בואו נדמיין שאתם הולכים ביער ופתאום פוגשים זאב. אתם חווים בשיא העוצמה את הפחד, והמוח שלכם נותן לכם פקודה חד-משמעית: לברוח! באותו רגע כל שאר הרגשות והחוויות מאבדים מחשיבותם, ואתם מתרכזים בדבר אחד בלבד: לפתח מהירות גבוהה יותר מזו של הזאב.
מה קרה במקרה הזה לחשיבה שלכם? החשיבה שלכם הוגבלה מאוד, היצירתיות ירדה לאפס ונצמדתם לפתרון הראשון שעלה בראשכם: לברוח. יתכן ויכולתם לטפס על עץ גבוהה או לזרוק איזה אבן לכיוון הזאב, אבל הפחד שיתק את החשיבה.
מבחינה הישרדותית יש בכך הגיון רב: בזמן שתתחילו לשקול האם כדאי לברוח או לטפס על העץ, הזאב יספיק להשלים את ארוחת הערב שלו.
אומנם הסיכוי לפגוש זאב שמסכן את חיינו שואף לאפס בעולם המודרני. אך המוח שלנו ממשיך להגיב לרגשות שליליים באותה צורה, כאילו אנחנו עדיין חיים בעולם הקדמון מלא סכנות הישרדותיות מידיות.
הרגש השלילי גורם למוח להגביל את החשיבה ולשתק את היצירתיות. כשאנחנו פוחדים, מבחינתו של המוח אנחנו עדיין עומדים מול הזאב ואין זמן לחפש פתרונות, הדרך היחידה לשרוד היא לברוח.
זה גם מסביר למה בכל מצב מלחיץ, אנחנו מתרכזים בלחץ ובדאגה שלנו, ומתקשים כל כך לחשוב על פתרון אפקטיבי לבעיה הקיימת. הרגשות השליליים מונעים מאתנו לפעול בהגיון וביצירתיות ולמצוא פתרונות והזדמנויות.
וגם ההפך הוא נכון. בניסוים רבים הוכח שאנשים שחוו רגשות חיוביים, כמו שמחה או סיפוק, מיד לאחר מכן הפגינו הרבה יותר יצירתיות ומצאו הרבה יותר דרכים לפתרון הבעיה שהוצגה להם, מאשר האנשים שחוו רגע לפני כן רגשות שליליים.
הוכח שרגשות שליליים מגבירים את הסיכויים של האנשים לראות הזדמנויות חדשות, להעלות רעיונות מעניינים. הם גם מגבירים את הביטחון העצמי. וכל אלה ביחד גם גורמים לאנשים לרכוש ניסיון חדש ומיומנויות חדשות שמשמים אותם בחיים גם כאשר האירוע שגרם לרגש החיובי כבר נשכח מזמן.
אך בעקבות כל הממצאים האלה נשאלת השאלה, כיצד ניתן לאלץ את הבן אדם לחוות רגשות חיוביים אם הוא לא חווה אירוע חיובי? ואם הוא חווה אירוע שלילי, הוא יתמלא ברגשות שליליים שיקשו עליו למצוא פתרון.
וכך אנחנו בעצם מוצאים את עצמנו במבוי סתום. הצלחות וניצחונות בוודאות גורמים לשמחה, סיפוק ואושר, ואילו הפסדים וכישלונות גורמים לתסכול ולחץ.
