זוג שייטים חותרים בסירה בשניים.

הנהר זורם. פכפוך המים מתערבב בקולו עם שירת הציפורים ויוצר סימפוניה שכולה שיר הלל לבריאה. יפה הוא הנוף מסביב. השייטים שלווים בסירתם ונהנים איש מחברתו של רעהו והאווירה רוגעת. לפתע חל מפנה חד. הסירה מיטלטלת ונזרקת בעוצמה אל הסלעים. הנהר שינה פניו והחל שוצף וגועש. מפל מתקרב. האם ישכילו לחתור הם בשניים?

במציאות בה אנו חיים כיום מצבי לחץ ומתח נהפכו לחלק משגרת חיי היומיום. בחברה בה מתמודדים עם הפקעות מחירים, תמורות ושינויים כלכליים, חוסר ביטחון מדיני תוך כדי לחצים יומיומיים בבית, בעבודה, בכבישים ובמתח שבין מטלות ומחויבויות שונות שיש לנו, אין זה פלא התחושה היא שאנו מצויים תמיד בלב ליבו של ים סוער. יחד עם זאת, לעיתים המציאות מובילה אותנו למצבים בהם חיינו משתנים מן הקצה אל הקצה בעקבות אירוע מסוים ואז אנו יודעים כי בלב ליבו של הים הסוער, אנו נמצאים בעין הסערה. מחקרים רבים נעשו סביב הנושא של מצבי דחק והשפעתם על חיי הנישואין במטרה לזהות ולשפר את יכולות בני הזוג על מנת לצלוח אותם.

מצבי דחק יכולים להיות שונים בסוגם – מאירועי חיים משמעותיים כגון לידה, מוות, אסונות טבע, מלחמות, מחלה, פציעה ונכות, או ממצבי דחק יומיומיים כמו עומס רב בעבודה, עומס מחויבויות בבית, במשפחה ובטיפול בילדים, קונפליקטים ולחצים הנובעים מחיי היומיום. אירועי-חיים יכולים להיות נורמטיביים וצפויים כאלה שמרבית המשפחות תחווינה בזמן זה או אחר כמו לידה או עימותים עם הילד המתבגר, או אירועים בלתי נורמטיביים שאינם מתרחשים במהלך חייהן של מרבית המשפחות כגון מחלה או התמודדות עם שכול.

מצבי דחק גם שונים במהלכם. יש מצבים אקוטיים בהם מתרחש אירוע חד פעמי שעצמתו גבוהה אך המשך שלו קצר כמו אובדן וישנם מצבים כרוניים ומתמשכים כגון התמודדות עם נכות או מצוקה כלכלית מתמשכת. גורם נוסף שהשפעתו אף היא משמעותית על חיי הנישואין היא האם מצב הדחק הוא סימטרי, כלומר האם הוא משפיע על שני בני הזוג בעת ובעונה אחת כגון אסון טבע או פגישה ברכוש או שמא הוא אסימטרי - משפיע על בני הזוג בצורה שונה כגון מחלת אחד מבני הזוג, אבדן הורה של אחד מהם וכדומה.

הספרות המדעית העוסקת בחקר השפעותיהם של מצבי דחק על המשפחה נוטה להניח שכל שינוי נושא עמו פוטנציאל של הפרעה לתפקוד המשפחתי מאחר והוא מאיים על הסטאטוס-קוו בתפקוד המשפחה. יחד עם זאת מובן כי מצבים בלתי נורמטיביים שפשוט קורים ללא בחירתנו בהם או ידיעה מוקדמת עליהם נתפסים כבעלי פוטנציאל סיכוני רב יותר. מרבית המחקרים שבחנו את השפעותיהם של מצבים אלו על חיי הנישואין העידו כי מצבי דחק משפיעים לרעה על יחסי הנישואין.

ההסברים שניתנו על ידי החוקרים לכך הם די חלקיים אך המסקנה הייתה ברורה: ככל שהאירוע הוא יותר חמור או שישנה הצטברות גדולה יותר של לחצים נלווים, ככל שהאירוע נתפס כ'משברי' יותר לעומת הזדמנות ואתגר, כך תהיה למצבי דחק השפעה מזיקה יותר על המערכת, או במילים אחרות – תהיה הפרעה חמורה יותר במערכת הזוגית. עוד עולה כי ההשפעה תהיה קשה ככל שמשאבי הזוג והמשפחה מדולדלים יותר כלומר משפחות שסבלו מחוסר יציבות בקשר, השפעת מצבי הלחץ היוו עבורם מקור להתפוררות ממש.

