בוודאי היו ימים,

בהם הרגשת שלא מתאים,

שאת הולכת בין הטיפות,

מנסה בכל הכוחות לרצות...

ולמרות המאמצים...

היו לך רגעים קשים.

ושוב נפגעת,

ולא הבנת,

שבעצם את מנסה,

אך,את נמצאת במנוסה.

בורחת ממצבים מסוימים,

אך חוזרת שוב לאותו "מעגל הקסמים".

מרגישה שבאמת רצונותייך לא נחשבים,

ואותך ממש שוב "לא סופרים"....

כן, זה עצוב וגם קשה,

כשנתקעים במצב שכזה.

בפרשת השבוע :"אמור"

כאן מצוינים דברים רבים שחשוב שנזכור:

מדובר כאן על ספירה,

שבוודאי היא חשובה,

"עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמישים יום והיקרבתם מנחה חדשה להשם"_ויקרא כג,טז)

ממחרת השבת השביעית,

ביום החמישים,

כשזה כביכול המקום הנמוך ביותר,

שממנו לצאת קשה ואת חושבת אולי בו להישאר...

מכאן כבר לא עולים...הנך חושבת....

בדיוק ביום הזה,

תעשי מעשה!

כשאת עמוק בשיברון,

במחשבה וללא רצון,

במקום כואב כל כך,

שמרוב כאב אינך מרגישה דבר,

ממש שרויה בשיא הנורא,

מאמינה שאין תקנה,

בדיוק בשלב הזה,

תתרוממי וזהו זה.

השם הטוב והרחום,

יעזור לך כאן לקום!

אל תתייאשי בבקשה,

גם כשנראה נורא...

הקריבי בבקשה,

דבר קטן דבר נפלא,

אך, תקריבי מהלב,

מאיפה ששם כל כך כואב,

תתעלי מעל עצמך,

ותראי איך המצב מתהפך.

הרי מדובר כאן על ספירה,

יום ועוד יום הוא דבר יקר נורא,

כל יום הוא מיוחד וייקר ביותר,

נסי לא להישבר.

גם כשאת סופרת "שבעה נקיים",

עליך לזכור שכל יום וכל ספירה מזכה אותה במצווה.

ספירה בתוכה יש את המילה ספיר+ה,

אבן יקרה,

בכל יום את מוסיפה,

עוד אחת ועוד אחת ויצרת לך מחוזרת נפלאה...

שדרכה יעבור אור גדול,

שיסלק את האי רצון...

כל ספיר כזה עם השם מחבר אותך לטהרה,

מרחיקך מהטומאה,

מקרב אותך לבורא,

ובנינו- אין תכשיט יקר מזה!

בני ישראל היו במצרים בעבדות,

והגיעו למצב קשה מאוד, לא פשוט...

מ"ט שערי טומאה,

בהחלט דבר נורא!

אז... לפני השער החמישים הגיעה הישועה.

מה כאן נרמז לך נסיכה?

גם אם המצב נראה לך נורא,

ברגע האחרון תעשי הקרבה!

אך בלי "מום" בבקשה....

ולמה הכוונה,

כשאת כעת מחליטה,

ששינוי את כאן עושה,

מתרחקת קצת מהרע,

מנסה להתקדם,

לצעוד יותר עם השם,

והקרבת ברגע האחרון,

מעשה קטן או גדול...

היזהרי שהוא יהיה שלם,

ולא עם מום... זה פוגם!

ניתנת לך כאן הזדמנות,

לתקן כל טעות,

ולבנות מחדש,

הרצון מצרך נדרש.

כשאת מרגישה כבר חנוקה,

לא הולך לך ויהי מה...

בתחום כזה או אחר,

אנא לא להישבר!

כי בימים אלו יקרים,

ספירת העומר אותם אנו מכנים,

יש עניין ממש גדול ע"י הספירה לתקן ולא להישאר בשיברון,

פני אל היושב במרומים,

ממש בתחנונים,

שייתן לך את הכלים להתנגד ליצריים הרעים,

שיעזור לך להתמודד עם הקשיים שבחיים.

ולהתקרב למקומות ראויים.

כן בכל רגע ישנם ניסיונות רבים,

שאיתם אנו מתמודדים,

אך במגביל ניתנת לך ההזדמנות,

לשנות את המציאות!

השם הטוב נתן לנו את המועדים,

בהם אנו מתקדשים ומחדשים,

"זמן" זה בעצם מועד...

"מועד" יכול להיות כנפילה=מעידה,

אך כ"עדות" על עלייה...או ירידה....

לכן עלייך להבין שכל רגע להתעלות ולהקריב מעצמך הוא המתאים,

והכל מתועד...

גם מה שלא נחמד....

ישנה "עדות" לכל הרצונות והמעשיים,

הרי הדברים בספר נכתבים...

זכרי את אהובה,

ובעצם "סופרים" לך כל מצווה...

בואי הרגעי חשבי באופן חיובי,

ולשם הטוב תתפללי:

התפילה:

"ריבונו של עולם,

אתה ציותנו על ידי משה עבדך,

לספור את זו הספירה,

כדי אותנו לטהר,

שנישמר וניזהר,

מקליפותינו ומטומאתינו להיפתר,

אני רוצה ומבקשת,

גם אם אני מאוד חוששת,

לא יודעת איך לומר,

האם זה לא מאוחר?

הרי ירדתי נמוך מאוד,

איך מכאן ניתן לעלות?

רוצה מחרוזת יקרה,

של אור ואהבה,

כן ספיר ועוד ספיר,

ואחד נוסף גדול שאת החושך יאיר...

כן עמוק ,עמוק בפנים,

המצב בו אני נמצאת כבר אינו מתאים...

הכאב עמוק עד בלי דיי,

אבא תרחם עלי.

שאדע שזו זכות גדולה,

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לקיים את זו המצווה.

שלא אפגע יותר,

שאדע להישמר,

אב רחום אב גדול,

מה אקריב כאן היום?

במה אתחיל אמור נא לי?

הרי אתה אבי...

רצוני להיטהר מהזוהמה להישמר,

שאזכה בזכות הספירה,

שיתוקן בי,

מה שבספירה פגמתי...

ואתקדש בכל העולמות...

ואתקן את הנפשות ההרוסות...

אב רחמן ,קבל נא לי,

את זו בקשתי,

ברוב טובך,שמע צעקתי...

אבא עזור לי"

באהבה מבתך זו שרוצה בקרבתך!

הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית", M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה. לתגובות ניתן לפנות למייל: coach.milev@walla.com

]]>