מה קרה במקרה הזה לחשיבה שלכם? החשיבה שלכם הוגבלה מאוד, היצירתיות ירדה לאפס ונצמדתם לפתרון הראשון שעלה בראשכם: לברוח. יתכן ויכולתם לטפס על עץ גבוהה או לזרוק איזה אבן לכיוון הזאב, אבל הפחד שיתק את החשיבה.,מבחינה הישרדותית יש בכך הגיון רב: בזמן שתתחילו לשקול האם כדאי לברוח או לטפס על העץ, הזאב יספיק להשלים את ארוחת הערב שלו.,אומנם הסיכוי לפגוש זאב שמסכן את חיינו שואף לאפס בעולם המודרני. אך המוח שלנו ממשיך להגיב לרגשות שליליים באותה צורה, כאילו אנחנו עדיין חיים בעולם הקדמון מלא סכנות הישרדותיות מידיות.,הרגש השלילי גורם למוח להגביל את החשיבה ולשתק את היצירתיות. כשאנחנו פוחדים, מבחינתו של המוח אנחנו עדיין עומדים מול הזאב ואין זמן לחפש פתרונות, הדרך היחידה לשרוד היא לברוח.,זה גם מסביר למה בכל מצב מלחיץ, אנחנו מתרכזים בלחץ ובדאגה שלנו, ומתקשים כל כך לחשוב על פתרון אפקטיבי לבעיה הקיימת. הרגשות השליליים מונעים מאתנו לפעול בהגיון וביצירתיות ולמצוא פתרונות והזדמנויות.,וגם ההפך הוא נכון. בניסוים רבים הוכח שאנשים שחוו רגשות חיוביים, כמו שמחה או סיפוק, מיד לאחר מכן הפגינו הרבה יותר יצירתיות ומצאו הרבה יותר דרכים לפתרון הבעיה שהוצגה להם, מאשר האנשים שחוו רגע לפני כן רגשות שליליים.,הוכח שרגשות שליליים מגבירים את הסיכויים של האנשים לראות הזדמנויות חדשות, להעלות רעיונות מעניינים. הם גם מגבירים את הביטחון העצמי. וכל אלה ביחד גם גורמים לאנשים לרכוש ניסיון חדש ומיומנויות חדשות שמשמים אותם בחיים גם כאשר האירוע שגרם לרגש החיובי כבר נשכח מזמן.,אך בעקבות כל הממצאים האלה נשאלת השאלה, כיצד ניתן לאלץ את הבן אדם לחוות רגשות חיוביים אם הוא לא חווה אירוע חיובי? ואם הוא חווה אירוע שלילי, הוא יתמלא ברגשות שליליים שיקשו עליו למצוא פתרון.,וכך אנחנו בעצם מוצאים את עצמנו במבוי סתום. הצלחות וניצחונות בוודאות גורמים לשמחה, סיפוק ואושר, ואילו הפסדים וכישלונות גורמים לתסכול ולחץ.,,הדבר נראה הגיוני לנוכח המחקרים, אך החיים, למזלנו שוללים את העובדה הזאת, אחרת כל החברה שלנו הייתה מתחלקת לשתי קבוצות של אנשים: ברי מזל שהדבר הראשון שהם חוו היה משהו טוב, ומסכנים שנתקלו בכישלון ברגע הראשון ומאז נמצאים בדיכאון נצחי שמתחזק את עצמו.,בפעול החיים מזכירים יותר ספירלה. האנשים שמוצאים כוחות פנימיים לשמוח ולהיות אופטימיים חווים יותר אירועים שגורמים להם להרגיש מאושרים יותר. והאושר הזה גורם לעוד יותר הוכחות אובייקטיביות לגישתם.,כך שניתן לסכם שהרגש החיובי הוא לא רק תוצאה של ההצלחה, אלא גם המפתח אליה.,החשיבה החיובית מנטרלת את המנגנון ההישרדותי שמונע מאתנו לראות הזדמנויות בחיים, ובכך בעצם "מושכת" לחיינו את ההזדמנויות האלה ואתן גם רגעים של אושר.
הרגש החיובי הוא לא רק תוצאה של ההצלחה, אלא גם המפתח אליה (אילוסטרציה: shutterstock)
הדבר נראה הגיוני לנוכח המחקרים, אך החיים, למזלנו שוללים את העובדה הזאת, אחרת כל החברה שלנו הייתה מתחלקת לשתי קבוצות של אנשים: ברי מזל שהדבר הראשון שהם חוו היה משהו טוב, ומסכנים שנתקלו בכישלון ברגע הראשון ומאז נמצאים בדיכאון נצחי שמתחזק את עצמו.
בפעול החיים מזכירים יותר ספירלה. האנשים שמוצאים כוחות פנימיים לשמוח ולהיות אופטימיים חווים יותר אירועים שגורמים להם להרגיש מאושרים יותר. והאושר הזה גורם לעוד יותר הוכחות אובייקטיביות לגישתם.
כך שניתן לסכם שהרגש החיובי הוא לא רק תוצאה של ההצלחה, אלא גם המפתח אליה.
החשיבה החיובית מנטרלת את המנגנון ההישרדותי שמונע מאתנו לראות הזדמנויות בחיים, ובכך בעצם "מושכת" לחיינו את ההזדמנויות האלה ואתן גם רגעים של אושר.
]]>
