פינת היועצת: "אשתי לא מוכנה לקחת כדורים"

והפעם: הבעל שלא מוכן ללכת לעבודה, הבקרים הלחוצים והאישה שלא רוצה לקבל טיפול נפשי

רינה פלד | כיכר השבת |
שאלה:
אני נשואה כתשע שנים. ב"ה יש לנו ילדים. בעלי לא עובד מאז שהתחתנו ואפילו לפני. הוא לא מוכן לעבוד בכל עבודה.
אני המפרנסת העיקרית בבית. מאוד קשה לי עם זה, אני מרגישה ממוטטת.

נכון שהוא עוזר עם הילדים בבוקר ואחה"צ, אבל כידוע זה גם הילדים שלו. יש ימים שאני מתנחמת שב"ה יש לי את הילדים המקסימים שמחפים. לצערי הרב, בגלל הנושא הנ"ל המריבות בבית מצויות וגם לפני הילדים (למרות שאני משתדלת שלא).

יוצא שמידי פעם בעיקר כשבעלי בבית, אני מרגישה שיש מתח מסויים (שאם הוא לא היה לא היה קורה) ואז אני כועסת על הילדים ומרימה את הקול שלי. כמובן שבעלי מאשים אותי בכל מה שקורה ושאני אשמה ומשאירה להם כתם לכל חייהם בכעסים ובמילים שלי.

אני לא מסוגלת לראות אותו בבית כל הזמן. בחופשים זה הזמן הכי קשה שלנו!!! אני בטוחה שאם הוא היה יוצא מהבית המצב היה יותר טוב. הייתי שמחה לעצה. בברכה ובתודה מראש.

מה עושים עם בעל סרבן עבודה?

תשובה: שואלת יקרה, את מציינת את עיקר הבעיה הזוגית שלכם באי יציאה החוצה של בעלך לעבודה. נדמה שהבעיות היו שם קודם, כנראה גם לפני החתונה – בחייו של בעלך.

עבודה וגם זוגיות דורשות מספר קריטריונים חשובים, כמו: מוטיבציה, משמעת והתמדה, חברותיות ויכולת אישיותית להתמודד עם מציאות שלא תמיד ידועה מראש.

אכן, קשה מאוד לשהות בבית ביחד כאשר לבעלך אין עולם חיצוני משלו למרות הטיפול בילדים, והוא שואב את עיקר חיותו רק ממקור אחד.

עולה כאן בעיה פרטית של בעלך במובן פרטי, ונראה שהכי נכון לגשת לאיש מקצוע שיברר איתו מדוע קשה לו להחשף למקומות עבודה, לשהייה מחוץ לבית, להתמדה ולעשייה ששונה ממה שהוא הכיר עד כה.

כדאי לעבוד איתו בצורה איטית, שקולה ומדודה על מנת לבדוק את הפן האישיותי בקושי שלו. לשוחח עמו על התנהלותו במהלך חייו בכלל, ולהביא לתהליך הסתגלות לדרישות חדשות מחוץ לנוחות והביטחון שהבית מספק לו.

שאלה:,,נכון שהוא עוזר עם הילדים בבוקר ואחה"צ, אבל כידוע זה גם הילדים שלו. יש ימים שאני מתנחמת שב"ה יש לי את הילדים המקסימים שמחפים. לצערי הרב, בגלל הנושא הנ"ל המריבות בבית מצויות וגם לפני הילדים (למרות שאני משתדלת שלא).,יוצא שמידי פעם בעיקר כשבעלי בבית, אני מרגישה שיש מתח מסויים (שאם הוא לא היה לא היה קורה) ואז אני כועסת על הילדים ומרימה את הקול שלי. כמובן שבעלי מאשים אותי בכל מה שקורה ושאני אשמה ומשאירה להם כתם לכל חייהם בכעסים ובמילים שלי.,אני לא מסוגלת לראות אותו בבית כל הזמן. בחופשים זה הזמן הכי קשה שלנו!!! אני בטוחה שאם הוא היה יוצא מהבית המצב היה יותר טוב. הייתי שמחה לעצה. בברכה ובתודה מראש.,מה עושים עם בעל סרבן עבודה?,תשובה: שואלת יקרה, את מציינת את עיקר הבעיה הזוגית שלכם באי יציאה החוצה של בעלך לעבודה. נדמה שהבעיות היו שם קודם, כנראה גם לפני החתונה – בחייו של בעלך.,עבודה וגם זוגיות דורשות מספר קריטריונים חשובים, כמו: מוטיבציה, משמעת והתמדה, חברותיות ויכולת אישיותית להתמודד עם מציאות שלא תמיד ידועה מראש.,אכן, קשה מאוד לשהות בבית ביחד כאשר לבעלך אין עולם חיצוני משלו למרות הטיפול בילדים, והוא שואב את עיקר חיותו רק ממקור אחד.,עולה כאן בעיה פרטית של בעלך במובן פרטי, ונראה שהכי נכון לגשת לאיש מקצוע שיברר איתו מדוע קשה לו להחשף למקומות עבודה, לשהייה מחוץ לבית, להתמדה ולעשייה ששונה ממה שהוא הכיר עד כה.,כדאי לעבוד איתו בצורה איטית, שקולה ומדודה על מנת לבדוק את הפן האישיותי בקושי שלו. לשוחח עמו על התנהלותו במהלך חייו בכלל, ולהביא לתהליך הסתגלות לדרישות חדשות מחוץ לנוחות והביטחון שהבית מספק לו.,,הייתי מייעצת לך ללוותו בתחילת התהליך, לשמש לו חברה קרובה ואוהדת להתמודדות, ולעודד אותו בכל התקדמות וגם בנפילות אם תהיינה.,בקרים סוערים עם הילדים,שאלה: שלום, אני אמא ל-5 ילדים הגדולה בת 11. כל בוקר טומן בחובו מאבק בלתי נגמר עם הילדים, שמסרבים לקום ממטתם ולהלתלבש.,בעלי לוקח אותם למוסדות הלימוד ברכב אך כל יום הם מאחרים, כל יום בגלל מישהו אחר שעיכב את כולם. ניסיתי מבצעים, פרסים (עד שכבר כל ילד שקם מצפה לפרס)
רינה פלד, מטפלת זוגית ומישפחתית, מתמחה בהדרכה וליווי לקראת שינויי התנהגות מודרכים על פי שיטת הd.c.i

