לאחרונה שמענו על הרבה מקרים בהם הורים טוענים כי ילדיהם נלקחו מהם בניגוד לרצונם וללא הסכמתם בשל שרירות הלב של פקידי הסעד. המקרים הרבים שנחשפו בתקשורת מזעזעים ובלתי ניתנים להבנה.

מצד שני, יש גם את הצד השני שמנסה להסביר ולתת קצת מידע על נושא טעון זה. תפסנו לשיחה מיוחדת, את גב' רחל נחום, פקידת סעד, קצינת מבחן וחוקרת ילדים לשעבר, וכיום, מגישה חוות דעת מומחה לבית משפט, במקרים בהן יש חילוקי דעות מול רשויות הרווחה או בין בני זוג, שתעשה לנו סדר בנושא.

מתברר שהתחום הרגיש הזה, הוא מורכב, קשה ומלווה באמוציות רבות.

הוצאת ילדים מהבית

הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם לצמיתות או לפרק זמן מוגבל, היא אחת המשימות הקשות ביותר שיש לעובד הסוציאלי 'לחוק הנוער'. (פקיד הסעד).

החוק קובע מספר גורמים אשר בגינם יש להוציא את הילד ממשמורת הוריו. וגם אז כמובן לאחר שנעשו כל המאמצים האפשריים לתת סיוע למשפחה ולאפשר לה לתפקד בצורה טובה יותר. סיוע כמו מועדונית, צהרון, סומכת ועוד ועוד.

ברור לי מעל לכל ספק כי לא רוע מכוון את פעולתם של העובדים. הכוונות הן כוונות טובות להציל את הילדים ממצבי סיכון והזנחה ולתת לילד סיכוי אמיתי לגדול ולצמוח בצורה אופטימלית.

ואולם במקצוע זה כמו בכל מקצוע, יש לעיתים טעויות הנובעות משיקול דעת מוטעה, לחץ קשה בעבודה, לחץ מגורמי חוץ, חוסר הבנה תרבותי על המקום ממנו מגיע הפונה ועוד ועוד...

מהן הסיבות שבגינן מוציאים ילד מהבית?

''הסיבות הנפוצות ביותר הן כמובן התעללות פיזית ואו התעללות מינית. כאשר יש חשד לפגיעות כאלה, והן נבדקות ע"י חוקרי ילדים ורופאים ואין דרך אחרת להגן על הילד בתוך המשפחה, זה מקרה שבו אין ברירה והילד צריך הגנה מחוץ לביתו.

"כמובן הזנחה קשה הפוגעת בבריאותו הנפשית ואו הפיזית של הקטין. למשל כאשר הורה יוצא מביתו ומשאיר את ילדיו הקטנים ללא השגחה, ומסרב לעשות שינוי בהתנהלותו, או נעלם לגמרי.

"כמו כן הורה שילדו מסתבך בפלילים והוא אינו מצליח לשמור עליו ועוד מקרים רבים''.

מצד אחד: הורים מתלוננים על 'חטיפת' ילדים עמצד אחד: הורים מתלוננים על 'חטיפת' ילדים ע"י פקידי הסעד (shutterstock)

יש דוגמא למקרה שבו רגישות וטיפול נכון מנעה הוצאת ילד מהבית?

''בעבודתי כפקידת סעד קיבלתי פניה מקופת חולים להוציא בדחיפות תינוקת מרשות אימה כדי לאפשר לה לקבל טיפול תרופתי ולהציל את חייה. הלכתי לראות את האם. אישה צעירה, אם חד הורית, שעלתה מאתיופיה באותה שנה והיא אינה דוברת עברית.

"הבאתי מתורגמנית וחצי שעה ניסיתי, בעזרת המתורגמנית להסביר לה שאני פה בשבילה ואני רוצה שהיא תעזור לי להבין איך אני יכולה לעזור לה לתת לביתה את הטיפול הנכון עבורה. האם הייתה חשדנית מאוד. היא התקשתה להאמין לי. היא הבינה ושמעה שבישראל מוציאים ילדים מההורים והייתה מאוד חרדה.

"בסופו של דבר היא הסכימה להסביר לי. והתברר כי היא אינה מסרבת לתת לביתה טיפול אלא, היא איבדה את אמונה במערכת הבריאות באזור ובבית חולים בפרט, לאחר שביתה אושפזה שם ומצבה החמיר ביותר, עד שהגיעה למצב של סכנת חיים והעבירו אותה לבית חולים אחר ושם נעצרה ההתדרדרות.

