בשורות הבאות אתן ביטוי לתופעה כואבת מאוד, שהולכת ומתפשטת במחוזות המגזר החרדי והדתי. ייתכן שהיא היתה קיימת גם בעבר, אולם בעידן הזה, סודות אפלים מתגלים וזוכים למענה, לפחות חלקי.

זהו סיפורן של נשים הנשואות לגבר מתעלל. כזה שמואשם בפגיעה קשה בילדים. האם הן יקחו את נישואיהן עד לקצה? יגוננו על בעליהן? או שאולי יחליטו לשים קץ למעשיו, לשלוח אותו לטיפול או להיפרד ממנו?

חדווה (שם בדוי) נשואה לגבר כזה. ל-Mame היא מספרת: "קשה לי לפתוח את סגור ליבי, אולם לטובת נשים במצב דומה לשלי שיכולות ללמוד כיצד לא לפעול, הסכמתי להתראיין.

"זה התחיל בזמן שחליתי. בנות מהשכונה באו לסייע לי בבית, וכשאושפזתי לכמה ימים הבנות המשיכו להגיע ולעזור עם הילדים.

"שנה לאחר האישפוז, כאשר חזרתי לתפקוד מלא בבית ובחברה, חשתי שנוכחותי גורמת לאי נוחות ויש לחשושים בסביבתי. בירור קצר הבהיר את המצב המזעזע: אחת הבנות המסורות גילתה לחברה בסוד על התנהגות לא הולמת לחלוטין של בעלי כלפיה. היא סיפרה שהיא חווה סיטוים כבר שנה שלמה ולא מצליחה להתרכז בלימודים.

"הבת חלקה את המידע המחריד עם יועצת בית הספר, היא נלקחה לחקירה משטרתית בלי ליווי אמה, והידיעה התפרסמה בעיירתנו הקטנה.

"אני בת למשפחה מרובת ילדים והשבט כולו הזדעזע. בעלי נעצר ונחקר. ידיד מומחה למשפטים ביקש ממנו שיכחיש את האשמה, אולם בחסדי שמים לא הקשבנו לעצמה הזאת, הוא הודה ונאסר לתקופה ארוכה.

"המשפחה שלי נחלקה לשניים. היו כאלה שהאשימו אותי באטימות ותמימות, אחרים תמכו בי כלכלית ונפשית.

בעלי נשלח לכלא, אני נותרתי שבורה צילום אילוסטרציה: shutterstockבעלי נשלח לכלא, אני נותרתי שבורה צילום אילוסטרציה: shutterstock

"כמו במשפחה, כך בחברה. היו חברות שתהעלמו מקיומי גם כשנפגשנו פנים מול פנים, אחרות שלחו חבילות מזון ומילות עידוד.

"במשך שנות מאסרו הלחשושים פסקו; אמנם איבדתי חלק מחברותיי אבל רובן המשיכו להתחבר אתי על פניו.

"לקראת שחרורו של בעלי היו דיונים לגבי עתידנו כמשפחה. ברור שחששתי רבות להחזירו הביתה, בפרט שהוא סירב לקבל טיפול במשך שנות מאסרו ואני אם למשפחה ברוכת בנות.

"ידידה טובה וכנה שוחחה אתי בארבע עיניים, והדריכה אותי לגבי הבאות: בשיתוף עם עובדת סוציאלית, נעביר לו הודעה חד משמעותית: אם הוא לא מוכן לקבל טיפול, הוא יגור הרחק מהבית כשאני מגיעה לעיתים מזומנות לביקור.

"העובדת הסוציאלית התלהבה מהרעיון. מצאנו לו מקום מתאים להשהות, מאות קילומטרים ממקום מגורנו, ואני נשמתי לרווחה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"לצערי, המשך הסיפור לא מגיע לסופו הטוב ויש לי רגשי אשמה עד היום. אני מתפללת מקירות ליבי שרחמים שלא במקום לא יגרום לנזק, לא לי, לא לילדיי, ולא לאף אחד. אולם, שנתי נטרפה מאז היום השחור שנכנעתי למניפולציות מצד בעלי.

"כשעובדת הסוציאלית הבהירה לו מה העתיד טומן לו ולאן הוא הולך לגור, הוא התקשר אלי והאשים אותי בהחרבת המשפחה והריסת שלום הבית.

"מול מילים כאלה לא הייתי מסוגלת לעמוד, והסכמתי לקבלו בחזרה. כן, בימים הראשונים הקפדתי לנעול את הבנות בחדרן בלילה, ולא להשאירו לבד אתו. לאט לאט הוא לחץ עלי לשכוח את מעשיו, ואני נכנעתי.

"אתן בוודאי שופטות אותי, מגנות ומסמנות אותי כמשתפת פעולה. ייתכן מאוד שאתן צודקות בשורת הדין. אולם, גם אני קרבן, כקרבנו המקורי. האם תבינו אותי ואת מעשיי? האם יכולתן לפעול בצורה אחרת וצודקת יותר?"

]]>