מנתונים שמפרסם משרד הכלכלה עולה כי חלה עלייה פי שלושה במבקשי העבודה בציבור החרדי. האם זו בדיחה או טפיחה מיותרת על שכם שמוטה, שמנסה להתעודד על חשבון מגזר שלם?

לפני שקופצים למספרים

המבנה החברתי החרדי בנוי מציבור הלומדים, יש את לומדי התורה שלשם כך הגדרתם בחוק "תורתם אומנותם" ואנו נכנה אותם "המיוחדים", שכולם מתקנאים בהם, ויש את השאר שמסיבות כאלו ואחרות אינם יכולים לשבת וללמוד.

וכאן בעצם היא נקודת הפתיחה של התהליך המדובר. הם יוצאים לרכוש השכלה כמובן בהסכמתם והדרכתם של הרבנים ובמקומות אקדמאיים המותאמים לאורח חייהם, כאשר בחור חרדי יוצא ללמוד בסביבה המותאמת עבורו, הוא אינו חלילה "נוטש מוסר אביו ותורת אמו" - הוא נשאר מחובר ובסביבה מוגנת.

הסטודנטים החרדים הם הלמדנים שבחבורה הם באו היישר מעולם הלימוד והפלפול, מהר מאד הם משתלבים ורוכשים את הליבה החסרה, ומגשרים בין פערי לימוד בסיסיים. וכשם שאת הלימוד הם לוקחים ברצינות, כאשר הם מסיימים ויוצאים לשוק העבודה המוצר הגולמי שהתקבל בא לידיי ביטוי במוסר עבודה גבוהה, הציבור החרדי מתאפיין ברצינות ובמסירות.

ועכשיו למספרים

הדרישה למקומות עבודה ניתנת כעת למדידה בשל הקמת מרכזי תעסוקה בשנה האחרונה ,מה שאינו מעיד על קפיצה או עלייה חדה במס' מבקשי העבודה. נתונים אלו אינם ניתנים להשוואה לשנים קודמות לפני הקמת מרכזי התעסוקה, לכן המספרים הללו הם בבחינת "כבדהו וחדשהו" .

ומי שבכל זאת מתעקש ורוצה טפיחה מוקדמת על שכמו, כמי שאמר בעבר כי "הציבור החרדי הינו נטל חברתי" שייקח כעת אחריות מול המספרים ויתמודד, הציבור החרדי אכן אחראי לומד ומיישם מהר, מה שנותר כעת להעמיד למבחן הוא - האם המשק יעמוד בקצב המסחרר הזה ויקלוט עובדים חרדים?

כמובן שלא ניתן להתעלם מכך בשלב הנוכחי הזה, כי הציבור החרדי מתקשה להשתלב במקומות עבודה בדרגים בכירים או בתפקידים נחשקים, הם עדיין לא שם. בתקווה שהמשק לאט לאט יתפכח ויתאים את עצמו. אכן, יש כאן ציבור שלקח אחריות על עצמו, בעל מוסר עבודה גבוהה ושיכול לתרום מאד לצמיחה הכלכלית.

.

]]>