אחת מהועדות החשובות ביותר התקיימה בשבוע שעבר בניצוחה של ח"כ ד"רעליזה לביא, ארגון מעורבות נטל חלק פעיל בוועדה. הנושא היה "קידום מעמדה של האישה החרדית ביחס למצבה הבריאותי והפער בינה לבין החברה הכללית".

רחלי איבנבוים, מנכ"ל מאיר פנים וממייסדות ארגון מעורבות אמרה כי "הפערים המשמעותיים שנחשפו בהקשר לבריאותה של האישה החרדית אמורים לעלות לסדר היום כאחד הדברים החשובים והדורשים טיפול מיוחד ולא בדיעבד או בהשחלה.

"תנאי הסף בהן נתונה האישה החרדית בהקשר הבריאותי שהינו מרכיב החשוב ביותר בחיי האדם הכללי ואילו אצל האישה החרדית נחשב כשולי.

"הרבה גורמים משמעותיים סביבתיים משליכים על נושא הבריאות כגון נקודת מוצא של חברה עניה, משפחות ברוכות ילדים, חוסר זמן, הרגלי אכילה לא מאוזנים, חוסר מודעות וחשיפה לנתונים ולמחקרים כאלו ואחרים שאינם מותאמים מגזרית והחשיפה אליהם נמנעת. גופים שדאגו לפעילות והטמעת מודעות במדיניות רחבה יותר ולא ממוקדת מגזרית,.

"הגישה החרדית בהתהוותה מונעת מלהוציא ולהיחשף בשל סטראוטיפים כאלו ואחרים, מה גם ההעדפה להתייעץ עם עסקנים בענייני בריאות במקום להיוועץ אם רופא המומחה בתחומו.

"תרבות הבריאות החרדית אינה במיטבה מה שמשפיע ישירות על האישה החרדית, המהווה כחמישה אחוז מכלל מהאוכלוסייה, במספר מדויק יותר כוללת 400 אלף נשים חרדיות שאינן מקבלות מענה יהודי ספציפי המותאם לאורח חייהם המחייב.

"החוסר בבדיקות ממוגרפיה וסקירות תקופתיות, החל מתוכניות בריאות המוצגות כרשות בלבד ולא כחובה וכלה בתוצאה הישירה שהנשים החרדיות מתות יותר מכל מגזר הנשים האחר בארץ.

"הועדה לקידום מעמד בריאות האישה החרדית, הינה המהפכה הראשונה שמתחוללת כרגע בתחום זה, תענוג וגאווה גדולה ליטול חלק בוועדה סטטוטורית (ועדה יסודית שלא ניתן לבטל את מועד קיומה) שבה נטלו חלק נשים חרדיות העוסקות ויוזמות מגוו פעילויות בקידום נושא הבריאות והוו כ 50 אחוז ממשתתפי הועדה, אנחנו שם בחזית המאבק, אי אפשר לצפות מאחרים שידברו עלינו וכך צריך להיות הקריאה לשינוי וסיוע חזקה מאד, פנימה ומחוצה לה, פיתוח מודעות ועשייה".

רחלי איבנבוייםרחלי איבנבויים

אסתי רידר אינדורסקי, חוקרת ופובליציסטית חרדית וחברה ב"מעורבות" קואליציה נשית למען נשים חרדיות מוסיפה ואומרת: "בעולם מושלם לא היה צורך לשתף פעולה עם חברת כנסת עליזה לביא מ"יש עתיד" כדי לדון על בריאות האישה החרדית. בעולם מושלם היו ל-400 אלף נשים חרדיות בישראל נציגות בכנסת שהיו מקדמות נושא חשוב זה בכוחות עצמן.

"בעולם מושלם קצת פחות היו נציגי הכנסת החרדים שחייבים 50 אחוז מרכב השרד, הנייד ושאר ההטבות והפינוקים המתלווים למעמדם לנשים חרדיות, דואגים לבריאות הנשים החרדיות.

"הם יכלו בתור התחלה לוודא שיש נתונים השוואתיים מדויקים על תזונתה, הבדיקות שהיא עושה או לא עושה, אורח חייה ואורך חייה, בעיקר כשמשרד הבריאות נמצא תחת אחריותם קדנציה שלמה.

"משלא עשו זאת, ומשאין נציגות נשית חרדית בכנסת, ותוך כדי שיתוף פעולה מבורך בין "הועדה למעמד האישה" לנשים חרדיות, הם יכלו לפחות לטרוח להגיע לדיון שעסק כאמור בבריאות שלא לומר בחיים ובמוות של אלו שבוחרות בהם שוב ושוב ושוב. הם בחרו להתעלם, ולמרבה הכאב אחרים ואחרות בחרו להפוך את הדיון החשוב והמכונן למאבק מגזרי מעוות ומקומם.

