שלום לכן.

אנחנו פותחים היום את הטור החדש בנושא חינוך ושלום בית.

בסדרת הכתבות הראשונה, אני רוצה לעסוק דווקא בחינוך, ולהניח מספר יסודות, שיישומם יכול לשפר את העבודה החינוכית שלנו באופן משמעותי.

ראשית, אני רוצה לפתוח בשאלה ששאלה אותי אמא מודאגת לבן שהתחיל לגלות סימני הידרדרות: האם בעידן שבו ההשפעות החיצוניות על הילדים כל כך חזקות, יש בכלל סיכוי לעבודה החינוכית בבית, או שמא מה שנשאר לנו לעשות הוא להתפלל, ולקוות שנזכה שילדינו יינצלו מהשפעות הרחוב?

כמי שעוסק בהדרכת הורים, מובן מאליו שאשיב על שאלה זו בחיוב, אבל לא אשאר רק בתשובה זו, אלא אנסה לבסס אותה.

ראשית, יש להבין שילדים באים לעולם עם מנגנון פנימי מופלא, שגורם להם לזהות בתחילת החיים את הוריהם כדמויות לחיקוי. כשם שהברווזון הצעיר, להבדיל, מחפש מיד עם בקיעתו מהביצה את הדמות שעליה יוכל להישען ואותה הוא יחקה, עד שיצמח להיות ברווז בוגר, כך גם התינוק שלנו נולד עם תכונה דומה, שטבע בו ריבונו של עולם, ולכן הוא מחקה אותנו, והולך אחרינו, באופן טבעי.

נכון הדבר שככל שהילד מתבגר הוא מפתח מנגנונים שגורמים לו לחפש עצמאות, ולבטא אותה מידי פעם בניסיון להתנגד להוראותינו, אבל, יש להבין שהדבר אינו עומד בניגוד לתכונת החיקוי, אלא היא מהווה חלק נוסף וטבעי בתהליך ההתפתחות.

אם נזכור זאת תמיד, נוכל להוביל את הילד אט אט בתהליך ההתפתחות, כך שלכל אורך הדרך ההדרכה שלנו תישאר רלוונטית ומרכזית עבורו. לשם כך חשוב להכיר את שלבי ההתפתחות השונים, ולהתאים את ההובלה שלנו לכל שלב.

בגיל הרך, התינוק קשוב אלינו באופן טבעי, ומקבל את הדרכתנו. כמובן גם בגיל זה ישנם דרגות שונות של קשב בין התינוקות השונים, אבל בסך הכל הדברים יחסית פשוטים בגיל זה. הפעוט יעשה הכל כדי לזכות לחיוך שלנו, ודי אם נשבח אותו על ההתנהגות שאותה אנחנו רוצים לחזק, כדי שהוא ימשיך בהתנהגות זו. במידה והוא עושה משהו שלילי, מספיקה אמירת 'לא' סמכותית, כדי להפסיק את הדבר.

סמכות הורית לא חייבת לבוא על חשבון חום ואהבה (צילום: shutterstock) סמכות הורית לא חייבת לבוא על חשבון חום ואהבה (צילום: shutterstock)

כשהילד מגיע בערך לגיל שנה וחצי הוא מתחיל לנסות לעמוד על עצמאותו, ולפעמים הוא נראה כמורד בסמכותינו. אבל, אם לא ניבהל מקצת בכי, ונדע לעמוד על קיום ההוראות שלנו, יש להניח ש'המורד' הקטן, ילמד מהר מאוד לקבל זאת וישמח לחזור לחיבוק האוהב שלנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ככל שהילד גדל יותר, המנגנון ההתפתחותי שטבע בו הקב"ה, מוביל אותו לגלות את עצמאותו, ושיאו של תהליך זה הוא כידוע בגיל ההתבגרות, אליו נקדיש בהמשך טור בפני עצמו, אבל לאורך כל התהליך חשוב לזכור שהמנגנון ההתקשרותי עליו דיברתי בתחילת הכתבה, תופס מקום מרכזי בנפשו של הילד, כל עוד לא נהרוס זאת.

לכן, לכל אורך הדרך, ביחד עם הצבת הגבולות וההדרכה החינוכית, חשוב מאוד שנשמר את הקשר עם הילד, ולעולם לא נאפשר לכעס ולביקורת שלנו, לגרום לנו להתרחק ממנו. במהלך הסידרה, אתן דרכים יעילות כיצד לשלב בין סמכות הורית לבין אהבה וקשר חם.

אתן מוזמנות לעקוב אחרי הטורים, שיתפרסמו בעזרת ה' מידי שבוע, ולהגיב עליהם, על מנת שאוכל להתייחס בהמשך לדבריכן.

M.A אריה אשדת, הדרכת הורים וטיפול זוגי.
רכז התוכנית להכשרת מנחי הורים בי.נ.ר ומדריך מוסמך ליועצי נישואים ומשפחה.
קליניקות בירושלים, באר-שבע ובחבל אשכול.
054-4533450

]]>