בפולניה אומרים שהתרופה היחידה להשמנה היא: "לסתום את הפה". קשה לי להתווכח עם האמירה הזו, במיוחד כי לכו תתווכחו עם פולניות.

אבל מעבר להכרח להתנהלות תקינה עם אכילה ותזונה נכונה חייבים להבין שבעומק כל שמן או שמנה, יש סיפור עמוק יותר, נפשי, כאוב ופצוע שגורם לאותו האדם, בכל פעם מחדש, לחזור אל חיקו החם והמנחם של האוכל ולהמשיך להשמין.

הקוד הרגשי של ההשמנה

מאחורי כל התנהלות שאינה תקינה קיים 'קוד רגשי'. איזה צורך רגשי שההתנהלות הזו ממלאת לנו. כשמדברים על השמנה הקוד הרגשי שעומד מאחוריה הוא הצורך להיות 'מופרד', הצורך לבודד את עצמנו מפני משהו.

תפקידו של השומן בגוף הוא לבודד בין הפנים לבין החוץ, ולכן פעמים רבות אנשים רגישים במיוחד; כאלה שנוטים להיעלב מהר, שלוקחים דברים, גם כאלה שממש לא צריך, באופן אישי, עוטים על עצמם שומן, ועדיף כמה שהרבה, כדי ליצור את הבידוד הזה שיעזור להם לבודד את עולמם הפנימי, מפני פגיעותיו של העולם החיצוני.

לעיתים השמנה יכולה לספר לנו על אירוע בעברו של האדם, בעיקר בשנות הילדות המוקדמות, אירוע בו נפרצו הגבולות האישיים שלו. איזו טראומה מינית (חשוב להבין שטראומה לא חייבת להיות משהו אלים או דרמטי במיוחד, אלא שכך לקח אותה הילד) שגורמת לו לאחר מכן להתחיל להעטות שומן על גופו.

כדי להפריד את עצמו מאחרים, כדי לכער את עצמו (כדי שלא ירצו בו..) או אפילו כדי להעניש את עצמו על אותו האירוע. לעיתים זו פשוט ילדה, בת 12, שמתחילה לגלות את הנשיות שלה ומשהו שם, במיוחד כי לא הסבירו או הכינו אותה נכון, מבהיל אותה. אז היא משמינה, כדי שהנשיות הזו, שכל כך מפחידה, לא תבלוט ואולי תיעלם.

ובכלל, כשמשמינים זו דרך מצוינת להפריד את עצמנו.. מהחיים.

השמנה היא מעטפת של חומת מגן בינינו ובין העולם (shutterstock.com)השמנה היא מעטפת של חומת מגן בינינו ובין העולם (shutterstock.com)

אוכל: נחמה או עונש?

כולנו יודעים כי אוכל הוא פיצוי. נחמה. ללכת לאכול גלידה או פחמימות כשעצוב לנו זה משהו שכולנו מכירים, אבל ידעתן שאכילה יכולה להיות אקט של ענישה עצמית? זוכרות כמה פעמים אכלתן ואחר כך כל כך כעסתן על עצמכן? הסתכלתן במראה ושנאתן את מה שראיתן?

אנחנו מענישים את עצמנו כשאנחנו חושבים שאנחנו לא בסדר (פעולה של התת מודע שמגיעה מדפוסי התנהגות של ביקורתיות ושיפוטיות יתר מהבית) ולעיתים זו פשוט הדרך שלנו להוריד ציפיות. ציפיות שלנו מעצמנו, ושל אחרים מאתנו.

כן, ישנו גם גורם הגנטיקה, אבל חשוב להבין שהישענות על גורם גנטי הוא התחמקות מלקיחת אחריות על החיים שלנו, ברמה הבסיסית ביותר. "אימא שלי הייתה שמנה אז גם אני שמנה. מה אפשר לעשות?" אז זהו, שאפשר לעשות. נכון שקיימת הגנטיקה אבל לנו יש את היכולת והבחירה להתנהל שונה ואחרת.

דיאטה רגשית

הצעד הראשון לדיאטה נכונה הוא מציאת אותו רגש שמניע אותנו, בכל פעם מחדש, לגשת אל המקרר ולאכול. גם ובעיקר כשאנחנו לא רעבים. בואו נבדוק מה יחסו של כל מזל לאוכל.

טלה – עבור הטלאים האוכל אינו עניין בפני עצמו. על פי רוב הוא הדלק שמאפשר להם להמשיך ולמצות את המקסימום מהחיים שלהם. הם מעדיפים לנסוע מהר, לטפס על הרים ולנצח בתחרויות. צריך בשביל זה גם לאכול? אז בסדר, אבל בלי הרבה תכנונים.

גם את רצה למקרר בכל מצב רוח מלנכולי? (אילוסטרציה: shutterstock)גם את רצה למקרר בכל מצב רוח מלנכולי? (אילוסטרציה: shutterstock)

שור – מהותו של השור זה הישרדות, והישרדות זה אוכל. השור יודע ליהנות מהחיים ואוהב אוכל משובח, איכותי. הוא יעדיף בשר ולחם והרבה. הוא עושה עסק מאוכל, הוא יכול לדבר ולהתעסק אתו שעות, אבל תמיד יעדיף, שמישהו אחר, יבשל אותו בעבורו.

תאומים – התאומים זקוקים בעיקר למזון למוח. הם יאכלו כי צריך לחיות אבל לא כי אוכל זה נושא מרכזי עבורם.

סרטן – הסרטן הינו המזל שמיצג את המשפחתיות והאימהות. אוכל, הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות המשפחתית ותראו לי אימא שלא רוצה להאכיל את כולם.

אריה – האריה אוהב ליהנות מהחיים הטובים. אוכל עבורו הוא עוד דרך להפיק מהחיים את המקסימום. אבל, שומר נפשו ירחק מבן מזל אריה כשהוא רעב. הם פשוט לא מסוגלים להיות רעבים. הם הופכים לעצבניים וכעוסים, ונהיים לאריות של ממש עד שהם מקבלים את ליטרת הבשר שלהם.

בתולה – הבתולה בעיקר מכינה אוכל לאחרים. הקפדנות והפרפקציוניזם של הבתולה יכול להיות מצוין במיוחד באפיה, שם נדרשים קפדנות ודיוק. על פי רוב הם יהיו רזים כי מידתיות והסתפקות במועט הם חלק בלתי נפרד מאופיים.(חשוב לקחת בחשבון שלחלק מבני מזל בתולה יש את כוכב ונוס במזל אריה, ואז ההתנהלות שלהם עם אוכל תהיה כמובן שונה.)

מאזניים – כמזל מיסוד אוויר אוכל כמובן לא מהווה נדבך חשוב ועיקרי בחייהם. אבל אם כבר אוכל, הוא יהיה אסטתי ונעים למראה.

עקרב – אצל העקרבים נמצא לעיתים הקשרים רגשיים בכל מה שקשור לאוכל. אנורקסיה, בולמיה ובמיוחד אכילה רגשית.

קשת – גם פה האוכל אינו עניין. הקשתים אוהבים חופש וטיולים ואם האוכל משתלב איכשהו בתוך זה, אז מצוין.

גדי – הגדיים, כבני מזל אדמה זקוקים לאוכל לצרכי הישרדות. גם פה, כמו אצל הבתולה, קיימת מידתיות ולכן לא נראה אצלם, על פי רוב, אכילת יתר או התעסקות מיוחדת עם אוכל.

דלי – הדלי כמזל אוויר, עסוק בלתת מזון לתאי המוח שלו יותר מאשר לדאוג לתאי השומן בגופו. ייתכן ונמצא אצלם טעם שונה ואחר באוכל שהם אוהבים.

דגים – כמזל היצירתי ביותר בגלגל המזלות נמצא אותו הרבה במפות של טבחים ושפים. מאחר וחוסר גבולות הוא אחד המאפיינים מזל זה, נמצא רבים מהם אוכלים בלי גבול ובתוספת לרגישות הגבוהה שלהם סובלים מהשמנת יתר.
כשאתם פוגשים אישה שמנה, עם רגליים רזות שלא פרופורציונאליות למבנה הגוף שלה – תהיו בטוחים שיש שם דגים חזק מאד במפה.

הצעד הראשון בדרך לדיאטה: לאהוב את עצמך (אילוסטרציה: shutterstock)הצעד הראשון בדרך לדיאטה: לאהוב את עצמך (אילוסטרציה: shutterstock)

לגלות את המקור

חשוב להבין שהדיאטה הנפלאה ביותר בעולם, לא תעבוד אם לא ניגע ונגדע את השורשים הנפשיים שהביאו אותנו, להעטות עלינו את המשקל העודף שלנו.

השמנה על פי רוב מספרת על צורך בהפרדה. צורך של כל אחד, מסיבותיו הוא, להפריד את עצמו ממשהו. מעצמו, מאנשים אחרים, מהצלחה, מזוגיות ועוד.

בשיטת מוח1 יש לנו את האפשרות להגיע במהירות אל השורש, אל אותו אירוע אל אותה הסיבה שהביאה אותנו להתחיל להשמין. אותו עניין נפשי שגורם לנו שוב ושוב לגשת אל המקרר או אל המזווה ולאכול את עצמנו לדעת.

גם אם אנחנו לא רעבים. גם אם אנחנו שונאים את עצמנו שנייה אחת אחרי שבלענו את מה שהכנסנו לפה..

בתהליכי עבודה קצרים ומדויקים, עם הנחיות התנהגותיות שמחזירות את השליטה והאחריות אל הידיים שלכם אפשר לעזור לכם לנצח ולהיות רזים.

ויותר מכל דבר אחר – לאפשר לכם, סוף סוף, לאהוב את עצמכם.

(הכותבת הינה אסטרולוגית, מאבחנת כירולוגית בשיטת CPD ומדריכה בשיטת מוח אחד)

]]>