אני מדברת והוא כאילו לא שומע,
ממש לא משנה כלום כאילו לא יודע,
אני מסבירה בכל מיני דרכים,
למה אני מתכוונת,
מהם הצרכים,
וזה ממש כמו לדבר לקיר לפעמים,
אני מבקשת ומבקשת,
ממש מתחננת,
ובנינו נמאס כבר לבקש,
אסתדר עם מה שיש?...
מרימה את הידיים,
זהו ! כעת המבט לשמים,
הרי דיברתי ברור!
כמו מורה בשיעור..
בדרך יפה,
לפעמים גם בוכה,
לצערי היו פעמים שצעקתי,
שוב, ושוב אליו התחננתי.
מרגישה במבוי סתום,
מרגישה שלא זז כלום!
למה הוא לא מקשיב?
נראה שהוא ממש לא מגיב!
בפרשת השבוע :"ואתחנן"
משה פונה בתפילות רבות,
רוצה להיכנס לארץ לא רק אותה מבחוץ לראות,
ואומר לו השם,
לא עוד תפילה,
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה."
אם יאמר עוד אחת,
תתקבל הבקשה,
לכל דבר יש מספר תפילות מכוון,
אך הדבר מוסתר ולא ידוע כאן,
וזאת בכדי שנמשיך לבקש,
ולא להתייאש.
להתחנן לבורא ..
שאת גזרה ישנה!
ועל מה כביכול נענש משה ?
על כך שהכה בסלע הזה?
על מה העניין.
עוד רגע בעזרת השם יהיה מובן.
השם ביקש לדבר אל הסלע,
ומשה דיבר... לרגע...
אך כשראה שהדיבור אינו משפיע,
הכה בסלע ללא כל מפריע...
השם אמר לו "דבר"
ולא שום דבר אחר,
דבר פעם, פעמים או יותר,
אך לא להכות היזהר.
אנו כאן למדים,
שלהכות זו אינה דרך של יהודים!
רק בדיבור ניתן לשנות,
וזוהי הדרך לכל ההשגות,
ונחזור לעניין התפילה,
הרי משה יכול היה להיכנס לארץ המובטחת,
והשם אמר לו שלא יוסיף עוד תפילה,
וזו הצוואה שלנו הוא הוריש במתנה,
שנזכור שיש דרך לשנות גורלות,
גם אם היו כאלו גזרות,
וזה דרך הדיבור בלבד,
ועוד דבר יקר במיוחד,
שנדע שאין ייאוש בעולם כלל,
מפני שע"י תחנונים,
את יכולה לשנות את כל העיניים,
לכן כשאת מרגישה שדברים לא "זזים"
שאי עוד תפילות ליושב במרומים,
וזו הסיבה שכל הזמן מנסים לצרף עוד ועוד אנשים לקרוא תהילים,
כי איננו יודעים מה סך התפילות להם אנו זקוקים,
ואנו כמובן לא מתייאשים,
לכן בואו הצטרפו בבקשה,
לעוד תפילה,
תחינה, בקשה.
רבי נחמן מברסלב שואל שאלה מתבקשת:
מדוע השם אומר למשה לא לבקש יותר?
אם לא רצה שיכנס מדוע לא אמר זאת מראש?
מדוע חיכה לתפילה לפני האחרונה?

משה עשה את הבחירה לא להיכנס לארץ המובטחת,
וזו מאהבה אליך!!!! את שומעת???
אם את מרגישה שהזיווג לא הגיע...
מעוכבת פרי בטן -ועליך זה משפיע,
עדין לא התקבלת לעבודה שרצית,
או העלו אותך לתפקיד שציפית,
עדין לא רכשת את הדירה שאת אוהבת,
או חייה בשקר שאת "מאושרת"..
עדין לא עשית את השינוי שאת רוצה,
ואין לך כוחות לדיאטה חדשה,
אם את במצב כזה או אחר,
תפסיקי לעצמך ולאחרים לשקר...
זכרי מה משה רבנו הקריב למענך,
וויתר על הזכות להיכנס לארץ המובטחת,
כדי שאת לא תתייאשי וחס ושלום תהיי מצוברחת...
שתדעי "אין ייאוש בעולם כלל..."
תמשיכי בתפילות...
תתחנני
ולא לבשר ודם,
לבשר ודם אינך צריכה להתחנן,
את צודקת בהחלט כן..כן...
אך לבורא העולם,
הכל יכול...
תמשיכי להתחנן ניתן לשנות הכל.
שמעתי סיפור מפי יהודי צדיק,
הרב שלום ארוש שליט"א!
וכך מתואר המעשה,
בואי הקשיבי נסי ללמוד מזה.
הגיעו לרב הצדיק זוג יהודים,
שכבר שנים אין להם ילדים,
והם מצפים ומנסים,
מנסים וצפים,
הלכו לרופאים,
ניסו רבנים,
הרבו בתפילות,
שפכו אין סוף דמעות,
עברו זמנים קשים,
ממש מריטת עצבים,
צער ועצבות מלאו את חייהם,
לכולם יש ילדים רק להם עדין אין,
הכאב גדול ,
הצער אין סופי,
קראו תהילים,
פרק שירה,
נשמת כל חיי,
40 יום קבלה...
והישועה אינה מגיעה.
בכאב עצום הגיעו לרב,
ואמרו מוכנים לעשות הכל ועכשיו...
שאל הרב שלום ארוש הגדול
האם הודו לשם היום?אתמול?....
על כך שפשוט אין להם פרי בטן....
הביטו זה בזו בבושת פנים,
ואמרו שלא..ואינם מבינים...
כיצד יודו על כך?
הרי זה חסר וכואב כל כך...
אמר הרב שצריך להודות...
לעשות על כך התבודדות כל יום לפחות כמה דקות,
מפני שאם אני בוכה ומתלוננת ..
על מה שאני לא מקבלת,
אומרת שזה לא הוגן בכלל,
מיד בשמים לי מראים,
שלפי המעשים שלי לא מגיע לי עוד הרבה דברים...
אך אם אני מודה על מה שיש ואין,
ובמקביל ניתן ורצוי להתחנן...
אז בשמים אומרים
על כך את מודה?
ניתן לך סיבה אמיתית מתוקה...
ונחזור לזה הזוג היקר..
הם לקחו על עצמם להודות בעיקר...
כל יום הודו לבורא על מצבם...
נפקדו וקיבלו בן זכר כמובן...
והסנדק בברית היה לא אחר...
מהרב שלום ארוש הצדיק שאיתם דיבר....
מזל טוב!מזל טוב!
כן הסיפור בהחלט מרגש....
את הדמעות בעיניים אני צריכה ליבש...
שנזכה כולנו להרבות בהודיה...
זוהי תפילה מאוד חשובה.

