באמת לא פעם אנו רואים
בכל מיני מצבים בחיים,
אחד כזה שלובש שחור לבן,
יש לו פאות וגם זקן,
מתנהג בצורה כל כך מבישה,
צועק, מעליב מדבר בחוצפה,
בהחלט ממש בושה,
ואז מופיעה שוב כותרת בעיתונים,
תראו איך הם ה"חרדים"....!
כך נעשה עוול לזו החברה,
על ידי הכללה לא נכונה!
זוהי לא "תעודת ביטוח"
אם בתלבושת זו הוא הולך מתוח...
זו טעות חמורה לומר שהציבור הזה בזוי,
בגלל אותו אדם שאינו מתנהג כראוי.
ובדיוק כך לגבי זה ה"חילוני",
זה נורא לומר שהוא חס ושלום לא ערכי.
מה גם שזה לא מגיע גם לחסימת האחוז....
כי גם אם אינו לובש שחור ולבן,
זה לא אומר שהוא לא איש חסד כמובן...
כי בוודאי אסור גם כאן להכליל,
מי בעל מידות בזה השביל....
וכאן נגיע להגדה
לידיעתכם יש חמישה בנים ולא ארבע.
האחד החכם.
האחד התם.
האחד הרשע .
האחד שאינו יודע לשאול.
האחד זה החמישי שנזכיר כאן היום.
ראשית נלמד שכל אחד,
הוא בוודאי יחיד ומיוחד,
מיצג את עצמו ולא חברה שלמה,
ושלא ניפול לטעות איומה,
מפני שאם אחד הוא נראה כזה,
יכול להיות שבהתנהגותו הוא שונה,
גם אם הינו בעינכם משתייך לקבוצה,
זה לא אומר שכך נוהגים כל חובשי או לא חובשי הכיפה.
הבן החכם פותח את פיו,
בדרך הנכונה יודע להגיב,
התנהגות של בן תורה מאפיינים אותו,
ובכך מסתכם ה"סדר" שלו.
חכם מה הוא אומר.
"מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה השם אלוהינו אתכם"(דברים ו,כ)
הלכות המוכרות ,
הן לו מודעות,
על פיהן יפעל,
זה כאן העניין.
הבן הרשע הוא סוג של אידאליסט,
ואליו נאמר גם אטאיסט,
פותח את פיו ללא תקנה,
אין דרך ארץ ואין פה תורה.
"רשע מה הוא אומר.
מה העבודה הזאת לכם"(שמות יב,כה)
לכם ולא לו,
מפני שהוציא את עצמו מהכלל,
כפר בעיקר וחסל.
את שיניו הקהה,
ועל שיתקן את פיו יוכל לעשות תשובה.
הקהה את שיניו בגימטרייה 570.
שיניו בגימטרייה 366.
רשע פחות שיניו יוצא 204
204 בגימטרייה זה צדיק.

והבן התם בתום רב,
מקשיב וקולט את המצב,
פתוח לקבל תשובה של תוכן,
ואת המצב הוא בתום בוחן.
התם מה הוא אומר.
"מה זאת.ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו השם ממצרים מבית עבדים"(שמות יג,יד)
אינו כנראה ברמה כה גבוהה,
לכן להוריד מולו צריך את השפה,
כך שיבין בפשטות גמורה,
מה צריך ומה נעשה.

והבן זה שאינו יודע לשאול,
מאופיין בסוג של אדישות להכל,
"ושאינו יודע לשאול "את" פתח לו.שנאמר(שמות יג,ח)
והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה השם לי בצאתי ממצרים"
יש כאלה שלשאול אינם יודעים,
גם בפסק הלכה שאינם מבינים,
אך, הם פוסקים לעצמם כהבנתם,
וזה יכול להיות מצב "מסוכן"
אך, כשהרשע את פיו פותח,
הוא עונה לו ולא בורח.

ומי הוא אותו בן חמישי?
זה שלא מגיע לסדר
ומצפים לו כפי שמצפים לאליהו הנביא,
משאירים את הדלת פתוחה לבן האובד...
זה שאולי מטייל "במזרח" כעת.
זה שאינו זוכר למי הוא שייך,
זה שאינו מכיר במקורותיו....
זה שפשוט לא בדרך בכלל,
אך מאוד מצער המצב וחבל,
וכילד שאבד ,
ללא כל מפה ומצפן,
אינו בכיוון הנכון ,
ומתגעגעים אליו ,למסכן.
"טעיתי כשה עובד"