הייתי מייעצת לך ללוותו בתחילת התהליך, לשמש לו חברה קרובה ואוהדת להתמודדות, ולעודד אותו בכל התקדמות וגם בנפילות אם תהיינה.

בקרים סוערים עם הילדים

שאלה: שלום, אני אמא ל-5 ילדים הגדולה בת 11. כל בוקר טומן בחובו מאבק בלתי נגמר עם הילדים, שמסרבים לקום ממטתם ולהלתלבש.

בעלי לוקח אותם למוסדות הלימוד ברכב אך כל יום הם מאחרים, כל יום בגלל מישהו אחר שעיכב את כולם. ניסיתי מבצעים, פרסים (עד שכבר כל ילד שקם מצפה לפרס) וזה משפיע נקודתית אך לאחר כמה זמן כולם חוזרים לסורם.

בכל סוף בוקר כזה אני עצבנית, מותשת ומתוסכלת כי אני מאחרת בעצמי לעבודה. בעלי גם כן אינו עוזר לי בארגון הילדים, תפקידו מסתכם בלהסיע אותם בלבד.

איך אפשר להצליח להגיע לבקרים מאורגנים, שהכל נעשה בנחת ובכיף?

תודה על עזרתך. ש.

איחוד משפחתי והומור חיובי

תשובה: אירועי הבוקר בדרך כלל הם בסיס נהדר לצמיחה, לאיחוד מישפחתי וגם לתפקוד ולמידה הדדיים.

ההורים מכירים יותר טוב את ילדיהם, נחשפים לרגשות מחשבות שמחות ופחדים שמוצאים את ביטויים אצל חלק מאיתנו דוקא בשעות הבוקר.

במידה והמצב נפיץ כפי שציינת ומהווה מכשלה תקשורתית, זה הזמן לשנות כיוון חשיבה, להיות יצירתיים, ופתוחים יותר וכן קשובים יותר לעצמכם ולילדים.

הייתי מציעה לשנות את סדר הדברים בבית.לשתף את הילדים מבעוד יום במטלות שמחכות למחר.לחלק משימות על פי דרגת חשיבות.

יותר חשוב לאכול משהו בריא בבוקר, מאשר להתאים בדיוק את צבע סיכת הראש לגרב,או את גוון החגורה למיכנסיים.

ערכו רשימה משפחתית ידועה מראש של סדר הדברים בבוקר. שתפו את הילדים בהרכבתה. רשמו מה מאוד חשוב ומה פחות חשוב אם לא יהיה או ישנה כיוון. הילדים ואתם צריכים להיות בתודעת ביצוע מבעוד יום. כשכל אחד בעצם יודע מראש את תפקידו.

תנו לילדים אחריות משלהם לא רק על עצמם אלא על כלל האנשים בבית.מנו אותם להיות מורח הגבינה או עוטף המפיות, מערבב השוקו להיום, בוחר צבע הרגביים...

השתמשו בהומור על מנת לצאת מצמתים קשים.היו אתם עצמכם מוכנים וברורים לעצמכם לגבי מה חשוב ומה נכון בשעות הבוקר.

לא טוב שיהיו המון משימות. מוטב שתהיינה פחות משימות אבל שיעשו בשמחה. העירו את הילדים בנוהל חדש.בשיר שהם יבחרו, בצליל שהם אוהבים, במישחקי קימה.

