זה קורה בבתים מסוגים שונים. זה קורה עשרות פעמים ביום ברחבי הארץ. 7% מהבנות מתחת לגיל 12 אומרות שעברו תקיפה מינית; 4% מהבנים בגילאים אלה אומרים שהותקפו מינית. ב90%- מהמקרים, התוקף היה מישהו ממשפחתו של הילד או מישהו קרוב למשפחה.

בנות מותקפות יותר מבנים, וברוב המקרים התוקף הוא גבר ולא אישה. אך גם בנים יכולים להיות קורבנות של תקיפה מינית, ויש גם נשים תוקפות. פגיעה כזו בילד היא הסיוט של כל הורה.

אני מתארת לעצמי שקוראים רבים ירצו לדלג על הכתבה הזו. לפעמים בגלל הבטחון ש"לי זה לא יקרה", ו"אצלנו אין דברים כאלה" אך לצערנו זה קורה לכולם, גם בקהילות הכי טובות. מעיון במאגרי המידע על אודות עברייני מין בילדים, תוכלו לשים לב, שאחוז גבוה של העבריינים בא מהמגזר הדתי-חרדי, הרבה יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסיה!

לאחר נתון מזעזע כזה, זה קריטי שכל הורה יכיר את הסימנים הרומזים על כך שהילד עבר התעללות כזו, ויידע מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת.

איך להגן על הילדים מפני פדופילים?

רוב ההורים יודעים ללמד את ילדיהם לא לדבר עם אנשים זרים, לא לקבל ממתקים מאנשים שאינם מכירים ולא להיכנס למכונית עם אדם זר. גנים רבים מעבירים תוכניות על זהירות מפני זרים. למרות שזו עצה טובה, זה לא יכול להועיל, כי רוב האנשים המתקיפים ילדים הם קרובי משפחה, שכנים, או מישהו מוכר מבית הספר. כך שהחינוך לרתיעה מפני זרים לא תקפה.

אז מה אתם, ההורים, יכולים לעשות כדי למנוע מילדיכם ככל האפשר לעבור טראומה נוראית כזו? קודם כל, לא להיות בפאניקה. מטרת הכתבה הזו היא לא להלחיץ אתכם, אלא לעורר מודעות, ערנות וזהירות. יש צעדים רבים שתוכלו לנקוט כדי לשמור טוב יותר על ילדיכם:

1. ילדים קטנים לא מסתובבים ללא ליווי הורים או אח בוגר במקומות ציבוריים. לא שולחים לבדו ילד בן 5, לשחק בגן-השעשועים, גם אם הוא נמצא "ממש מתחת לבית".

דובבו את הילדים. למדו אותם שאפשר לספר לכם כל דבר (אילוסטרציה: shutterstock)דובבו את הילדים. למדו אותם שאפשר לספר לכם כל דבר (אילוסטרציה: shutterstock)

2. שוחחו עם ילדיכם, והזהירו אותם מקשר עם אדם זר. מובן, שיש להתאים את השיחה ותכניה לגיל הילד. מותר לומר שלום או להיות נימוסי ולהתנהג בדרך ארץ כלפי כל אדם, אך אסור בשום אופן לקבל מהם כסף, ממתק או צעצוע ואסור ללכת עם אך אחד ללא רשות מפורשת מאבא או אמא.

3. דובבו את ילדיכם: פעמים רבות פדופיל מגיש תחילה ממתק או צעצוע לילד קטן, שאותו סימן כ'קורבן הבא', ורק לאחר פעם-פעמיים, בהם רכש את אמונו, הוא מתקרב כדי לתקוף.

לכן, אם תקפידו על שיחות מהותיות על בסיס יום-יומי עם ילדיכם, ייתכן ותשמעו על כך שהיום מישהו רק הציע לילדכם סוכריה, כך שתוכלו למנוע את האסון זמן קצר לפני התרחשותו.

4. צרו מעין מאגר מידע מקומי בנושא עם ההורים השכנים או הורים של חברי הילדים. שמעתם על מקרה דומה שקרה בשכונה שלכם, או באיזור? ילדכם סיפר לכם שאדם זר הציע להם ממתק ברחוב? שתפו את ההורים השכנים.

הם ינהגו בכם במידה דומה, וכך נוכל לשמור טוב יותר על הילדים.

5. אם חלילה ילדיכם הוטרד פנו למשטרה מיידית. לאחר הגשת התלונה במשטרה, מומלץ, למרות הקושי שבדבר, לשתף עימם פעולה.

לצערנו, 3 מתוך 4 פדופילים שפתחו נגדם תיק במשטרה, משוחררים ללא דיון משפטי וזאת כי רבים מהילדים לא מעידים על שארע להם. מחוסר ראיות המשטרה או בית-המשפט משחררים אותם ללא הרשעה. הם משתחררים ישירות לחיפוש אחר הקרבן הבא. אסור לתת למעגל הזה להמשך!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

6. עבריינים מהסוג הזה, ברובם, הם אנשים מניפולטיביים שיעשו הכל כדי לעבוד ולהיות בסביבת קטינים: יעבדו כשרתים בבי”ס, כמורים, כמדריכים בחוגים/ במועדוניות/ בפנימיות/ בישיבות, כנהגי הסעות ילדים, כעוזרי גננות וכו' וכו'.

7. אפשר לקבוע בוודאות, שניתן היה למנוע אחוז גבוה מהתקיפות, לו ההורים היו מבררים את עברם הפלילי של הגברים הנמצאים בקרבת ילדיהם במשך שעות רבות ביום, כפי שהחוק הישראלי קובע ומאפשר.

כמו שנהוג לדרוש (ובצדק) המלצות ממועמדות להיות מטפלת של ילדיכם, ואפילו מעוזרת בית פוטנציאלית - לא תדרשו אישור משטרה מאדם הבא במגע יום-יומי עם ילדתכם במרחב הציבורי?

8. הכנסו בתדירות גבוהה לאתרים המפרסמים את זהותם של העבריינים כדי להתעדכן. אם תדעו שהוגשה תלונה נגד מישהו מהאיזור שלכם, תוכלו לדעת ממה להזהר משנה זהירות.

]]>