אך לא זו כל התמונה: לצד מחקרים שמראים קשר שלילי בין מצבי דחק לבין איכות הנישואין, קיימים גם מחקרים שמראים את ההפך בדיוק, לפיהם מצבי דחק יכולים להיות דווקא בעלי השפעה חיובית על המערכת הזוגית. ממחקרים אלה עולה כי זוגות שחווים לחצים נוטים לעיתים להתקרב, האינטימיות הזוגית עולה, התקשורת הופכת להיות משמעותית יותר, והקשר נוטה, בסופו של דבר להתחזק. השפעות חיוביות כאלה של התמודדות עם מצב דחק על המערכת הזוגית נמצאו הן במחקרים על מעברים נורמטיביים, והן במחקרים על אירועים בלתי-נורמטיביים, כמו מחלת בן-זוג ומחלת ילד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במספר מחקרים כאלה, בני-זוג דיווחו על התפתחותן של נקודות מבט חדשות על הזוגיות, על יכולת לראות את בן/בת-הזוג בעיניים שונות, והזוגות דיווחו על הערכה רבה יותר כלפי בן/בת-הזוג האחר בעקבות ההתמודדות עם האירוע. הנתון המשמעותי ביותר העולה ממחקר זה הוא, שלאותם זוגות אשר חיזקו את הקשר בעקבות התמודדות עם המשבר, הייתה היכולת לעשות זאת מאחר וקשר הנישואין שלהם היה איתן, יציב, חסין ולשניהם הייתה שביעות רצון מקשר זה עוד בטרם תחילתו של המשבר. פרופ' עמי שקד (מתוך תכנית ההכשרה למנחי נישואין ומשפחה במרכז י.נ.ר) מגדיר זאת כנישואי שי"ח – שביעות רצון, יציבות וחוסן. כלומר לזוגות ברי ש"יח בנישואין היה קל יותר להתמודד עם משברים ואף יותר מכך – הם יצאו מחוזקים ממנו ואיכותיים יותר מבחינת הקשר הזוגי והמשפחתי. זאת בשונה מזוגות שלא חוו נישואי שי"ח וזוגיותם הייתה ממילא חסרת בסיס מוצק, עבורם המשבר הרעיד את האדמה הסדוקה ממילא.

כך שניתן לראות בברור כי המחקרים מאששים שזוגות שיש להם רמת לכידות גבוהה יותר, תקשורת פתוחה יותר, קבלה והערכה רבה יותר של בן-הזוג, חלוקה טובה יותר של המשאבים והתמודדות גמישה יותר, זוגות כאלה נוטים בדרך-כלל לחוות חיזוק של הקשר הזוגי בעקבות מצבי דחק משמעותיים. במילים אחרות - הזוגות החזקים נעשים חזקים יותר, ואילו החלשים נחלשים עוד יותר.

למרות שתוצאות אלה נראות לנו ברורות, הגיוניות ואפילו צפויות מראש, הלקח שאנו לומדים מהם הוא רב. אנו למדים שחיי הנישואין צריכים השקעה מצד שני הצדדים בכל עת ובכל שעה. שיש להעמיק את הקשר על ידי תקשורת נכונה, הבעת כבוד והערכה והקשבה אמיתית לצרכי האחר. אלו, לא רק שיגרמו לנו לחוות חיי נישואין מועילים, אלא גם יעניקו לנו את היכולת לשאת יחד את עומסי ולחצי היומיום, ואת ההתמודדויות שהחיים טומנים לנו בחובם. ובעת של געש וסער, נדע לחתור יחד ולצאת מחוזקים וטובים יותר ובשניים.

תוצאות המחקרים המובאים במאמר לקוחים מתוך מאמר "השפעות מצבי דחק על קשרי נישואין" מאת ד"ר יואב לביא, ביה"ס לעבודה סוציאלית, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאו, אוניברסיטת חיפה.

הכותבת היא יועצת נישואין, פסיכותרפיסטית ומנהלת מרכז י.נ.ר.

(talnahum@013.net.il)

]]>