הייתי מורידה את עניין הפרסים לחלוטין ומייצרת הזדמנות לבילוי מישפחתי ביחד. לדוגמא פעם בחודש יוצאים לטייל אחרי הלימודים ביחד.

או מדי פעם משאירים פתק הפתעה במוסד הלימודים שבו כתוב: מוישי, הסתדרת נהדר הבוקר היה נעים להתחיל איתך את היום. הפרסים הם מחמאות חיזוקים והערכה.
בהצלחה.

בקרים סוערים עם הילדים, בלאגן ועצבים בבית (צילום: shutterstock)

חרדות ולחץ בבית

שאלה: תודה רבה על הפינה החדשה! מהתשובות ששלחת לשאלות בפעם הקודמת אני חושב שאולי תוכלי לעזור לי.
התחתנתי בגיל מבוגר, אחרי הרבה שנים של ניסיונות ואכזבות... את יכולה לתאר לעצמך שלא היה מאושר ממני שאחרי המתנה כל כך ארוכה זכיתי להינשא לאישה שבאמת רציתי ואהבתי.

אנחנו נשואים כבר 15 שנים ויש לנו גם ילדים מקסימים ב"ה. אז מה הבעיה? אשתי הנפלאה סובלת מחרדות היפוכונדריה ועוד. היא סובלת? אנחנו סובלים יותר. אין יום שהיא לא מוצאת דאגה חדשה, מחלה חדשה, סיכון חיים מתחדש.

מצטער אם אני נשמע קצת קר, אבל אחרי כל כך הרבה שנים אני מרגיש שמתחיל להימאס לי. אני לא מסוגל לשמוע אותה יותר. אני מוצא את עצמי בסוף יום עבודה מוצא תירוצים להסתובב עוד קצת בחוץ. פחד המוות שלה שואב ממני את החיים.

ניסינו המון טיפולים כאלה ואחרים ניסינו גם כדורים נגד חרדה, אבל כיוון שזה מזיק להריון והנקה היא הפסיקה עם זה.
איזה פתרון יכול להיות לנו? ומה את יכולה לייעץ לי כדי לא לצאת מדעתי עד שנמצא פיתרון בשבילה?

תשובה: שואל יקר,
מצער להבין שרעייתך אותה אתה אוהב ומכבד סובלת כל כך וסיבלה כמובן זולג למשפחה כולה. אני מבינה שניסיתם טיפולים רבים שלטענך לא הועילו.

מניסיוני בתחום רגיש זה של מתמודדי נפש אוכל שוב לייעץ לך להציע לרעייתך לגשת להיבדק אצל מומחה לבריאות הנפש ולקבל ממנו חוות דעת מסודרת. רופא משפחה יכול לכוון את פסיכיאטר מומחה יוכל לאבחן וכן לטפל בצורה מדוייקת ונכונה.

אם הגדרתך את בעייתה של רעייתך נובעת מדעתם של אנשים לא מוסמכים בתחום,אני מניחה שיש חוסר דיוקים בהגדרת המצב. אולם אם התייעצתם עם מומחה לבריאות הנפש, אין סיבה שרעייתך לא תקבל את העזרה התרופתית והנפשית הראויה כולל שיחות.

לגבי הריונות והנקות כל עוד מצבה הנפשי של רעייתך אינו יציב, וכוחותיה אינם עומדים לה ביפקוד בסיסי לעצמה ראוי לעשות שאלת רב, כולל חוות דעת רפואית לגבי הריונות והנקה.

כידוע נדרשים משאבי נפש עצומים לגידול ילדים אצל אנשים שמראש מוגדרים כמתמודדי נפש ויש העושים זאת ניפלא כאשר יש תמיכה פיזית ועזרה גדולה מבחוץ.

במידה ואשתך לא אובחנה מיקצועית אלא זו הגדרתך הפרטית למצבה ראוי לבדוק מדוע היא אינה משתפת פעולה ולא מצד הנפש אלא זוהי ראקציה לקושי זוגי בתיקשורת המוצא ביטויו בתופעות שתארת.ראוי ללכת במיקרה זה ליועץ נישואין מוסמך. כל טוב.

יש לכם שאלה? זקוקים לייעוץ? שלחו לפינת היועצת דרך מערכת התגובות או לאימייל: mame@kikar.net. השאלות הנבחרות יזכו למענה אישי באתר.רינה פלד, מטפלת זוגית ומישפחתית למעלה מעשור. מעבירה סדנאות וטיפולים אישיים וזוגיים. מתמחה בהדרכה וליווי לקראת שינויי התנהגות מודרכים על פי שיטת הd.c.i. מסייעת רגשית במצבי דחק. מוסמכת מכון י.נ.ר, ומתמחה ביה"ס לבריאות הנפש מיכללת קריית אונו. ]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית