חוקרים רבים ניסו מאז ומתמיד לחקור את השפעתו של העבר על האדם. ככל שהתפתחו הדורות רבו הדעות ושיטות הטיפול. מחקרים רבים נעשו בתחום וכל מחקר הביא עימו מסקנה שונה – מדעות הטוענות שהאדם אינו אלא תוצאה של נסיבות חייו ושל טבע הסביבה והחברה בה הוא גדל, ועד דעות הטוענות שלעבר אין כל השפעה ותהליכים טיפוליים צריכים להתמקד בהווה בלבד.

ואכן, בהתאם לכך נוכל לראות אנשים הנושאים את מטען העבר על גבם, מסכת שלמה של ייסורי העבר ניכרת בפניהם ולעומתם אנשים שגדלו בנסיבות חיים דומות או שונות, לטוב ולרע שאכן חיים את ההווה: את השמחה בגידול המשפחה, מעמל ותוצר עבודת כפיים ועוד.

דרך היהדות היא שלאדם יש בחירה חופשית. האמונה היהודית התמימה מחזקת אותנו שאין הקב"ה מביא על האדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו וכל התמודדות מגיעה עם היכולת לצמוח ממנה.

לאדם נתונה הבחירה אם לשקוע באומללותו או להכיר בחסדים שנעשו לו, גם במציאות הקשה ביותר. הסבר מקצועי לדברים מובא בספר "שינוי" (מאת ואצלאוויק, ויקלנד ופיש).

במשפטים ספורים מבטאים המחברים את עיקרון השינוי המתחבר לתפיסה היהודית ולעיקרון הבחירה החופשית: "יש לעבר השפעה על ההווה רק באמצעות הפירוש שנותן האדם בהווה לניסיון העבר". במשפט זה בעצם מובע עיקרון השינוי כולו. אם נבין שהעבר אינו אלא פירוש שלנו למציאות בהווה יהיה לנו את הכוח להתמודד עימו, לשאת אותו ולצמוח מתוכו.

זהו עיקרון הבחירה – את העבר אין בכוחנו לשנות אך את הפירוש שאנו נותנים לו בהווה – ביכולתנו לבחור. אנו בוחרים האם אנו אומללים בשל עברנו או ברי מזל, האם עברנו נותן לנו הצדקה להתנהגויות שליליות או להיפך – מחייב אותנו לנהוג אחרת. זהו עיקרון הבחירה וזוהי הבשורה הגדולה של היכולת לשינוי.

הכותבת היא מנהלת מרכז ינר

]]>