אני גרועה בחשבון, תמיד הייתי. בגיל 8 הצעתי לכלה היסטרית ביום חתונתה בארטר שחשבתי שלא תוכל לסרב לו: אני אתחתן במקומה, והיא תלמד במקומי לוח הכפל.

היא התחתנה והתגרשה זמן קצר אחר כך, ואני - מעבר לכפולות 5 לא יודעת עד היום. אני גרועה בחשבון, לכן אני נותנת למלצרים טיפים גדולים - פשוט, בזמן שייקח לי לחשב 12% אפשר לברוא עולמות.

סיפר לי קרוב משפחה, תראפיסט מנוסה, על אחד ממטופליו. בחור שכבר התחיל להתבגר ואישה לא מצליח למצוא. הוא נפגש כמעט עם כל בחורה אפשרית.

הוא תינה את צרותיו, התלונן והתבכיין, והמטפל שלו ניסה להחטיף לו סטירה רגשית וגער בו: "פה לא מתבכיינים - עובדים!"

"אתמול," סיפר הבחור בתגובה בלי שום קשר לחודש אלול או לקרבה המורגשת ליום הדין אלול (זה היה בחודש אדר) "עשיתי חשבון נפש". שאל אותו המטפל: "נו, וכמה יצא החשבון?"

בום!

כמה יוצא החשבון. כמה, באמת? את זה אנחנו אף פעם לא יודעים.

אנחנו מגיעים לעולם הזה ומתיישבים ליד השולחן. קנקן מים, מהברז, עם פלח לימון צף - לא עולה לנו דבר. אבל אז מתחילים החיים: עשינו משהו טוב? קיבלנו ארוחה זוגית חינם.

לא מעט אחרי זה, כמה שנים כשכבר נכנסנו לגיל מצוות, אופס, הזמנו משהו שלא כלול בתפריט העסקית. זה יעלה לנו יותר.

נס? כמה עולה נס? ואם היינו לא בסדר, אנחנו יודעים הרי חולשות ותאוות - איזה חלק נשאר לנו לעולם הבא?

אנחנו נחוייב באשראי בכמה תשלומים דחויים (צילום: shutterstock)אנחנו נחוייב באשראי בכמה תשלומים דחויים (צילום: shutterstock)

אני גרועה במתמטיקה, אבל אני לא צריכה את קול השופר כדי להתעורר. בחשבון הזה אני טובה, אני עוסקת בו כל היום. מחלקת, מחברת, מכפילה ומחסירה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אין יום שאני נרדמת בו לפני ששיחזרתי בדיוק מה קרה בו, ומה זה אומר לגביי. מי האנשים איתם באתי במגע ולמה התגובות שלי היו כאלה ולא אחרות.

בכל יום אחר בשנה, בעברית של 2013 קוראים לזה: חופרת, ועם זאת חודש אלול נותן לי לגיטימציה.

אז אנחנו מפשפשים במעשינו, אנחנו עושים את החשבון, בערך, לפי איך שזכרנו את התמחיר, אבל אף אחד לא מגיש לנו את הסה"כ הסופי.

אנחנו נשארים בערפל, מתפללים מכל הלב ומקווים לטוב. מקווים למישהו שיבוא עם צלוחית שחורה ועליה חשבונית, שתגיד לנו מפורשות: המחיר הוא כזה וכזה (לא כולל דמי שירות).

עכשיו תשלמו.

]]>