קידום הילד עם הצרכים המיוחדים והטיפול בו דורשים מאמצים רבים וכוחות נפש מצד ההורים ובני המשפחה, המשקיעים בו את מיטבם. לפעמים, הם יגלו כי הפעילות מסביב לשעון מנעה מהם להתמקד בעיקר: לברר מה מגיע להם ולמה הם זכאים.

"הם זכאים להרבה" אומרים מי שרואים לעצמם כמטרה את עצם היידוע." יש מי שעוזר וחשוב רק לדעת". כי ההבדל בין לדעת לבין התעלמות מהמידע הוא הבדל של יום ולילה, מורי הנבוכים.

אין ספק כי לגדל ילד הסובל מכול תסמונת התפתחותית כזה או אחר מהווה משימה קשה הדורשת כוחות נפש, מאמצים רבים וכמובן שהדבר כרוך בהוצאות רבות- אבל מה שחשוב לדעת הוא שלכל משפחה יש זכויות, כאשר חובה להתוודע לזכויות ולנצלן.

זכויות הילד לאבחון

אני נחשפת למקרים האלו בכול פעם מחדש: "מגיעים לכאן הורים שבמשך שנים הוציאו הון על נסיעות לטיפולים, או שהם מממנים מכיסם טיפולים יקרים להם זוכה הילד אחת לשבוע או יותר.

"הם אינם חוסכים במאומה ונותנים לילד כל מה שרק אפשר: החל מטיפולי פיזיותרפיה מעבר למכסה הכלולה בסל, ריפוי בעיסוק, הם מסייעים ומלווים את הילד לבריכה או למכון, מוותרים על מנוחה ועל ההכנסות ומקדישים את עצמם לילד. על דבר אחד הם מוותרים: על ייעוץ ועל קבלת מידע".

הבעיה הרגשית שהיא העיקרית אינה נתפסת כבעיה ולכן אינה מטופלת.

אז הכלל הראשון הוא פשוט לדעת. הידע, בפרט בתחום זה, שווה המון ותועלתו עצומה.שאלו את מי שכבר ניסה.
בנוסף לכך, "חשוב להקפיד על מסמכים רפואיים ברורים ומקיפים ככול האפשר". הרופאים נוטים לפעמים לשחרר ילד עם אבחון קצר שאינו מספק מידע מקיף על הבעיה ממנה סובל הילד ועל מגבלותיו.

יש לעמוד על כך שהאבחון יהיה מקיף ככל האפשר כך שכול מגבלותיו של הילד יהיו פרושים בפני הוועדה הרפואית ובכתב. וכדאי להיות ערניים לשינויים הנגזרים בהתאם לגילו של הילד ולמצבו התפקודי.

כאשר מדובר בילד עד גיל 3, ומגיל3-18 הכללים שונים לחלוטין.( עם זאת, בכול הנוגע לליקוים מיוחדים כמו ליקויי שמיעה, ראיה, אוטיזם, פסיכוזה,P.D.D ' או תסמונת דאון הכללים די אחידים). ושימו לב: גם ילדים שלכאורה מתפקדים ככל הילדים אך הם זקוקים בקביעות לטיפולים בתדירות מסוימת).

איך נהיה הורים מצליחים יותר?

מקרים מן הסוג: "הילד שלי הוא היחיד שמכה ומשתולל בשעה שכול הילדים האחרים רציניים וממושמעים" מתרחשים באופן קבוע אצל הורים עם ילדים מאתגרים A.D.D או A.D.H.D וכדומה.

זה יכול לקרות בבית הכנסת בעת התפילה, בשמחות משפחתיות ועוד.

איך תשפרו את איכויות ההתפתחות של הילד? השמיים הם הגבול (shutterstock)איך תשפרו את איכויות ההתפתחות של הילד? השמיים הם הגבול (shutterstock)

מה עושים? ובכן בפתרונות יכולים להיות יעילים אצל כל הורה העובר תקופות קלות יותר ופחות עם ילדיו. וכאשר נדע לתכנן את צעדינו בימי שיגרה, ובעיקר אז, בוודאי נוכל למנוע מעצמנו ומילדינו עגמת נפש מיוחדת. כך טוען ד"ר בארקלי בספרו לשלוט ב-A.D.H.D, ומוסיף, שאנחנו רגילים לעודד את עצמנו להתעלם מאירועים כאלו ולשכוח מהם מהר ככל האפשר בתקווה שהם אכן לא יחזרו.

