כמה קשה לנו לשהות לצד פסימיסטים. הם מאכזבים, מתסכלים, מתישים... אבל המצב הנפשי שלנו אחרי השיחה עם אנשים האלה זו דווקא הצרה הקטנה ביותר. כי בסוף ניפרד מהם ונלך לדרכנו. והם יישארו בחדר החשוך של הנפש הפסימית.
מתכוננים לגרוע מכל
נשמע מוזר ועצוב, אבל אנשים רבים מאמנים את עצמם להיות פסימיים. נהוג לומר, למשל, שבן אדם שקול ומציאותי מראש מכין את עצמו לתרחיש הגרוע ביותר, ואז כשהכישלון מגיע, הוא עובר אותו בקלות. וזאת לעומת אופטימיסטים קלי הדעת שמתרסקים כשהחלומות שלהם מתנפצים.
המחקרים הוכיחו שהמצב הפוך. אלה שמראש מכינים את עצמם לכישלון, מרגישים הרבה יותר גרוע מאלה שהכישלון בא אליהם בהפתעה. וזה לא מפתיע בכלל. בן אדם שמראש מתכונן לכישלון די פוגע בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלו.
כשהכישלון מתרחש הוא משתכנע שהחשדות שלו לגבי יכולותיו הנמוכות היו מוצדקים, ומתאכזב עוד יותר מעצמו ומהחיים. כשבן אדם התכוון להצליח, אך בכל זאת נכשל, הוא כמובן מרגיש מתוסכל ומאוכזב, אך מבחינתו הכישלון נשאר אירוע מקרי ולא צפוי, ולא תוצאה מתבקשת של ניסיון מגוחך להתיימר לקבל משהו שלא מגיע לו.
כיצד מזהים מי עומד מולנו: אופטימיסט או פסימיסט? ולאיזה צד אנחנו נוטים? אין צורך לעשות בדיקות מיוחדות, מספיק לנתח את המילים שבהם בן אדם מתאר את ההצלחות והכישלונות שלו.
כישלון צפוי, הצלחה מיקרית
בן אדם פסימי נוטה להאשים את עצמו בכל הכישלונות ולהשליך את התוצאות על התחום כולו (" אני ממש מטומטם, שכחתי את המחברת, אני בכלל לא מסוגל ללמוד"). וכשקורה להם משהו טוב, הם רואים בכך מזל, צירוף מקרים והצלחה חד-פעמית ("בנס עברתי את המבחן הזה").
האנשים האופטימיים מתנהגים בדיוק בצורה הפוכה. בכישלונות הם רואים אירועים מצערים שלא מצביעים על אישיותם ("איזה ביש מזל, בטעות אתמול הוצאתי מהתיק את המחברת שהייתי צריך היום").
דווקא בהצלחות רואים הוכחות נוספות לכישרונם ("אחרי המבחן הבנתי שאני טוב בלימודים אקדמיים").
הגישה הזאת גם משפיעה על המוטיבציה. אנשים פסימיים רואים בכישלון אירוע נוסף מתוך סדרה של אירועים דומים, לכן מגיעים למסקנה שאין טעם להמשיך ולנסות. אנשים אופטימיים לעומתם רואים בכישלון אירועי מקרי שלא שולל ניסיון נוסף.
אין צורך להמשיך ולהסביר למה מחקרים הוכיחו בצורה חד-משמעית שאנשים אופטימיים מצליחים הרבה יותר כמעט בכל תחום בחיים.
הבשורות הטובות הן שניתן ללמוד להיות אופטימי. בשביל זה הפסימיסטים יצטרכו ללמוד לעשות באופן מודע את מה שאופטימיסטים עושים בצורה אינטואיטיבית. בעזרת אימונים סדירים ניתן להתרגל לחשוב בצורה אופטימית.
התחזית לאופטימיות: מזג אוויר בהיר, שמשי ומחוייך תמיד (אילוסטרציה: shutterstock)אופטימיות: עשי זאת בעצמך
אחד המומחים הגדולים ביותר בעולם לפסיכולוגיה וחשיבה חיובית, פרופסור סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה, פיתח מדריך שלם לאופטימיות. להלן מספר המלצות שכל אחד מאתנו יכול לאמץ.
- אל תציבו יותר ממטרה אחת ביום. ריבוי משימות גורם לנו ללכת לישון בתחושה שלא עשינו כלום.
- שלבו מוזיקה בחיים.
- אם אתם ימניים, תתחילו לעשות כמה שיותר דברים ביד שמאל, ואם אתם שמאליים, תאמנו יד ימין. התרגיל הפשוט הזה מפתח יצירתיות ויכולת לראות את הבעיה מזווית ראיה שונה.
- אל תנסו לפתור בעיות בערב.
- הניחו חפץ יפה ואהוב על השידה שליד המיטה, כדי שהוא יהיה הדבר הראשון שתראו בבוקר.
- המעיטו בקריאת חדשות, פרשות, שערוריות ודיווחים מעולם הכלכלה והפלילים. מידע שלילי סוחב אותנו אחריו לבור של פסימיות.
- חייכו. פשוט חייכו. כמה שיותר.
]]>
