הלך לו יהודי ברחוב,

הרגיש פתאום מכה בגב,

לא הבין מה כאן המצב?

מיד הביט הוא לאחור,

רצה לדעת מי עשה זאת ועוד באור?

הסתובב וראה חיוך גדול,

זה היה חבר טוב,

שפגש אותו כאן ברחוב...

החפץ החיים אומר ,

אתה מרגיש "פליק",

זה מפתיע,

תביט אחור..

וזה ירגיע,

זה אבא שבשמים

הולך אחרייך כל הזמן,

בעצם לא מכה אותך בכלל,

הוא שואל אני מאחורייך

אתה זוכר אותי כל רגע?

כן זה בהחלט נשמע נורא...

הוא מכה שוב ושוב באותה המשפחה,

ויש פצועים,

והרוגים,

נפגעי חרדה,

ילדים שלא נרדמים,

הוא מלחיץ אותנו מאוד,

גם בנים וגם בנות,

ומה הוא כאן מצפה?

שנפתח את הפה?

שנדבר איתו...

מה עכשיו?

כשקשה כה המצב?

מגלים גם מנהרות,

זה נוסף לאזעקות...

למה אפשר עוד לצפות?

מה כאן בעצם קורה?

איך המצב פה ישתנה?

"דבר אל ישראל וייסעו..."(שירת הים)

אנו נמצאים במצב כמו בקריעת ים סוף....

מים מכאן ומים משם,

ממש בתוך "מנהרה"

מה נשאר לעשות כשהדבר ככה?

לפנות לבורא,

לפתוח בשיחה,

רק כך תבוא הישועה.

הבא נחשוב יחדיו,

האם אנו פונים אליו?

כן מהחדר המוגן,

מבקשים שלא ייפול הטיל כאן,

גם לא קרוב בבקשה,

שלא יהיו נפגעים,

ושום אבדה!!!!!

ותמיד לקראת שבת,

אזעקה נשמעת זה נחמד...

האם גם כאן הכל את עוצרת?

האם גם כאן

השגרה היומיומית נשברת?

כיצד את שבת המלכה את מקבלת?

נלחצים התושבים,

כשאזעקה הם שוב שומעים,

מה הלחץ הזה עושה לך כעת?

והנה עוד טיל יורט...

למה אותנו למצב כזה מבאים?

כדי לעשות STOP ולעשות חושבים?

בואו ונראה את היפה שבעם,

זה נכון כאן לגבי כולם!

שמעתי מאדם צדיק,

שציטט אדמו"ר ותיק,

ואמר שירדו לעולם,

כמות גדולה של "תשובה"

ולקחו אותם "הלא שומרי מצוות" באהבה,

אך לא לקחו מספיק,

אלה ששומרים תורה ומצוות,

הרי גם הם צריכים לקבל כאן קבלות.

כל אחד מהמקום שלו,

צריך לעשות צעד למען יוצרו,

הרי אנו העם הנבחר,

דבר ידוע זה מכבר,

דבר יפה שוב נאמר:

הבורא בחר בנו...

כי ידע מה הטוב שיש בכל אחד מאיתנו,

הוא ידע במה בחר,

אך, האם כך אנו בוחרים בו?

מה השאלה פה?

הרי ברור במי נבחר?

בדרך השקר המכוער?

הגחלים,שנראות נוצץ?

זה רק פחם פשוט מעץ?

או היהלום יקר...

בדרך שסללו לנו מזה אבותינו כבר...

כן כל אחד כאן בחירה עושה,

ומשפיע על מה שיהיה,

אם בלמת את עצמך,

לא ענית גם כשכואב,

לא אמרת לשון הרע,

ואולי הגעת למצב שזה לא עולה לך כבר במחשבה,

כבר עשית שינוי גדול,

ובכך הצלת עוד חייל שאמו תצליח לישון,

מחלקים מזון לחיילים,

גם בגדים,

ותהילים,

תפילין אפילו שר הביטחון הניח,

כי ידע שזה יגן עלינו יותר מכל רב בריח...

ילדים לקחו על עצמם קבלות,

ולהתפלל על חיילים לפי שמות,

נשים אופות ומבשלות,

ומחלקים מנות רבות,

ארגונים רבים כאן רק תורמים,

גם אנשים פרטיים,

לחייל בודד נערכה הלוויה,

המון גדול שם היה,

אוהדים של קבוצת כדורגל ידועה,

מכבי חיפה שמה,

גם כאן לראות את האחווה,

האחדות והנתינה,

כל כמה דקות הודעות מקבלים,

שיש לקרוא עוד פרקי תהילים,

העם הזה גדול!

העם הנבחר ע"י הכל יכול!!!

אני רוצה ממך יקירה,

לדון לכף זכות בבקשה,

לפקוח עיניים לראות את הטוב,

לקבל קבלה קטנה,

כך את עוד חייל מצילה.