לפעמים מדובר על בעיה רגשית שלא אובחנה נכון, וחושבים שמדובר על A.D.H.D ולכן תועים בטיפול, וחושבים מייד על טיפול בריטלין.

מספר רעיונות התמודדות:

סוף מעשה במחשבה תחילה

בזמנכם הפנוי והשקט תשבו עם עצמכם ותעלו על הכתב מצבי לחץ ומבוכה שגרמו לכם הרגשה רעה, אחר כך תנסו לענות לעצמכם על מספר שאלות: 1. מה גרם להיווצרות המצב בשעת מעשה? 2. מה היה הקש ששבר את גב הגמל? 3. מה הייתה תגובתכם בשעת מעשה?

אחר כך דמיינו לעצמכם איך אירוע כזה קורה שוב ומה תגובתכם. תכנית זו אמורה להקל עלינו בהפנמת שינויי התגובה בעתיד. כך עובדים על כל אירוע בפני עצמו וכך אפשר להוסיף אירוע לאירוע.

התחדשות

החיים שוחקים. כל עוד אדם חי הוא מתמודד עם קבלת החלטות לעיתים קשות יותר ולעיתים פחות. ככל שנהיה מודעים לכך, נצליח להקשיב לקול הפנימי שלנו המבקש פסק- זמן, התאווררות, מנוחה פיזית, נפשית, עיסוק בנושאים שונים מהשגרה, נושאים חווייתיים.

ליהודי יש את השבת עבור זה, (הגם שלהורים עם ילדים מאתגרים השבת לא פוסחת על קשייהם, אבל בכול זאת זה שונה.) יש חברים, ואם הדברים אמורים לגבי החיים בכללותם, על אחת כמה וכמה למשפחות מתמודדות עם שליחויות מאתגרות. רצוי לתכנן את השגרה באופן כזה שיהיה לכל אחד את הזמן לנוח.

בספר "חובת הלבבות" מובא שהקב"ה טבע בבני האדם "רגשי אהבה ומסירות" עד אין קץ להורים עבור ילדיהם, עד שהיה מקום לומר שלא מגיע להורים הכרת הטוב על מה שהם מעניקים לילדיהם.

טבע זה עלול להשכיח מאיתנו את עצמנו, אף על פי כן חשוב מאוד להשגיח על עצמנו לא פחות מכפי שאנחנו דואגים לשלום ילדינו. יתירה מכך להורים בריאים ומאווררים יותר קל להתמודד עם קשיים.

עצה זו טובה לכול אחד, ובמיוחד להורים המתמודדים עם ילדים מאתגרים: חובה לקחת חופש מעת לעת.
חיינו מושפעים מהחברה שבה אנו נמצאים לטוב ולמוטב, וכפי שאמר אותו חכם שחיי חברה תקינה, היא הבונה החזק ביותר של האדם. ולהפך, ההורס הגדול שלו.

יש חיסרון בכך שאדם מתקשה להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי לגבי צרכיו האמיתיים. מצד שני, מציאות זו גורמת לחסינות כאשר החברה מגובשת יש בה הכול גם עזר לנצרכים בכול התחומים, וגם התראה לפורשים מהציבור.

ובכול זאת, לכשתמצא החברותא המתאימה העונה על הצרכים, נמצא שם כלי טיפול חזק הגורם לשחרור רעילים ותסכולים, דרך ליבון הקשיים ועד למציאת פתרונות.גם בעניין הרגשי.

