מה שלא הורג אותך מחשל אותך...איזה אמרה מעצבנת...
כך את בחוסר אמונה אומרת!
מה שוב עוד ניסיון...
איך התמודד איתו היום...
וה"הוא" אמר...
וה"הוא" צחק...
וה"הוא" שפט...
וה"הוא" אעליב...
והוא...והם...
ירחם השם...
ה"הוא" זה יכול להיות הבוס... הבעל...הילדים...מקור הפרנסה...או מקום המגורים...כל אדם רחוק קרוב...העיקר שיגרום לך למכאוב...
מי כאן מנהל את העולם?
למי את נותנת את הכח בכל המובן?
תפסיקי ליפול לשקר הגדול...
הרי רק הבורא הוא כל יכול...

וכי ה"הוא" ממית?
וכי ה"הוא" מחיה?
איך את יכולה בקלות ליפול לרעיון כזה?
את נותנת לו יותר מידי כח...
הגיע הזמן שיהיה לך מנוח...
עזבי את כל מה שנראה מרחוק...
הרי יש כאן חוק...
את החוקיות אינך תמיד מבינה...
אך השם הטוב הוא רק כאן המוביל! תתחזקי באמונה!

בפרשתנו אנו קוראות
על : התלונות...!!!
בני ישראל במדבר,
ה''לחם הקלוקל'' והעונש המר...
עם הנחשים השרפים,
והתרופה שאותם תרפא...
נחש הנחושת, משונה הדבר הזה???

מי שהביט אל נחש הנחושת, וחי.

''וכי נחש ממית וכי נחש מחיה?'' שואלת הגמרא, ומסבירה:
מי שהביט לעבר הנחש הגבוה,
בשקר לא יכול לשקוע..
לבו מיד התחבר לאבינו שבשמים,
וחזר בתשובה, אחת שתיים...
ולכן נרפא מ"הנחש"
שבעצם עם השם עכשיו צעד ללא כל חשש...
''לא הנחש ממית''
"ולא הנחש מחיה..."
רק לנסות להבין מה ממך השם כעת רוצה!

פרשה זו פותחת בציווי של הקב"ה לבני ישראל:

"ויקחו אליך פרה אדומה תמימה".

כידוע יש שלושה סוגי ציווים בתורה:

"משפטים"-מצוות שהשכל האנושי מסכים להם כגון מצוות כיבוד הורים,איסור גזל,גניבה וכדומה...
"עדות"-מצוות שהשכל האנושי יכול להבין כגון חגי ישראל ומועדיו.
"חוקים"-מצוות שאי אפשר להבינם בשכל האנושי כמו מצוות פרה אדומה.

מסופר על נכרי מאשקלון
בשם דמא בן נתינא
שהקפיד מאוד על כיבוד הורים, ללא כל פשרה....
פעם ביקשו ממנו החכמים לקנות אבן אחת שהייתה חסרה בחושן,
ורק לאביו אותה היה,
דבר שיכל להכניס לכיסו מספר מכובד של מטבעות...
אך המפתח לתיבה שבה הייתה האבן מונחת...
היה מונח מתחת למראשותיו של אביו שהיה ישן, כך ולא פחות....
ומתוך כבוד לאביו החליט דמא בן נתינא,
לא להעיר את אביו משנתו,
הוא מכבדו .
למרות הפצירו בו רבות .
לא נכנע לאלו הבקשות.
גמלו לו משמים, ובשנה הבאה ,
נולדה בעדרו פרה אדומה.
שוב הגיעו אליו החכמים,
בכדי לקנות ממנו את הפרה האדומה, במיטב המזומנים...
אמר להם דמא הנוכרי
"יודע אני שכל כסף שאבקש מכם תשלמו.."
"אך ברצוני,
לבקש את הסכום שהפסדתי בשביל כבוד אבי,
אינני רוצה יותר מכך."

מסיפור זה אנו רואים עד כמה זהירות במצוות כיבוד אב ואם יכולה להביא טהרה של כל עם ישראל.

וכאן נחזור להתחלה...
אינך מבינה כלום...
מתקשר ל"חוקים",
כפי שישנם מצוות שלא ניתן להבין,
בשכל האנושי...
כגון "פרה אדומה"
אך היא שמסוגלת להביא לזו הטהרה...
טהרה המטהרת את הטמאים...ומטמאת את הטהורים...
קשה זאת ולא ניתן כלל להבין...
מה כאן ברצוני לך לומר?
את דברי העיקר...
בתמים לעשות את רצונו...
לא לנסות להבין,
רק לדעת שהכל "תקין"...
והכל כאן לטובה...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הנה הקשיבי לסיפור הבא:

