות האישיות שלו.
ילדים רבים לא מבינים שגם בתחפושת הם יישארו אותם הילדים ולא יהפכו ליצורים המוזרים. לכן הם עשויים להביע התנגדות עזה לניסיון להפוך אותם למישהו אחר, גם אם זה רק לשעה.
חשוב להבין שלא מדובר בניסיון להכעיס או למרוד, אלא בפחד להשתנות לנצח ולא לראות במראה את הדמות המוכרת שהייתה שם בבוקר.
בגיל שנתיים החשיבות של הזהות העצמית חשובה אפילו יותר מהמשחק, לכן אין צורך להתרגז כשילד שזה עתה שיחק בהנאה בחרב או כתר, פתאום מתחיל לבכות כשמנסים להלביש לו את התחפושת.
די ברור שלא ניתן למנוע את המצב הזה ופשוט צריך לקחת את התרחיש הזה בחשבון. ניתן לנסות לחזות את הסיטואציה הלא נעימה בעזרת שיחה עם הגננת. ברוב הגנים יש מאגר שלך תחפושות, והגננות מוציאות אותן זמן מה לפני המסיבה כדי לתת לילדים אפשרות להתרגל אליהן.
ישנם ילדים שאוהבים תחפושות בכל גיל, ישנם, כאמור, ילדים שבגיל הזה די פוחדים להתחפש. השיחה עם הגננת יכולה לעזור להבין לאיזו קבוצה הילד שייך.
בכל מקרה לא ניתן לנבא את מה שיקרה במסיבה עצמה, לכן גם אין טעם לקנות בגיל הזה תחפושת יקרה מדי. בכל מקרה בשנה הבאה הילד כבר לא יוכל ללבוש אותה, ובשנה הזאת יש סיכוי שברגע האחרון הילד יסרב להתחפש. לפעמים זאטוטים סרבניים פוחדים ללבוש תחפושת שלמה, אבל ניתן לשכנע אותם לשים רק כתר, גלימה או כובע.
אם הילד יסכים גם להתאפר מעט, ניתן לחגוג את פורים גם בלי תחפושת.
לא כל הילדים אוהבים את אווירת המסיבה (אילוסטרציה: shutterstock)סיבה נוספת לסרבנות פורים גם בגיל הגן וגם בגיל בית הספר היסודי זו תחושה לא נעימה שהאיפור יוצר. העור של הילדים עדין מאוד, לכן הילדים רגישים מאוד לכל מגע לא נעים. ילד גדול עוד יוכל לראות באיפור חלק מהמשחק, אבל ילד קטן, במיוחד ילד רגיש, רק יסבול ממה שנראה לו כמריחת בוץ רטוב.
לפיכך אם ילד מסרב להתאפר, אסור לשכנע אותו, כי התחושה המציקה של האיפור על הפנים עלולה להרוס לו את כל המסיבה. אם הורים יודעים שמדובר בילד רגיש, כדאי גם לבחור תחפושת שניתן ללבוש תחתה גופיה דקה שתמנע את המגע בין העור הרגיש לבד הגס של התחפושות.
לעיתים קרובות התחפושות עשויות מבד סינטטי עבה וגס, והתפרים בולטים ולא נעימים, לכן ככל שהילד רגיש יותר, כך חשוב יותר לשים לב לאיכות התחפושת.
קורה שהילד מסרב ללבוש תחפושת, גם אם הוא כבר מזמן עבר את גיל שנתיים, בחר בעצמו את התחפושת והתלהב ממנה מאוד בימים הראשונים. לפעמים זה קורה כשקונים את התחפושת מוקדם מדי ולקראת המסיבה עצמה פשוט נמאס לילד ממנה.
בעצם, מה אנחנו רוצים מהם בגיל כל כך צעיר? (shutterstock.com)לעיתים לקראת המסיבה פתאום נודע לילד שמישהו מהחברים הולך להתחפש בדיוק לאותה דמות, והילד מסרב להיות זהה לחברו. הילדה יכולה גם לסרב ללבוש שמלת נסיכה יפיפייה בצבע ורוד אם היא פתאום רואה את חברתה בשמלה סגולה ומגיעה למסקנה כואבת שהשמלה הסגולה הרבה יותר יפה מוורודה.
כל המקרים הללו מהווים אתגר ליצירתיות של ההורים שלרוב הנאלצים לאלתר ברגע האחרון ולהפוך תחפושת מוכנה לתחפושת מיוחדת, למשל, להפוך את הנסיכה הסטנדרטית לנסיכת הפרחים, וחייל אלמוני לרמטכ"ל.
אם אין כל סיבה נראית לעין לסרבנות פורים, כדאי לקחת נשימה עמוקה ובלי לכעוס על הילד לנסות לדבר אתו בפתיחות מרבית. לפעמים הסיבה לסירוב הילד להשתתף בחגיגה היא ההצקות בכיתה, ביישנות יתר או אפילו גחמה של "מלכת הכיתה" שפתאום החליטה לאסור על שאר הבנות ללבוש כחול.
במקרה הזה המשימה הראשונה של ההורים היא כמובן פתרון בעיות חברתיות שהתגלו בזכות פורים ולא התחפושת עצמה.
]]>