"הנתונים שקראתי במסמך שהכנו חברותי ב"מעורבות" ויותר מכך העדויות ששמעתי בוועדה היו קשים. לצד אופטימיות זהירה כמו קבוצות ריצה מקומיות ועלייה מתונה בשיעורי ההיענות לבדיקות ממוגרפיה למשל, התברר שתוחלת החיים של האישה החרדית היא מהנמוכות בישראל, ויש נשים חרדיות שנמצאות בתת תזונה המסכנת את חייהן בעיקר בתקופת ההריון. מקובל לתאר את הצורך כ"אבי ההמצאה", הילל הזקן קרא לוואקום הזה "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". במקרה שלנו אישה.

"אני בטוחה שכל אחת מהנשים שבאו לוועדה, והיו רבות, היו רוצות להסתובב ולהניח את הצורך הזה לדאוג לבריאות חברותיה לקהילה, על שולחנם של אחרים, היו רוצות לסמוך על שלוחי הציבור שלנו ומנהיגותם, אבל כל מי שהייתה בחדר הסתכלה מניה וביה ולא ממש מצאה מישהו שייקח מאתנו את "התיק". החלטנו שם לוותר על חילוקי דעות ולהתגייס למען המטרה החשובה ומצילת החיים. בשעות שאחרי ניסו לפורר את אחדות השורות ולהשחיר את פני המשתתפות אבל נראה לי שלמרות הכל הנושא חשוב מכדי שיצליחו לרפות את ידינו.

נמשיך לעשות ההשתדלות כפי שדייק הלל הזקן, ולפסוע בדרך לא סלולה, נתעלם מהWAZE הסביבתי שקורא לנו "לחשב מסלול מחדש" נמשיך היות נאמנות לד.נ.א החברתי החרדי שלנו ולמצפן הפנימי שמורה לנו להמשיך ולפעול למען האישה החרדית מתוך החברה החרדית".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אסתי רידר אינדורסקיאסתי רידר אינדורסקי

גיתית דוידוביץ' - מנהלת עמותת "כפר גוונים", מאמנת אישית ופעילה חברתית בארגון "מעורבות", מספרת: "נכחתי אתמול בדיון על בריאותה של האישה החרדית בישראל, ההתרשמות האישית שהייתה לי מהיום הזה היא שאמנם קורים דברים ויש שינויים לטובה בכל מה שקשור למודעות ולהנגשת תכנים בריאותיים הקשורים לאישה החרדית וכי יש יותר נשים חרדיות שפועלות מבפנים ובשיתוף פעולה עם מערכות הבריאות קרי קופות חולים, אבל זה לגמרי לא מספיק ולא מספק. התוצאות והנתונים שהצפנו בוועדה מדברים בעד עצמם.

"נראה לי, גם לאור מה ששמעתי וגם משיחות שניהלתי עם נשים העוסקות בתחום כגון עם הגב' שמחה רוזנטל אחות אחראית במחלקה האונקולגית בבית חולים קפלן המטפלת בנוסף מזה 14 שנים בפניות בנושאי בריאות המגיעות ל"קו ללב", שהבעיה העקרית שיש לטפל בה נוגעת לקצר התקשורתי בין המגזר החרדי לממסד הרפואי ולהפך.

"שני המגזרים באים עם אוסף של פרדיגמות שגויות המשליכות על יחסי רופא מטפל והתוצאות מדברות בעד עצמן. יש לטפל בפער הזה ולהקצות לו משאבים. הפער הזה צריך להיות מטופל בתוך המערכת החרדית שצריכה למצוא את הדרך להנגיש מידע רפואי והלכתי לרבנים כמו כן על הרופאים לקבל הדרכות מיוחדות בבואם לעבוד עם אוכלוסיה יחודית שכזו ועל מערכת הבריאות לחשוב על דרכים יצירתיות בכדי לא רק להנגיש או להציף מידע הנוגע לבריאותה של האישה החרדית, אלא לסייע בעדה ליישם זאת הלכה למעשה עקב אורח חייה הייחודי.

גיתית דוידויץ'גיתית דוידויץ'

"לסיום מוסר השכל קטן: לפעמים צריך לשים אינטרסים בצד לשמוע ולהבין משמעויות באוזן נקיה לאו דווקא סיקור למטרת רייטיג או באז תקשורתי כזה או אחר, אלה כפי שמוצג כדלהלן "צורכיה הבסיסיים ובריאותה של האישה החרדית".

]]>