פינת היועצת: כך תלמד לאהוב את אשתך

שאלה:,,התרגלנו אחד אל השני וגם יש לנו ילדים שבעצם תופסים את כל סדר היום והדיבור בינינו. אני מרגיש שאשתי לא מכירה אותי בכלל באמת, אני לא קרוב אליה ובעצם החיים המשותפים והילדים הם הדברים היחידים שמחברים בינינו.,עצוב לי מאוד לחיות ככה. מה אני יכול לעשות כדי לשנות את המצב?,להתחיל את הזוגיות,תשובה: שלום שואל יקר.ניראה שפיתרון בעייתך נעוץ בשאלתך. כתבת שהתחתנת גם כי אין סיבה שלא. ובכן כעת אתה מחפש משמעות עמוקה הקשורה גם לבת זוגך ולא רק בעניין הילדים, כביסה, תשלומים, משכורת.,עכשיו זה הזמן לייצר סיבות נוספות למשמעות זוגית. אולם תחילתו של המסע מתחיל בך, ברצונות שלך, בחזון האישי שלך לגבי חייך, במטרות הרחוקות יותר ובשאיפות הרוחניות והמורכבות יותר.,,זה קרקע פורה מספיק על מנת ליצור תכני חיים איכותיים עם רעייתך, שכניראה לא מכירה אותך בנקודות אלה. מה עושים יוצרים זוגיות עמוקה יותר ומעניינת.,ניפגשים לזמני איכות מחוץ לבית, מבלים יותר ביחד ללא הילדים, יוצאים למסע אתגרי בנישמתו של בן הזוג ומגלים יחד מה חבוי אצל כל אחד מכם.,בשיחות, בהקשבה, בטבע, בנסיעה, בבית, ביער, בכל מקום שבו ניתן לשוחח בשפה חדשה ומאתגרת עם בן הזוג ומישתדלים קצת פחות ילדים עכשיו והרבה יותר לבד זוגי.,צאו לסופי שבוע ביחד, טיולים בהפתעה, הליכות ליליות. ו...כן זה דורש המון בייביסיטרים. שווה כל שנקל.בהצלחה.,האם הבת שלי חולה באנורקסיה?,שאלה: אני חושדת שהילדה שלי, בת 13, אנורקסית. או לפחות סובלת מתסמינים כאלה. הילדה מכחישה שיש לה בעיה בכל פעם ששאלתי, והיא יודעת להסתיר את עצמה היטב.,היא תמיד הייתה ילדה סגורה יחסית, ביישנית ולא משתפת, אני מוכרחה לומר שבשנתיים האחרונות זה החמיר. ברור לי שהיא צריכה טיפול, אך אין לי איך לגשת אליה עם רעיון כזה ולהביא אותה למצב שהיא משתפת פעולה.,יש לך עצה איך אמא שמאוד רוצה בטובת הילדה יכולה להתקרב לנערה מסוגרת?,תשובה: שלום לאמא הדואגת. ראשית ישר כח גדול שאת ערה למצבה של ביתך ומעונינת להגיע אליה בדרך נכונה ולא מאיימת.,בעניין אנורקסיה, ולא רק, אלא בכל בעיה בגילאים עדינים אלה, מאוד חשוב להכיל לקבל לאהוב, ואחר כך להציע התערבות. אם זו אכן אנורקסיה, ברור שצריך כאן התערבות רפואית ונפשית.,הציעי לבתך לצאת איתה לטיול משותף, נסיעה ארוכה, סופשבוע, או חצי יום של צומי מרוכז. שם כשאתן לבד, ובאוירה מתאימה ובתחושה קצת משוחררת, ספרי לבתך שאת מרגישה שקשה לה, שאת שמה לב שהיא לא שמחה והיית רוצה לעזור לה, לסייע לה ביחד איתה! להרגיש יותר טוב.,,תשאלי אותה מה היא! מציעה שיכול לעזור לה. השתדלי לא לנקוב במילים המגדירות רפואית "יש לך בעיה כך וכך", אלא דברי על שמחה אישית, חיות, ותחושה כללית.,אני סבורה שבהיזדמנות כזו ניתן יהיה לשוחח איתה בפתיחות. אפשר להשאיר מכתב על הכרית שלה, משהו אוהב מכיל ומסייע. באם זה לא עוזר כתבי לי ונחשוב על עוד אפשרויות.ברכה, רינה,כיצד יוצאים מטראומה משפחתית?,שאלה: לרינה. לאחרונה המשפחה שלנו עברה שינוי גדול בעקבות טראומה רפואית שקרתה לאחד מבני המשפחה. כל אחד מגיב אחרת, לרוב לא מדברים על זה בכלל וזה נשאר בגדר סוד. ברור לי שהמשפחה צריכה חיזוק בזמן כזה.,איך אפשר לעזור להם?,תשובה: שואל ניכבד, מצער לשמוע שעברתם ניסיונות קשים. אכן זה טלטלה קשה מאוד שאכן משפיעה מאוד על כל בני הבית כולל מישפחה מורחבת.,,אם אתם מישפחה מדברת וקשורה כדאי ליזום ארוחה מישפחתית, פיקניק, ארוחת ערב מיוחדת שבה תתחילו לשוחח על מה שקורה בפתיחות ובשקיפות.,אם אתם לא כאלה, תמיד אפשר להעזר בלשכות העירוניות של העיריה ולקבל עזרה מישפחתית שם תשוחחו עם מטפלת מוסמכת שקצת תעשה לכם סדר ברגשות. וכדאי שתגיעו כולכם לטיפול מישפחתי.,זה עוזר מאוד ובהחלט משחרר ממועקות שאין צורך לסחוב בנוסף למה שאתם כבר מתמודדים איתו. כל טוב. ,יש לכם שאלה? זקוקים לייעוץ? שלחו לפינת היועצת דרך מערכת התגובות או לאימייל: mame@kikar.net. השאלות הנבחרות יזכו למענה אישי באתר.,רינה פלד, מטפלת זוגית ומישפחתית למעלה מעשור. מעבירה סדנאות וטיפולים אישיים וזוגיים. מתמחה בהדרכה וליווי לקראת שינויי התנהגות מודרכים על פי שיטת הd.c.i. מסייעת רגשית במצבי דחק. מוסמכת מכון י.נ.ר, ומתמחה ביה"ס לבריאות הנפש מיכללת קריית אונו.