1. חלב אם מזין יותר מאשר חלב פרה
לא נכון!
חלב פרה אמור להיות מזין בהרבה מחלב אם ולכן נועד לקצב גידול של עגלים. חלב אם מכיל אותו אחוז מים, ברזל ושומנים אך הרכב השומנים שונה. בחלב אם ישנם שומנים חיוניים להתפתחות מוח העובר, וחלקם חסרים בחלב הפרה (לא מעט, בגלל התזונה הניתנת לפרות).

השוני המהותי קיים בחלבון מסוג קזאין. בחלב פרה כמות חלבון זו גדולה יותר מפי 6 מהכמות בחלב אם, ואכן, היא מתאימה לעגל הצומח במהירות ובקצב גדילה שאינו מאפיין שום בן אנוש. שאר סוגי החלבון דומים פחות או יותר.

בחלב פרה יש פי שלוש לערך יותר סידן מחלב אם, אך רמת הזרחן גדולה פי 6 בערך, מה שעלול להשפיע לרעה על ספיגת הסידן בגוף.

2. חלב אם מגן על מחלות וחלב פרה עלול לצור אותן
נכון!
חלב אם מכיל נוגדנים מסוג IGA המגינים על מערכת הנשימה והעיכול בעוד שחלב פרה עשיר יותר בנוגדנים מסוג IGG המהווים כנראה מקור הגנה עיקרי לעגל. מכאן שחלב אם תורם להגנת היילוד, אך לא בהכרח חלב הפרה גורם אותן.

3. חלב פרה מכיל אנטיביוטיקה והורמונים ומחזק נטייה לסרטן
לא חד משמעי!
כיום רמות האנטיביוטיקה וההורמונים בחלב מנותרות כך שיש להניח שהכמות הצטמצמה, אך עדיין נותרו שרידים, זאת בנוסף להורמונים הטבעיים שכל פרה מנפקת.

כמות האנטיביוטיקה נמוכה מאוד, שאם לא כן לא ניתן היה לייצר מוצרי ביו המכילים חיידקים ידידותיים. במקביל, הולכים ורבים המחקרים על הפיטוהורמונים שיש לסויה, כך שגם היא לא התחליף הנבון.

לגבי הקשר בין סרטן לחלב הדעות חלוקות מאוד. בעוד שבמעט מחקרים מייחסים לחלב יכולת לעורר או לחזק נטייה לסרטן, הרי שעבודות אחרות מצביעות על האפשרות שהחלב דווקא מונע סרטן במקומות כמו מערכת העיכול, למשל.

בכל מקרה, עדיף להעדיף חלב אורגני הן בשל הבריאות והן בשל רווחת הפרה שתרמה לנו את החלב.

4. חלב פרה ומוצריו גורמים לאנמיה על רקע חסר ברזל בתינוקות
לא רלוונטי!
צריכת חלב פרה בגיל מתחת לשנה אכן עלולה לפגוע ברירית המעי ולהוביל לפגיעה בספיגה ומכאן לאנמיה. אלא שרוב הילדים האנמיים היו דווקא אילו שינקו (קרוב לוודאי מפני שהאם סבלה מחסר דם והחלב שלה לא הזין מספיק).

יחד עם זאת, לא מקובל לתת חלב פרה לתינוק בחודשי חייו הראשונים ולפיכך, אך שהטיעון נכון, הוא לא רלוונטי. פורמולות המבוססות על חלב פרה אינן דומות לחלב הפרה עצמו ומותאמות לדרישות ההתפתחות של הילד.

אין ספק שחלב אם הוא האידיאלי לכל תינוק מתפתח אך בהיעדרו, תחליפי החלב השונים יעילים ומספקים.

תחליפי סויה נחשבו ללא בטיחותיים בעת האחרונה, אולם מחקר מקיף שלל טענה ש´צרכנים כבדים של סויה´ נפגעים בהתפתחותם המינית. עד שלא יצוץ עוד מחקר בנושא - שכל אחד ינהג לפי הבנתו.

5. אלרגיה לחלב היא האלרגיה השכיחה ביותר
נכון!
מדובר באלרגיה המתחילה בגיל מוקדם מאוד ונעלמת, לרוב, בגיל שנה - שנתיים. שכיחותה בילדים 6-8% ובמבוגרים כ 2% . אין לבלבל בינה לבין רגישות על רקע סוכר חלב או סיבות אחרות.

אחוז האנשים באוכלוסיה הרגישים לחלב גדול בצורה משמעותית, אך מנגנון הרגישות אינו אלרגי (כלומר אינו קשור לשחרור היסטמין מתאי מאסט בתיווך נוגדני IGE ).

ניתן לזהות אלרגיה זו בעזרת טסטים פשוטים לאלרגיה. לפעמים הטסטים ממשיכים להצביע על אלרגיה גם לאחר שזו חלפה. מאידך, לפעמים הטסטים אינם מזהים אלרגיה קיימת. אלרגיה קשה לחלב עלולה להסתיים במוות ותגובותיה מידיות.

6. אנשים הרגישים לחלב צריכים לעבור למזונות מבוססי סויה
לא תמיד!
אם מדובר באלרגיה, ניתן לנסות מעבר לסויה. קיימת חפיפה של עד 30% בין האלרגים לחלב לבין אלרגים לסויה (ויש מחקרים הטוענים שהרבה פחות). גם במקרה של מעבר תקין לסויה לא מומלץ להגזים בצריכתה.