אך כל הבנים שייכים לאותה משפחה,
ואותם נאחד בליל הסדר באהבה,
נבין נצרף אותם זה לצד זה,
נבקש נתפלל יחדיו לבורא,
שלא יעשו שימוש לא נכון בפה,
שיפתחו את הלב בערב קדוש כזה,
שלא יכלילו ו"יחפשו" זה את זה,
שיעוררו ויתאחדו – בואו ננסה....
ונזכור שלכל אחד ישנם רגעים קשים,
ולעשות תשובה כולם זכאים,
"שבע נופל צדיק וקם"
זכרו אף אחד כאן לא מושלם,
אכן כן ישנן נפילות,
אך לקום מהן חשוב ועל כך הזכויות,
אז אם אתה פוגש,
יהודי אל תגדיר אותו כ"חרדי" או "חילוני"
כל היהודים הינם קדושים,
וחול? זה ביטוי שבהחלט לא מתאים!
בכל אחד תמצאו את התוואים הטובים,
אל תיצרו סטיגמות על חברות ואנשים!
כולנו הילדים היקרים ואהובים,
של השם הטוב היושב במרומים.
הגם אם נופלים אך במוקדם או במאוחר נעמדים.
ואילו הינו מתייחסים לגינוני נימוסים,
היינו יכולים לומר שבכך "הצטיינו" הגרמנים...
אך היהודי לא נוהג בגינונים שיקרים!
אצל היהודי הנימוסים הינם דרך חיים,
אנו מדברים לא על הצגה שהוא עושה,
בכדי "להראות" בחברה יותר יפה.
אנו מדברים כאן על המידות!
שהתורה מחנכת וזה לכל הדעות...
"דרך ארץ קדמה לתורה"
זו צריכה להיות הדרך שלי ושלך.
וברגעים אלו שאנו סביב שולחן החג יושבים,
שרים, אוכלים ,כוסות יין שותים,
קוראים בהגדה,
זה לא עוד "חג" השנה...

מה השתנה הלילה הזה?

שאנו מנסים לתת ולקבל זה את זה,
שאנו "גדלים" לא רק מפני שעוברות השנים,
אנו זוכים להגיע לתובנות,
ולפקוח עיניים ולראות,
שכל אחד הוא ישות אחת,
אומנם חלק מהשלם ולא רק כפרט...
ננסה להביט בה בעיניים חיוביות,
וגם אם נפל לא לקשר זאת לסוג אוכלוסיות,
שנבין ונזכור בכל מובן המילה,
שלפה שלנו ישנה השפעה גדולה,
ולפי הפה והמעשים,
כך אותנו מגדירים,
האם אני נוהג כחכם?
או כבן תם?
האם בדרך שאני נוהג ומדבר,
אני מתאים לרשע פחות או יותר,
או לזה שאינו יודע לשאול...
האם אני הבן החמישי היום?

איזה שינוי עשיתי השנה?
האם על הנפילות עשיתי תשובה?
וכמובן
שהרשות בידך נתונה,
לשנות להשתנות ולעשות כאן תשובה,

ויגידו חלקכם...
למה עדין אני מרגיש שאני באותו סבל?
מרגיש באותו הצער שפקד אותי בשנה שעברה,
אך אני לא מבין שלכך יש מטרה,
ומעודד ביותר מה שבגמרא כתוב,
ולאחר שתבין זאת לא תהיה עצוב...
"דבר שנצטער בו אותו צדיק לא יכשל בו זרעו"
זה יהיה בהחלט חלק משכרו...
אז הלילה הזה בתשובה תהיה,
וזה מה שהשתנה,
לגביך ולמען זרעך...!
אז בואו כולנו אחים,
ניכנס לעניינים,

נפנה בתפילה ליושב במרומים:

"אבא אוהב, אבא גדול,
הוצאתנו ממצרים, אנו כאן היום,
כל אחד הוא אחד,
יקר לך במיוחד,
ואין לו תחליף.
וכך זה עדיף...
אז אבא רחום עזור לנו להבין,
שהעיקר פה העניין,
זה כיצד אנו מדברים ומתנהגים,
ובכך את שמך מקדשים...
עזור נא לנו לעבוד על המידות ותוואים,
ולא להיות יותר "עבדים" ליצרים...
לצאת לחרות,
ללא תחרות,
לא לפגוע ולא לתייג,
עזור לנו את אחינו לא לפלג!
שנהיה באחדות אמיתית זו עם זה,
שנדון לכף זכות
גם כשקשה...
עזור לנו להביא לשולחן,
את הבן החמישי שרחוק הוא מכאן...
להיות בשמחה ולהבין שהכל לטובה,
לראות את כל הניסים,
שגם כיום מתרחשים,
גרש מאיתנו את ההרגל הנורא,
שחוסם לדעת שהכל זה ממך...
להבין שכל מה שיש זה לא מובן אלא בברכה....
ובכל רגע נתון הוא נס ממך...
שאדע להכיר טובה,
גם לבריות ובוודאי גם לך!
מודים אנו לך אב הרחמן....
מבניך ובנותייך המסובין לשולחן"

בברכת חג שמח!

(הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית" M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה. לתגובות ניתן לפנות למייל: coach.milev@walla.com)

]]>