בוחנים את האבחונים

יותר ויותר ילדים נשלחים לאבחון מקצועי. מלמדים ומורים ערים לנושא ולחשיבותו, ההורים מודעים לצורך הזה, ובתי ספר רבים מוכנים גם להציע עזרה בשעות שילוב. אך לא ניתן למורה להחליט בלקיחת הריטלין במקום הנוירולוג.

הורים רבים שואלים את עצמם: מתי לוקחים ילד לאבחון? מיהו מאבחן טוב? מה ההבדל בין סוגי האבחונים השונים, מה עושים עם האבחון ובמה בכלל הוא יכול להועיל לנו? והשאלה הגדולה מכולן: מה הוא הדבר הזה, שאבחון שמו? והאם יש תחליף לריטלין?


שלושה שלבים בהתפתחותו התקינה של ילד:
השלב הראשון:
התפתחותם הראשונית של הילדים הקטנים. התפתחות זו מתבטאת בזחילה, בדיבור, בהתמצאות מינימאלית במרחב, בשפה ראשונית. מדובר בילדים צעירים, מלידה עד גיל 4-5.

השלב השני:
הילד הקטן למד לעמוד וללכת, הוא הגה לראשונה 'אבא' וצירף אפילו שתי מילים, והנה הוא כבר בגן חובה.
בשלב זה אנו מצפים מהילד לפתח יכולות חדשות. עליו לדעת לבצע פעולות מוטוריות מורכבות יותר, כמו נטילת ידיים, קשירת שרוכים, התחלת הקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, יכולת לשבת ולהיות מרוכז.

גם במישור החברתי אנחנו מצפים מילד בגיל 5-6 לפתח קשרים עם חברים וללמוד קודים חברתיים.

השלב השלישי:
יכולת למידה מופשטת. כאן נדרשים מהילד הבנה, היקשים, זכירת דברים, וכשמדובר בבנים, הם מתחילים בלימודי הגמרא ובהכנה לקראת הלימוד בישיבה. ובמכינה א' לומדים כבר משנה.

- כמה שיותר מוקדם.
בכל אחד משלבים אלו עשוי הילד ' להיתקע'. בשלב הראשון נערכים האבחונים על ידי מרכזי התפתחות הילד. רבים מהם נעשים לילדים בגיל שש- כיתה א' ומעלה. אחד מהמפורסמים הוא אבחון ווקסלר- אבחון פסיכו- חינוכי, שנחשב למד הבינלאומי לקביעת רמת משכל( .I.Q)

חשוב לזכור! כבר אם הבן של השכנה כבר קורא ברצף והבן שלי עדייו ' תקוע' עם התנועות, אין צורך לרוץ לאבחון. בראש ובראשונה כדאי להיוועץ במערכת החינוכית- המלמד בחיידר או המורה בכיתה תמיד יודעים איך הילד קולט, זוכר ולומד, בהשוואה לילדים אחרים.

הם בדרך כלל ידעו לקבוע האם הקשיים שלו הם בגדר הנורמה. יש ילדים שזקוקים לבשלות נוספת, יש ילדים שקולטים לאט, ומה שנדרש מאיתנו כהורים הוא להתאזר בסבלנות ולחכות שילמד בקצב שמתאים לו.

לעיתים לילדים כאלו טוב להישאר כיתה, ובמקרה שהגיל יכול להתאים אין טעם ואין צורך להסס. לילד יהיה מרווח נוסף של זמן, ובעז"ה יצליח להדביק את הפערים.אך אם "הרגשות סוערים" ולא מטפלים בזמן הילד יכול להביע קושי לימודי בעקבות בעיה רגשית.

לעומת זאת, אם הגענו למסקנה משותפת עם הצוות החינוכי שהילד זקוק לאבחון, אין טעם להתעכב, שכן קשיים מסוימים אינם נפתרים מעצמם וככול שנסחב את הזמן, הקושי ילך ויגדל, הפער בין הילד לבין בני גילו ילך ויעמיק, ועמו גם הקשיים הרגשיים ושאר הנספחים, שאם יטופלו בזמן- אפשר למנוע אותם מראש.