בפרשת השבוע ואתחנן...
נמצאות המילים את ו-חן.....
בתפילותייך את יוצרת מצב חדש...
בו את מוצאת חן מרוגש...
תחנונים יבואו עם בכייה,
ניתן ללמוד זאת מאסתר המלכה.
"ותוסף אסתר, ותדבר לפני המלך, ותיפול, לפני רגליו; ותבך ותתחנן-לו, להעביר את-רעת המן האגגי, ואת מחשבתו, אשר חשב על-היהודים. " (אסתר,ג,ח)
אסתר הייתה בצער גדול,
בארמון של גויים זה ממש אסון,
יתומה מאב ואם,
אשה יפה ומיוחדת,
מוצאת את עצמה במצב קשה מאוד ...ומה היא חושבת?
מתפללת לבורא ומוסיפה עוד תפילות..."ותוסף"
רוצה להציל את העם,
בוכה- "ותבך" ומתחננת- "ותתחנן-לו" כמובן...
ואנו רואים שצריך להוסיף ולדבר,
תפילה ועוד תפילה,
לא להרפות בבקשה,
ואז מתפרצות להן הדמעות,
ומגיעים תחנוניים..
אך אל תוותרי יש למה לצפות!!!!

רב אושר פריינד זצק"ל
חזר ואמר עד יומו האחרון,
ועל כך הוא ביקש בכל לשון,
שאם משהוא יעשה לו דבר כזה או אחר,
אם יציק יפגע או ינסה להישבר,
שלא ילך אחרי הסיבה אלא אחרי המסובב...
הסיבה זה ההוא...
הבעל...
הילד...
ההורים...
הבוס...
החברים...
הבעל של ההיא...
הבת של ההוא...
בעצם כל המי והמו...
המסובב זה בעצם השם כל יכול,
שרוצה שאסתובב אליו ואדע שממנו הכל.
כשאדם מסובב את ראשו לכיוון הנכון...
פונה אל השם הכל יכול...
פונה אליו ישירות כמובן...
זה המצב הנכון המתוקן.
אם בתפילה אנו דנות,
הגיע הזמן לתפילת הבנות:

התפילה:
אני יושבת ומצפה,
חוזרת ואומרת,
קולי בכייה,
לא פעם נשברת,
קשה לי כל כך,
הכאב שלי רב,
אני על סף ייאוש עזור לי בבקשה עכשיו.
המצב לא משתנה,
אני מנסה ואנסה...
אך אבא קשה לי..
אני מתחננת דיי בבקשה!
עזור נא לי ותן לי כוחות,
גם על המצב הנוכחי להודות,
שאהיה מסוגלת ,
בימים ובלילות,
מתוך הלב ועם כל הדמעות,
לך השם הטוב להודות.
שלא אתייאש מהתפילה,
שאדע שמשה רבנו השאיר לי צוואה יקרה,
שאזכור שיש מכסה תפילות לכל דבר,
וזה כאן עכשיו העיקר,
שמגיע ניסיון,
איתו הבאת את הישועה...
רק אני לא יודעת
כמה תפילות אני עוד צריכה.
שאזכור בברור שאם אני מתלוננת...
יראו לי בברור דברים שאני לא כל כך זוכרת...
ואז אבין חס ושלום בדרך הקשה...ויהיו לי עוד סיבות לבכות ללא הפסקה...
אך אם אלמד גם על הקושי להודות..
יראו לי משמים ניסים וגדולות...
יגידו אם על זה היא מודה...
ניתן לה סיבה הרבה יותר טובה.
כן מבקשת ממך היושב במרומים,
שאזכה לעשות,
לאמין,
לנסות,
אבא ענני...
אבא חנני...
אבא אקרא...
ללא הפסקה...
מבתך האוהבת והיקרה.
*להצלחת גל בן מאיה

הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית"" M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה. מוסרת שיעורים ברחבי הארץ. לתגובות והזמנות ניתן לפנות: coach.milev@walla.co.il

]]>