ומאחורי כל תלמיד חכם, עומדת אישה חזקה. כזו שמחזיקה את הבית על כתפיה ומאפשרת לבעלה ללמוד ללא הפרעה.
הרבנית מזל עמאר היא אחת מהנשים שמאפשרות לבעליהן ללמוד במסירות ולצמוח יחד, למלא את שליחותו הציבורית למען עם ישראל ובו זמנית לגדל שניים-עשר ילדים שכל אחד מהם מרגיש בן יחיד.
בתוך המולת ימי החג והבחירות הקרבות, בעוד סוכתה של משפחת עמאר הומה אדם, התפנתה הרבנית מזל לשוחח עם אתר Mama וחשפה לראשונה את חייה לצדו של הראשון לציון ומי שעתיד לשמש רבה הראשי של ירושלים.
אישה ששואפת להקים בית של תורה, צריכה לוותר על חייה למען בעלה?
"התורה עיצבה לנו את דמותה של האישה - "עזר כנגדו". לפני שאדם וחווה גורשו מגן עדן לא היה להם צורך בכביסה, בישול וצרכים קיומיים כמו בימינו. באותה תקופה האישה הוגדרה "עזר" – כזו שמעצבת את אישיות הגבר לפי הצרכים המזדמנים לנו.
"בזמן אדם וחווה היו גורמים סביבתיים שונים. במשך הדורות הצרכים הלכו והשתנו בהתאם לאותו דור. היו זמנים שמקומה של האישה היה רק בבית. היום, לצערנו, צאתה של האישה לעבוד כדי לפרנס בית של תורה קיבלה משמעות לא נכונה. האמונה הפשוטה שהקב"ה זן ומפרנס לכל ו'מזונותיו של אדם קצובים לו' נגוזה בקרב אנשים רבים.
"ההשתדלות ביציאה לעבודה צריכה להישאר בגדר ההשתדלות בלבד ולא כי 'אני המפרנסת הבלעדית של הבית הזה'".
בית של תורה משמעותו הסתפקות במועט. איך זה בא לידי ביטוי בחיי הרבנית?
"בדיוק דיברתי על כך עם בעלי לפני מספר ימים. התגוררנו בבית עם תנאים מצומצמים, לא עבדתי והייתי עסוקה בגידול הילדים - ובכל זאת מעולם לא הרגשתי שחסר לי דבר. אנחנו יכולות לחפש דרכים לפרנסה בהשתדלות בלבד, וה' ימלא את חסרוננו.
"זוהי בעצם הבחירה החופשית שנובעת מהאמונה שלנו בבורא עולם. כאשר אנו לא חושבות 'אני אחראית לחיי' אלא 'יש מי שמנהל אותי'".
איך זה לחיות במחיצתו של בעל תלמיד חכם?
"כשנישאתי לא חשבתי שאני הולכת לגדל תלמיד חכם, זו טעות תפיסתית לחשוב כך. התפללתי לאדם ירא שמיים אמיתי, בעל מידות טובות. לא שאפתי להינשא לרב עיר או לרב ראשי אלא לאדם שיעבוד את ה' באמת. התפקידים שניתנו לו ושאותם הוא הרוויח בעמל תורתו, הם הלבוש שדרכו אנו עושים את רצון ה'.
"אפשר לקחת את התפקידים הללו ולמנף אותם לשררה וכבוד לעצמנו, ואפשר לקחת את זה לכיוון השני - כמו שאמר משה רבנו "לא שררה אלה עבדות". אנחנו יכולים לשאול תמיד את עצמנו למה ה' הביא אותנו למקום הזה? מה אנחנו עושים עם זה למענו? אם הקב"ה הוביל אותנו לתפקיד הזה ולא קיבלנו אותו, אנחנו לא נשברים.
"באשר למקומה של האישה בבית, היא זו שצריכה ליצור סביבה נעימה ותומכת".