"אלא שנגרמו לה נזקים מוחיים בלתי הפיכים והיא הפכה לחירשת ועוד ליקויים. היא סירבה לחזור לאותם רופאים ובקופת חולים סירבו לתת לה הפנייה לבית חולים אחר.

"מובן שפניתי לקופת חולים ואמרתי להם שאני מגבה לגמרי את האם ועליהם לתת לה הפניה לבית החולים שדרשה. ואף הסעתי אותה לשם ושוחחתי עם הרופאים, על מנת שיבינו את חשדנותה לאור הטראומה שעברה.

"גם כיום כאשר אני נותנת ייעוץ פרטי להורים, או מגישה לבתי משפט או בתי דין חוות דעת מומחה, מול רשויות הרווחה, אני רואה מקרים בהם ההתנהלות בעייתית. לא מרועה לב, אלא באמת משיקול דעת מוטעה ואו עומס אדיר עליהם".

ילדים עם קשיים תפקודיים

"לדוגמא פנתה אלי אימא, אישה דתית, שהתגרשה מבעלה, ולהם בת משותפת, בת 3 וחצי בעת הפניה אלי. האם סיפרה כי לפני כשנה, החלו להתעורר קשיים רגשיים ותפקודיים, אצל הילדה.

"הדבר התבטא בקושי להירדם בלילות, חזרה להרטבה, הצמדות לאם וקושי ללכת עם אביה כאשר בא לקחת אותה במסגרת הסדרי הראיה. הילדה אף החלה לדווח לאם על כאבים במקומות רגישים. האם לא ידעה למי לפנות.

"היא פנתה לרשויות הרווחה שהפנו אותה להגשת תלונה במשטרה. כאשר הגיעה למשטרה אמרו לה שמדובר בילדה קטנה והם אינם יכולים לבדוק זאת. ובכלל אמרו לה כי בדקו עם רשויות הרווחה שמסרו להם כי ההורים נמצאים בסכסוך סביב הסדרי הראיה ויתכן שהפניה באה על רקע זה.

"בצר לה התייעצה האם עם חברה קרובה שיעצה לה לצלם ולשאול את הילדה שאלות ולקחת את הסרטון למשטרה. כדי שיאמינו לה. האם אכן עשתה זאת והגיעה למשטרה עם הסרטון. במשטרה החליטו לראות במעשה זה שלה הוכחה שהיא מתעקשת להפליל את הגרוש שלה והמשיכו בקו הרואה בתלונה כחלק ממאבק בין הורים גרושים. התלונה לא נבדקה והילדה המשיכה ללכת לאביה לביקורים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מצד שני: פקידי הסעד טוענים כי הם כאן רק כדי לעזור (אילוסטרציה: shutterstock)מצד שני: פקידי הסעד טוענים כי הם כאן רק כדי לעזור (אילוסטרציה: shutterstock)

סיוע מקצועי מעו"ד

" בצר האם פנתה לעו"ד לסייע לה ועו"ד פנה אלי לקבל ייעוץ מקצועי. צפיתי בסרטון, שאגב, אינני ממליצה על הסרטת הילדים ותשאולם, בשל בעייתיות אחרת, שלא אגע בה עכשיו, וחשבתי שיש מקום לחקור את הילדה ואת האב.

"הגשתי את חוות הדעת שלי למשטרה הילדה נחקרה ע"י חוקרת ילדים ואף העדתי על כך בבית משפט, והדבר השפיע באופן מכריע על הסדרי הראיה.

איך מגדירים את 'פקידי הסעד' וכמה מעורבות נוספות צריך ובאלו מקרים?

כיום ההגדרה המקצועית היא "עובד סוציאלי לחוק הנוער", או "עובד סוציאלי לסדרי דין" אני סבורה כי במקרים בהם יש ספק במסקנות שהוסקו, בהם יש תחושה כי הפעולות הננקטות אינן הכרחיות ואו אינן נכונות, יש לפנות לחוות דעת נוספת.

כמו שלפני ניתוח משמעותי אנחנו פונים לקבלת חוות דעת רפואית נוספת, אם אנחנו לא שלמים עם הייעוץ הרפואי שקיבלנו.
אבל בגדול צריך להבין, כי אין חלילה כל כוונת זדון, או רצון לפגוע. אין מטרה להוציא ילדים מהבית.

הכוונה היא באמת למנוע מילדים לחיות במקום המסכן את בריאותם ותפקודם התקין.

]]>