מעשה ביהודי בעל לב שמח...
שתמיד היה עליז...
גם כשפרוטה אין לו בכיס...
גם כשבטנו ללחם רעבה...
הוא תמיד שרוי בשמחה...!
והנה יום אחד לביתו חזר
שמח וטוב לב...כדרכו וזה העיקר...
אשתו הזכירה לו שמזה יומיים..
לא היה אוכל בפי הילדים!
אמר לה:" מה שתציעי אלך ואעשה..."
כן כך היה המעשה.
אמרה אשתו-עוד מעט נגמר היום בדוכני השוק,
אולי תמצא שם כמה דברים ...והוסיפה באיפוק...
אולי תמצא כמה תפוחי אדמה,
ואולי בטטות באיזו פינה...
שהותירו בעלי הדוכנים...
שאינם אותם צריכים..."
מיד החל ללכת ברחובה של העיר...
כשהוא עליז ושמח ואף זימר לו שיר..
בזה הזמן בארמונו של מלך טורקיה...
התכנסו המלך שריו ויועציו,לדון בענייני השעה...
דנו בענייני הממלכה...
המלך יצא לרגע למרפסת הארמון...להפסקה.
והנה צדות עיניו את אותו היהודי,
צועד בדרכו באופן חיובי...
הולך בשמחה ובששון..
לא נראה עליו כל שיברון...
מיד שלח המלך את המשרת שיביא
לפניו את אותו היהודי...
מיהר היהודי כבקשת המלך,
והתייצב בארמונו...
שאלו המלך:
"האם זכית בפרס חשוב שאתה כה עליז?"
"לא אדוני המלך, לא זכיתי בשום פרס"- ענה
"אולי אכלת בשר שמן ויין ישן מכאן השמחה?
"לא" ענה היהודי,
"כבר יומיים אני וכל משפחתי
לא הכנסנו דבר מאכל לפינו,
ואני הולך להביא שאריות מהשוק..."
כששמע המלך את דבריו
אמר למשרתו לקחת עגלה ולמלא אותה במוצרים עכשיו...
מכל טוב למלא את העגלה...
ולקחת אותה לבית היהודי...בבקשה.
פנה המלך ואמר בקשה אחת לי אליך לפני הפרידה
גלה נא לי את סוד שמחתך!
גם כשהפרוטה אינה מצויה בכיסך..!
התבונן היהודי בחיוך...
אגלה לך את סודי שמחתי...הרי הוא:" ייחוסי!"
למי הנך מיוחס שאל המלך?
ענה היהודי בנו של מלך מלכי המלכים אני!כן זהו ייחוסי!
על כן אני בטוח שהוא ידאג לי בכל מקום שאני נמצא.
ואני יודע שכל מה שהוא עושה-זה לטובה.."
הנה אתה נוכח לראות שגם עכשיו הוא איתי,
וממלא הוא בכל טוב את ביתי.
המלך ביקש מהיהודי שמחר יבוא איתו לצוד ביערות.
היהודי הסכים והוסיף יהיה לי הדבר...לכבוד...!
למחרת המלך והיהודי יצאו לצוד...ביערות...
והנה מושך המלך בקשת לתומו,
ובלי לשים לב פגע החץ באצבעו...
חצי אצבע נחתכה...
באמת נשמע נורא....
היהודי מכסו הוציא מטפחת...
וחבש את היד ברוב נחת...
עצר למלך את הדימום,
ושוב היהודי אומר תוך כדי חבישה הכל כאן לטובה,
ענה המלך מאין לך זאת האמונה כשידי כה כאובה?
זו לא המילים שאותי כרגע מרגיעים.
ואולי ההפך אותי מלחיצים.
וזרק את היהודי ביער לבור..
שאל המלך:" נו איך אתה מרגיש עכשיו? אני לא מתכוון לחזור...!
ענה היהודי
"תודה לך נשארתי באמונתי כי הכל זו לטובה..."
התקדם המלך לבדו היער...
והנה פגש בשודדים...
כשהבין את כוונותיהם....כבר לא היה המצב נעים...
התחנן על נפשו ואמר..
כי ייתן להם ממון רב..ועל כך חזר...
השודדים ענו שאינם מחפשים ממון רב...
לא עכשיו..
כי בנו של המנהיג חולה מאוד,
התרופה היא לשחוט אדם שלם ולתת לבן לשתות את הדם,
וכך ירפא..וזה הסוד העניין.
קשרו את המלך,
הביאו אותו לראש השודדים...
בדק אותו ואמר להם "מה אתם עושים?
הבאתם בן אדם שחסרה לו אצבע?
זה ממש לא יעזור לנו כרגע..
המלך שוחרר...וחזר לדרכו...
הוציא את היהודי...
והבין את דברו..
אני מבין שזה היה לטובה..שחצי אצבע לי נחתכה...
אך מה היה טוב בזה שזרקתיך לבור?
ענה היהודי במאור..
אילו לבור לא היית משליכני...
השודדים היו שוחטים אותי..ועוד אינני...."
"אהבתי! "
ענה המלך, חוכמת חיים ממך למדתי...
את חיי ממך קיבלתי...

התפילה:
"אבינו מלכנו,
כאן בתך...יושבת ומבכה...
מתלוננת..בוכייה..
עוד ניסיון אלי מגיע ובא...
עזור נא לי להבין שאתה כאן מנהל את העניינים...
שהכל כאן לטובה...גם כשלא מבינים.
שהכל כאן זה ממך...
מגיע ישירות אלי באהבה...
שאזכה תמיד לראות..
גם כשאני בתוך הניסיונות...
שאתה אותי מוביל..
לדרך הטובה –לשביל!
אבא טוב שבמרומים..
אתה נותן לי המון רמזים...
לא נחש ולא שועל..
מנהלים כאן כל עניין..
כי אתה תמיד שולח...
ואת הטוב אתה פותח...
ומנגד לטומאה תמיד תהיה נציגות מהקדושה...
אנא ממך תנקה אותי מאותו עפר הפרה
שזו האמונה של החוקה...
מחוק לי את כל העבר..
תן לי להתחיל שוב מהתחלה ...
כמו האמרה הידועה של רבי נחמן:
"מה שהיה היה העיקר הוא להתחיל מהתחילה"

לכן פונה אני בבקשה...
שאזכה לראות זאת בכל שעה...
להדבק רק בטוב...
לא לנסות להבין כל דבר מקרוב..
לסמוך עליך ולדעת...
אני בתך היקרה
והכל כאן זה לטובה!"

הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית", M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה. מוסרת שיעורים ברחבי הארץ. לתגובות והזמנות ניתן לפנות coach.milev@walla.co.il

]]>