השבוע הפרשה מבקשת מאתנו דבר פשוט מאוד: להיות תמימים עם בורא העולם. וכל זה לצד דרישות לא פשוטות בנוגע למבנה המוסרי והמשפטי של החברה.

אם מתעמקים ביסודות המוסריים המוצגים לנו בפרשה, רואים בהם הרבה מאוד עקרונות חשובים מתחומי המשפט, הצדק החברתי, המבנה ההיררכי, היחס לעניים וכו' וכו'. חלק לא מבוטל מהדברים הפך לבסיס המערכת המשפטית של הציוויליזציה המערבית, וחלק אף בא לידי ביטוי.

בכל מקרה פחות מכל ניתן להגדיר את העקרונות האלה כתמימים או לפחות פשוטים.

אך בזמן שהחברה כולה נדרשת לעמוד בתנאים די נוקשים, ולהפגין יכולות ניהול לא מבוטלות, דווקא האדם הפרטי נדרש להיות תמים. היושר והכנות העומדים בבסיס הדרישה הזאת מהווים את יסוד מערכת היחסים הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו.

ואף שכולם יודעים את המשמעות האמתית של התמימות הנדרשת מאתנו, הפרשנות של הפתיות והרדידות שנדבקה למילה, שולחת את אותותיה גם לפירושים הנכונים של המילה. אף אחד לא רוצה להיראות טיפש רדוד.

ולעיתים דווקא קל ונעים יותר להתחכם, לסבך את האמת ולהיראות אדם בעל חשיבה עמוקה כביכול, מאשר באותה תמימות מדוברת ללכת בדרך המוצעת ולהיראות טיפש שלא מבין כי שום דבר אינו כפי שהוא נראה. האומנם?

האירוניה המרה היא שככל שאנשים מנסים להתחכם יותר בהבנת המסרים הפשוטים והמובנים, כך הם נוטים יותר ליפול לרשתות של המתחכמים המקצועיים, הבאים כביכול להגן עלינו מפני התמימות המגונה.

האמונה הרדודה והפתית בהתחכמויות, שאמורה להעיד על יכולות שכליות גבוהות, הופכת את האדם לפגיע ותמים דווקא במובן הלא טוב של המילה. היצמדות קפדנית לדרך הנכונה, ללא פרשנויות מיותרות לפירוש דרך ישרה באמת ואיזו זווית אכן יכולה להיקרא ישרה, מהווה את הסבר האמתי למילה תמימות.

ושמירה קפדנית לא פחות על עקרונות הצדק החברתי המובאים בפרשה שומרת על התמימות הזאת מפני הפיכתה למילת גנאי ונשק בידי אנשים "מאוד לא תמימים".

ואם אנחנו דנים בדילמות של פשטות ותחכום, ונזכרים גם בדברים שאבותינו הביאו לכוהנים, בהם בראש ובראשונה דגן, תירוש ויצהר, נכין היום מנה פשוטה בהכנה, אך מתוחכמת בטעמה, שמכילה בדיוק את הדברים הטעימים עליהם התענגו עוד אבותינו: קמח, שמן זית וענבים.

לחם איטלקי מתוק עם ענבים

1 שקית של שמרים יבשים
1 ק"ג קמח לבן
200 גרם סוכר
1 כפית מלח
2/3 כוס שמן זית
600 גרום ענבים שחורים
2 כוסות מים

מערבבים מים, שמרים ו-2 כפות סוכר. מוסיפים קמח ומלח ומתחילים ללוש בצק.

מוסיפים בהדרגה את שמן הזית ולשים עד לקבלת בצק רך וגמיש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משאירים 2 כפות שמן זית בצד. משאירים את הבצק במקום חם לשעה עד שהבצק מכפיל את נפחו.

חותכים את הבצק לשני חלקים. מרדדים את מחצית הבצק ומניחים בתחתית התבנית מרוחה בשמן זית. מניחים על הבצק מחצית מהענבים ומפזרים עליהם מחצית מהסוכר הנותר.

מרדדים את הבצק הנותר ומניחים מעל את הענבים. מברישים את הבצק בשמן זית. מניחים מעליו את הענבים שנותרו, מהדקים אותם היטב, ומפזרים את הסוכר.

נותנים לחם לטפוח בפעם השנייה במשך 40 דקות.

אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 30 דקות.

]]>