עד כמה היה קשה לך לגדל ילדים ולפתח קריירה מצליחה בהוראה, במחיצת בעלך?
"בעלי היה אברך ואני הייתי מורה, עובדת סביב השעון ומנסה לתמרן בין שליחת הילדים לבתי ספר לניקיון הבית, הכנת השיעורים והארוחות.
"בשנים הראשונות, כשאחד הילדים היה חולה פניתי לבעלי ובקשתי שייקח אותו לרופא, והוא השיב לי: 'מצטער איני יכול. אם הייתי פקיד בבנק והמעביד שלי לא היה נותן לי אישור יציאה גם היית מבקשת שאקח אותו לרופא?'.
"בשלב הזה נשברתי. אמרתי לו: ' אני לא נהנית מכלום - לא מהעבודה ולא מהבית. אני לא מצליחה לשלב ביניהם'. הקושי שחשתי היה עצום והוא בפשטות אמר לי 'מה הבעיה? אל תעבדי'. שאלתי אותו: 'וממה נתפרנס?', והוא הסתכל עליי בתמיהה והשיב מיד: 'מה זאת אומרת? מי שזן אותנו עד עכשיו יפרנסנו בעתיד. את ההשתדלות שלך תעשי בבית גידול הילדים. זה מה שחשוב באמת'. מיד לאחר מכן החלטתי להיות אמא במשרה מלאה".
ולא הייתה תחושת החמצה כשעשית את הבחירה הזאת?
"המילה החמצה לא שייכת כאן, להיפך; היה בזה סיפוק עצום. זו בחירה נכונה שהוכיחה את עצמה. שמתי מבטחי בה' ועשיתי את תפקידי - גידול ילדיי.
"בחברה החרדית כיום יש תפיסה מעוותת לגבי פיתוח קריירה וצמיחה חברתית, שגורמת לזנוח את הדבר האמיתי. אין פסול בלעבוד כדי לפרנס, אבל ברגע שהקריירה הופכת לעיקר – כאן מתחילה הבעיה.
"גם לאחר 11 שנים שישבתי בבית, וכולם אמרו לי 'מזל, חבל יכולת לפתח קריירה מצוינת', זה לא הפריע לי. הרגשתי שלמה עם עצמי.
"לאחר שנים הציעו לי להקים סמינר, ורק בגלל שהילדים היו כבר גדולים, חזרתי לעולם ההוראה מבלי שהבית ייפגע. השנים הללו העצימו אותי מבחינה רגשית, הגידול בבית לא מנע ממני את גידול האישיות שלי זכיתי לעמוד לצדו של אדם העובד על מידותיו בגבהים בלתי נתפסים משם אני רק צומחת אני מתבוננת בו ומבינה לאן יש לי לצמוח. זו גדילה הדדית".
איך מנהלים בית ציבורי ומצליחים לשמור על החממה המשפחתית?
"גם כאן מגיע הביטוי 'עז'ר. הצורך שלו כאיש ציבור משתלב עם התפקיד שלי כאישה, ואני משתדלת למלא זאת ולתת מענה לצרכים הסביבתיים, לענות לטלפונים, לקבל את האנשים, לסנן את מה שמיותר ולמנוע ממנו ביטול תורה.
"נדרש ממני לעמוד על המשמר מצד אחד ומאידך לאפשר לו לפעול למען הציבור, ואני צריכה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.
"חשובה לי החממה המשפחתית שלי שכל ילד ירגיש שהוא כמו בן יחיד עבורי, ומצד שני השילוב של בית ציבורי מתוך ידיעה והכרה ברורה שכל מה שסובב אותנו, זה דברים שצריכים לכופף אותם למען קיום התורה והניסיונות שצריכים לעמוד בהם.
"תמיד אני שואלת את עצמי: 'מה ה' רוצה שאעשה?', וכך אני משתדלת להתנהג. אני פועלת מתוך אהבה גדולה לקב"ה ולעם ישראל".
תודה רבה.
]]>
