שיתוק ילדים, או בשמה המקצועי: פוליומייליטיס היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מדבקת מאוד ומועברת מאדם לאדם.

בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגד המחלה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. כיום נמצאות לעיתים עקבות של הנגיף במי השופכין של ערים גדולות.

בעקבות גילוי שאריות של נגיף הפוליו במקורות ביוב במקומות שונים בארץ, משרד הבריאות יצא במבצע חסר תקדים לחיסון המוני של ילדים תחת הסלוגן: לא לוקחים סיכון, מקבלים חיסון.

ההיסטריה דבקה בהורים, וכ-40 אלף ילדים התחסנו רק ביום הראשון לתחילת המבצע. אבל הדעות חלוקות: למרות שהחיסון ניתן בקלות באמצעות טיפות ובסבסוד מלא, הורים רבים מביעים סקפטיות בדבר הכנות של משרד הבריאות בנוגע לגילוי הפוליו.

אנסה להביא לפניכם את הצדדים לכאן ולכאן, על מנת שתוכלו להגיע להכרעה נבונה ונכונה עבור ילדיכם.

למה לחסן נגד פוליו?

חיסון הנגיף המומת הוא חלק ממערך החיסונים הרגיל שמקבל כל פעוט, מאז שפיתחו את החיסון ומיגרו את המגיפה. בשנת 2004, כמעט 20 שנה לאחר הופעת נגיף הפוליו האחרונה בישראל, היה הרושם שנגיף הפוליו הפראי לא קיים יותר.

בנוסף לכך, נוכחות הנגיף הלכה וירדה במקומות שונים בעולם. לכן הוחלט כי אפשר להסתפק בחיסון של הנגיף המומת, המגן מצוין על מקבל החיסון.

הנגיף שנמצא בביוב בדרום הארץ ומשם התפשט, אינו מסכן ילדים שנולדו ב-8 השנים האחרונות וקיבלו רק את השלב הראשון בחיסון.

התפשטות הנגיף כפי שנמצא במקורות הביוב (צילומסך: Ynet)התפשטות הנגיף כפי שנמצא במקורות הביוב (צילומסך: Ynet)

אך אותם הילדים עלולים לשמש כנשאים של נגיף הפוליו הפראי, וזה עלול למצוא בעזרתם מישהו חלש יותר שיידבק במחלה: מבוגר שההגנה החיסונית שלו דעכה עם השנים, אדם הסובל ממחלה של מערכת החיסון, אדם המקבל טיפולים כימותרפיים, תינוק שלא הספיק להתחסן.

יש בארץ לפחות מיליון ילדים שלא חוסנו בחיסון המוחלש וזה מאפשר לנגיף קרקע מאוד פורה להמשיך ולהיות מופץ, עד שהוא עלול למצוא קורבן. אם הם לא ייתחסנו, נצטרך לחיות זמן מה שברקע ילווה אותנו נגיף פוליו פראי, שגורם למחלה שכולנו מעדיפים לשכוח מההיסטוריה הכואבת של ילדי ארצנו.

האם לחיסון יש תופעות לוואי?

פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, התראיין לכלי התקשורת השונים והצהיר כי הילדים המתאימים לקבלת החיסון אינם חשופים, לתופעות לוואי. אך אין זה אומר שהסביבה שלהם מוגנת.

"אנו רוצים למנוע סכנת העברה של הנגיף המוחלש לבני משפחה עם מערכת חיסון חלשה ולכן יש הוראה לא לתת את החיסון לילד שלא חוסן בחיסון המומת, לילד הסובל מבעיה במערכת החיסון, וכמובן לילדים שבבית גר בן משפחה הסובל מדיכוי של המערכת החיסונית".

המטרה, הוא מסכם, היא "ליצור חומה שדרכה הנגיף לא יוכל להמשיך להתפשט, עד שייעלם וניפטר מהסכנה הזו".

הורים נגד החיסון

כאמור, למרות הענות לקבלת החיסון במספרים גבוהים, הדברים אותם אומר פרופ' סומך אינם מתקבלים בשקט על ידי הורים רבים.

קבלת החיסון כן מסוכנת, עפ"י דו"ח מבקר המדינה משנת 2004, שם משרד הבריאות ספקות בדבר נחיצותו ויעילותו של המבצע. בשנים 1983-1987 מחצית מקרי הפוליו שדווחו (ארבעה מבין שמונה) היו קשורים בקבלת תרכיב חיסון.

קרן דוידוף, ממקימות קבוצה הפייסבוק "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו", היא אם לשתי בנות צעירות האמורות לקבל את החיסון ולדבריה, "אין שום סיכוי בעולם שאני אתן לבנות שלי נגיפי פוליו חיים ואהפוך אותן לנשאיות בגלל שיש חברת תרופות שרוצה לעשות ניסוי על תושבי המדינה".

הטענה היא כי המבצע יוצר מצב חסר תקדים. ההצהרות השונות שיוצאות ממשרד הבריאות מציגות סתירות קשות במידע ואינו עונה על השאלות שלנו.

אין לאף אחד את היכולת להגיד ב-100% שאין לחיסון תופעות לוואי, זה השקר הכי גדול שיש. אין תרופה או חיסון בעולם, כולל אקמול, שאין לה תופעות לוואי.

חיסון ללא תופעות לוואי. יש כזה דבר? (צילום: צילומסך)חיסון ללא תופעות לוואי. יש כזה דבר? (צילום: צילומסך)

עוד פן שצריך לקחת בחשבון, הוא הפן המשפחתי. ילדים שיחוסנו, ובכך יהפכו להיות נשאים של נגיף פראי, לא יוכלו להתקרב לקרובי משפחה עם מערכת חיסונית מוחלשת, שאם חשבתם שמדובר רק בילדים שעוברים טיפולים כימותרפיים, שכחתם לקחת בחשבון את המבוגרים במשפחה - כלומר, תשכחו מראש השנה אצל סבא וסבתא.

איך מחליטים אם לחסן או לא?

כל הורה צריך להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא להסתמך רק על המקומות שמפרסמים גורמי הבריאות הרשמיים. קחו יוזמה ותריצו חיפוש בגוגל.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שיהיה פה אפילו חולה פוליו אחד, לכן הם עושים את מה שהם צריכים לעשות ואנחנו צריכים לעשות את מה שאנו חושבים שטוב לכל אחד מאיתנו.

מי שמגיע למסקנה שזו באמת הבעיה שמאיימת על חיינו בתקופה הקרובה, שייגש לטפת חלב ויתחסן. מעבר לכך יש לקחת בחשבון את מאזן הכוחות בין מערכת הבריאות לבין האזרח הקטן. בשכלול כל הנתונים הללו - תגיעו להחלטה נכונה.

]]>