בספרו "אושר אפשרי" מביא דר' טל בן שחר מחקר שערך הפסיכולוג דריל בם המוכיח כי אנו יוצרים עמדות ביחס לעצמנו בדיוק כפי שאנו יוצרים עמדות ביחס לזולתנו. אם אנו רואים אדם שעוזר לאנשים אחרים, אנחנו מסיקים מכך שהוא טוב לב. אם אנו רואים אשה שעומדת בתוקף על דעתה, אנחנו מסיקים שהיא בעלת עקרונות ואמיצה. באותו האופן בדיוק אנו נוטים להסיק מסקנות על עצמנו באמצעות התבוננות בהתנהגותנו.

כשאנו מגלים טוב לב או אומץ, העמדות שלנו נוטות לזוז לעבר הפעולה, ואנו נוטים להרגיש ולראות את עצמנו כטובים או אמיצים יותר. באמצעות המנגנון הזה, שבם מכנה "תיאוריית התפיסה העצמית", עם הזמן התנהגויות למעשה יכולות להוביל לשינוי עמדות. עיקרון זה, עליו מבוססת תיאוריה שלמה, נכתב כבר על ידי בעל ספר החינוך באומרו בפשטות הטומנת בחובה עמקות עצומה: "כי האדם נפעל כפי פעולותיו וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם... כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". כל פעולה, חיובית או חלילה שלילית מושכת אחריה את הלב – את ההרגשה והתחושה, ובמילים של דריל בם – את העמדה.

ואין ספק שזהו מעגל חוזר : פעולה גוררת עמדה ותפיסה שמובילה לעוד מעשה באותו הכיוון, לדוגמא, אם עשה אדם מעשה חסד, מתחזק בתוכו הדימוי העצמי שלו שהוא בעל חסד ומי שתופס עצמו כבעל חסד בוודאי ראוי לו לעשות מעשי חסד נוספים וחוזר חלילה. היישום של העיקרון הנ"ל יכול להיות בכל תחום – ביחסינו עם סביבתנו, משפחתנו, בחינוך ילדינו ובעיקר – בעבודת המידות שלנו.

ככל שנרבה בעשייה חיובית ובראיית החיובי שבכל דבר, תגדל המוטיבציה שלנו להמשיך ולהרבות בכיוון, ובמידה ואנו לא בכיוון הנכון ורואים בעצמנו תכונות שליליות שהיינו חפצים בתיקונן, הרי שמעשים הפוכים בכיוון החיובי הרצוי, יובילו לשינוי המבוקש.

]]>