תופעת אי סבילות לחלב על רקע חסר באנזים הלקטאז המיועד לפרק את סוכר החלב - לקטוז (Food intolerance ) מתבטאת בשלשולים או הקאות מתרחשת שעתיים עד 48 שעות מהחשיפה. סויה או חלב דל לקטוז (חלב פרה דל לקטוז או חלב עזים, למשל) עשוי להחליף את חלב הפרה.

רגישות לחלבוני החלב היא רגישות מושהית המתווכת על ידי לימפוציטים מסוג T . כאן תתכן חפיפה עם רגישות לסויה, ולא תמיד מעבר לסויה יועיל.

תופעה זו ורגישות ללקטוז, אינן נחשבות לאלרגיה. הן פוגעות באיכות החיים אך אינן מסכנות אותם.

7. אנשים אלרגים לחלב פרה צריכים לעבור לחלב עזים
לרוב לא נכון!

מעל 90% מהאלרגיים לחלב פרה אלרגיים גם לחלב צאן. אך מדובר במקרים של אלרגיה ולא בהכרח במקרים של רגישות יתר מסוג IV או במצבי חסר בלקטאז.

8. לא מומלץ לתת מזונות המבוססים על חלב פרה עד גיל שנה
לפעמים נכון!

בעבר סברו שיש למנוע מהפעוט חשיפה למזהמים ובכללם מזונות שאינם מתאימים. בשנים האחרונות מתקבלת הגישה שחשיפה מוקדמת של הפעוט למזונות שונים, ובכללם מוצרי חלב, עשויה למנוע ממנו אלרגיות בהמשך.

על לפני מספר שנים סברו שבגלל שמערכת העיכול של התינוק מתקשה להתמודד עם חלבונים שונים, ולא רק של חלב. קיימת המלצה להימנע ממזונות רבים ובניהם גם בשר או דבש (בגלל חשש מזיהום חיידקי).

לפני גיל שנה מערכת העיכול אינה מיטיבה לפרק חלבונים. חלבונים קטנים אילו עלולים לחדור למחזור הדם ולעורר את מערכת החיסון להגיב כלפיהם, מה שיתבטא ברגישויות שונות.

כיום, כאמור, מעריכים שחשיפה מבוקרת ומינימלית למוצרי חלב תאפשר לגוף "להכיר" את החלב כחומר ידידותי ולא תנסה לפגוע בו במנגנונים חיסוניים דלקתיים שיכולים להתבטא כאלרגיה.

דווקא הרגישות לסוכר חלב פחות משמעותית בגיל זה כיוון שגם חלב אם מכיל לקטוז (למעשה, בכמות גדולה מזו של חלב פרה) החיוני להתפתחות המוח, ומערכת העיכול משלימה את חסרי הלקטאז בהקדם האפשרי.

9. סוכר החלב אינו מתפרק טוב באדם הבוגר
לרוב נכון!
למרבית האוכלוסייה הבוגרת בישראל אין מספיק לקטאז, אנזים שתפקידו לפרק את סוכר החלב. כתוצאה מכך ממשיך הסוכר במערכת העיכול ומתפרק על ידי חיידקים במעי הגס, דבר הגורם לתסיסה.

מסיבה זו מופיעים גזים, כאבי בטן, שלשלולים ועוד.

יחד עם זאת, חשיפה הדרגתית וזהירה למוצרי חלב מאפשרת למעי לייצר לקטאז להיבנות. אוכלוסיות המרבות בצריכת מוצרי חלב מייצרות יותר מאנזים זה. בכל מקרה עדיף לצרוך מוצרי חלב שעברו תסיסה (יוגורטים) כך שבעיה זו מצטמצמת בעיקרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

10. חלב פרה מעלה את השכיחות לדלקות אוזניים ואסטמה
מוטל בספק!
קיימים מחקרים סותרים באשר להנחה שצריכת חלב פרה מעלה את השכיחות לדלקות אזניים ואסטמה. יש להניח שבמנגנון היפר-רגישות סוג I (אלרגיה) התופעה אכן ברורה, אך במנגננוני רגישות אחרים העניין אינו חד משמעי.

מעבר לטסטים הרגילים לבדיקת רגישות או אלרגיה לחלב ניתן להיעזר בדייטת אלימינציה. אלא שבמקרים רבים מסירים לא רק את מוצרי החלב אלא גם מוצרים אחרים כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל ותוספים לא רצויים שונים, כך שלא ניתן להקיש בבירור מה היה הגורם הראשוני.

במקרה שחלה הטבה ניתן להוסיף, בזהירות, מוצרי חלב שונים ולבדוק האם ההטבה מתקשרת למניעתם או לניקוי המערכת מכימיקליים אחרים.

חשוב לציין שהרפואה הסינית לא רואה את החלב ומוצריו כתופעה שלילית אלא מתייחסת אליו כמזון. כלומר, כן לצרוך, לא להגזים (בדומה לכל דבר), ובעיקר, להקפיד שזה יהיה בהתאם לצרכי האדם.

(ד"ר ניר עמיר, תמורות)

]]>