בשבוע זה יחול יום ההילולה של האריז"ל הקדוש

הוא הקפיד לקבל מצוות "ואהבת לרעך כמוך"

תמיד לפני קריאת שמע.

כך אנו כאן מקבלים,

לאהוב את כל היהודים!

אנו מסיימים את חומש במדבר,

הארץ מחולקת לנחלות לכל שבט יקר,

כל נחלה יש לה את המיוחדות שלה,

ואותה יקבל השבט שיתאים לה,

כפי שישנה חלוקה לשבטים,

חלוקת התפקידים,

זו היא רק דוגמא קטנה,

בכדי שנבין את הכוונה:

יששכר תורה,

זבולון תמיכה בלומדים,

גד צבא,

יהודה מלכים.

עלינו להבין בצורה ברורה ,

כל אחד חשוב ויהי מה...

מעשה שכך היה,

שממנו נתחזק, בבקשה:

המפקד דודו יליד שומר הצעיר,

בחור רציני ואדיר,

התנגד לדרך של שומרי מצוות תורה,

גדל והתחנך בדרך רחוקה,

כשאמר דבר התייחסו ברצינות,

היה ידוע בנחישות,

אחריו הלכו בעיניים עצומות,

ידעו שניתן לסמוך עליו כשמקבל החלטות,

במלחמת יום הכיפור,

היה אז זה הסיפור,

חטיבתו נלחמה ברפדים,

המצב היה מסוכן לתושבים,

המצרים יכלו להגיע,

לישוב באר שבע והכל היה ממש פגיע,

ביקשו חייל שיתנדב,

לעבור בדרך,

בין השבילים,

שידעו היכן מסתתרים האויבים,

הוא בחר להתנדב למשימה,

אמרו לו עזוב זה לא בשבילך,

מצפה לילד רביעי,

ונתנו לו עוד סיבות,

אך הוא החליט זאת לעשות.

בדרך כלל שאין סיכוי,

והמצב הוא דיי ברור,

ינסו לא להסתכן,

זה מסוכן כן..כן!

הוא נכנס אז אל השטח,

שני פגזים נפלו על הגייפ שלו..(איזה מתח...)

החיוך האחרון הפך ל"צמח",

בבית ההחלמה היה,

בנר שמיני של חנוכה,

הזיז לפתע את רגליו,

במערכה איבד את שתי ידיו...

פקח את העיניים,

ביקש בקשה, בעצם שתיים.

שהרב של בית ההחלמה,

יבוא אליו ויניח לו תפילין,

מרגיש שזה הסוף שלו באלו החיים,

הרב הגיע,

ואין ידיים,

הניח על הצוואר תפילין של יד,

על הראש בין כל הצינורות תפילין של ראש,

מרגש היה הדבר,

שביקש עוד בקשה,

לנסוע לכותל בזו השעה,

תחילה סרבו לו כמובן,

התעקש שזה הזמן!

לא רוצה אות מלחמה,

לא תעודת אומץ למרות שזה דבר נפלא,

את הכותל הרטיב הוא בדמעות,

ושבר את כל הלבבות,

ועל כך נאמר:

"יש קונה עולמו בשעה אחת"

עלינו להבין בצורה ברורה ,

שכל אחד יקר נורא.

כל אחת כאן מבינה,

המלחמה היא דבר נורא,

וישנם הרבה ניסים,

חסדים מרובים,

והעם שוב מאוחד,

תורמים כל אחד ואחת,

בכל מקום נראה שישנה עשייה,

למען מטרה ראויה.

התפילה:

אבי שבשמיים,

עזור נא לי לפקוח עיניים,

לראות את הטוב שיש בעם,

הרי הם נבחרו על ידיך בורא העולם.

לחושב פעם פעמיים,

לדון לכף זכות ,

לא לדבר לשון הרע,

לראות את החסדים הרבים שלך,

אבא תן לי את הכח,

לא אל הרע שוב לברוח,

תן לי לשמוע אזעקה פנימית,

שתעורר אותי תמיד,

לפני שאני חושבת או אומרת דבר מה,

להיכנס לחדר אטום,

ולעשות חשיבה בונה,

לראות את הטוב בקרובים לי מאוד,

לעצור את עצמי משוב לצעוק,

להבין שאם אלחם כאן בביתי,

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אזכה לקרב את הגאולה לעמי.

אבא אתה תעזור נא לי,

לראות את היהלום שבכל אחד,

שהוא נוצץ ומיוחד,

ושאנו עם סגולה,

כל אחד כאן נשמה יקרה.

אבא אני יודעת שאינך מכה,

רק רוצה שאותך נזכור ,

שאתה איתי פה מאחור,

הנך מניח ידך על כתפי,

ותודה לך אבי.

"עמו אנוכי בצרה אחלצהו ואכבדהו אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" (תהילים צ"א)

הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית"

M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה.

מוסרת שיעורים ברחבי הארץ. לתגובות והזמנות ניתן לפנות "

coach.milev@walla.co.il

]]>