מגוון זכויות אבחון לילדים מיוחדים, בדקו את זכויות הילד (צילום: shutterstock)מגוון זכויות אבחון לילדים מיוחדים, בדקו את זכויות הילד (צילום: shutterstock)

בדיקות לפני אבחון

"הילד מתקשה. המורה טוען שהוא אינו מדביק את הקצב, הוא חושש שיש לו בעיות ושכדאי לעשות משהו. יש לציין שהורים ומורים רבים דורשים מהילד לכתוב יפה, ואינם עיירים לעובדה שבכך הם מבקשים ממנו לפעול בניגוד לנטיותיו, ומונעים ממנו לבטא את הייחודיות שבו.

"לפני שפונים לאבחון רצוי לבצע בדיקות פיזיולוגיות פשוטות, כמו בדיקות ראיה, שמיעה ועוד. אם הן מראות על תקינות, יש טעם לגשת לשלב הבא- שלב האבחון".

לפני שהולכים לאבחון, חשוב לברר אם יש לילד גורמים חיצוניים נוספים המקשים על הילד. יתכן שהמורה לא מגיע אליו, אולי הוא נתקע בנקודה רגשית מסוימת,וכשיתגבר על הקושי הזה יזרום בקלות.

ניתן לנסות ללמוד עם הילד באופן פרטני ולשוחח עמו. רק שהקושי נמשך ואינו מסתיים, כדאי לשקול אבחון.

נקודה נוספת חשובה מאוד. ילד חרדי אינו יכול ללכת לאבחון אצל מאבחן לא חרדי. עולם המושגים שלהם שונה. יהיו דברים שהילד יקבל בהם ציון גרוע מאד, בגלל שלא ידע דברים שלגעת המאבחן חשובים, אבל הם רחוקים מעולמו של הילד.

לעומת זאת הוא יתמצא היטב בתחומים אחרים שאפילו המאבחן בעצמו אינו יודע דבר אודותיהם...

כששני ההורים מגיעים לשמוע את תוצאות האבחון, הם יכולים להעלות את שאלותיהם, ספקותיהם, לשמוע תשובות, וכשהדברים נאמרים על ידי מאבחנת מוסמכת שמקובלת עליהם, על פי רוב הדברים מתיישבים על הדעת ועל הלב ומתקבלים על ידי שני ההורים.

- מטרת האבחון: אבחון דידקטי לגלות את הקשיים הלימודיים של הילד, לגלות לדוגמא: אם נגלה באבחון שלילד יש יכול חזותית טובה יותר מיכולת שמיעתית, נמליץ למורה שתלמד עמו בהמשך להסתמך על היכולת החזותית.

- אבחונים חדשים צצים ועולים, ואחד מהם הוא מבחן B.R.C. אבחון זה מתמקד רק בקשב וריכוז, ומכיל בתוכו את מבחן T.O.V.Aמבחן זה בודק תפקודים קוגניטיביים שהם בסיס ליכולת הלמידה שהילד נדרש לה במהלך הלימודים. הילד הנתון לקשיי קשב יתקשה לעמוד בתפקודים אלו הן בכיתה ואין במבחן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

היות שהמבחן נערך זמן קצר בלבד, ייתכן שאצל חלק מהילדים הוא אינו משקף את קשיי הקשב שלהם, או משקף קשיים שאינם קיימים.

יש לציין שאבחון ואיתור מוקדמים של בעיות רגשיות או אחרות, יכולים להוות את ההבדל בין כישלון להצלחה ולשפר באופן משמעותי את איכות החיים של המטופל.

ההורות הוא תפקיד הקשה ביותר, וזוהי גם העבודה החשובה ביותר שתבצעו אי פעם, ויש לנו מעט מאוד הכשרה בה. אם נכשל בתפקיד יקר זה, ילדינו עלולים לסבול כל חייהם.

הילדים של היום בוחנים את סמכות ההורים והמורים הרבה יותר מאשר הדורות הקודמים, ולכן צריך ליידע כל הורה על האפשריות הקיימות לצורך התפתחות הילד.

(הכותבת הינה בוגרת מכון י.נ.ר והמאמר באדיבותם)

]]>