לא כל אמא חולמת לעזוב את הכול ולהתחיל לשחק במסיבת בובות או להריץ מכוניות במסלול. גם משחקי תפקידים ומשחקי שולחן לעיתים קרובות לא מדליקות שום ניצוץ בעיניים. בלא מעט מקרים המשחקים האלה נראות לאימהות משעממים ואף גוזלים מהן זמן שיכלו לנצל למשהו מועיל או לפחות מהנה יותר. אך כשאימהות כאלה מתחמקות מהמשחק עם הילדים, מגיעה צרה עוד יותר גדולה: ייסורי מצפון. אבל ישנן שיטות שיעזרו גם לאם הלא משחקת להשתלב בעולם הצעצועים והפאזלים.

משחק זה כל דבר. אימהות רבות מפרשות את המשחק כפעילות מאורגנת שיש לה עלילה וכללים. בפועל בשביל הילד עצמו המשחק הוא כל דבר שהוא עושה יחד עם אמא. כן, כולל בישול, ניקיון או סידור ארונות. תשלבו את הילד בפעילות היום-יומית שלכן ותוכלו להפסיק להרגיש ייסורי מצפון בגלל שנאה כלפי קוביות ובובות.

אם החלטתן לפנות זמן מיוחד למשחק עם הילד, תדאגו לסביבה נוחה. תוציאו את כל האביזרים הנחוצים ותסירו כל מה שעלול להפריע לכן. לפעמים נראה לנו שאם אנחנו מרשות לעצמנו מדי פעם ורק לדקה להיכנס תוך כדי לאינטרנט, שעת משחק נראית לנו פחות מעיקה. ההפך הוא הנכון. המפתח להנאה הוא במעורבות מלאה בתהליך. דווקא המשחק תוך כדי פעילות אחרת בסופו של דבר מתיש את אמא ומעצבן את הילד. ומיותר לציין שרבע שעה של משחק אמתי עדיפים על שעה של "משחק" שמתקיים על רקע פעילות אחרת.

חפשו מקור השראה. היום יש אין ספור מקורות בספרות ובאינטרנט שיכולים לספק הרבה מאוד רעיונות לפעילויות שונות עם הילדים. כמעט כל אמא יכולה למצוא פעילות שתתאים לאופי שלה ולאורח חייה. חשוב מאוד רק לא להישאר בשלב אגירת הרעיונות, אלא לעבור לפעילות בשטח וליישם את כל אותם הרעיונות המעניינים שניתן למצוא ברחבי הרשת והספריות.

זכרו תמיד שילדים מרגישים היטב את מצב הרוח שלנו, ולא ממש נהנים מההקרבה שלנו שבאה לידי ביטוי גם במשחק עצמו. אכן, יש משחקים שאנחנו פשוט לא אוהבות, ויש מצבים בהם לא נוח לנו לשחק. כך יש כאלה ששונאות משחקי שולחן בכל צורה שהיא, ויש כאלה שבאופן כללי מסוגלות לשחק במשחקי תפקידים, אבל אך ורק בתנאי שלא יהיו מבוגרים אחרים בסביבה שיביכו אותן. אין טעם להכריח את עצמנו לשחק במשחק שאנחנו שונאות או במצב שגורם לנו לאי נוחות רבה. אף אחד לא ייהנה מהמצב הזה. הפתרון הוא למצוא משחקים שלא גורמים לסלידה ודחיה, לשחק בהם בתנאים נוחים וגם לשתף מבוגרים אחרים במשפחה במלאכת המשחק. אכן, לילד יש סבתות, דודות, אחיות גדולות, וכולן מסוגלות לשחק אתו, לא רק אמא. הילד חייב גם לרכוש את המיומנות החשובה של המשחק העצמאי, לכן אין שום הגיון בכך שאמא תיענה לכל בקשה למשחק, במיוחד כשמדובר במשחק שנוא עליה במיוחד או בשעה ובמקום לא מתאימים לה. מותר ואף מומלץ להשאיר לאמא רק את אותם משחקים ואותם שעות שנוחים לה.

אל תציבו לעצמכן יעדים ואל תשוו את עצמכן עם אימהות אחרות. אין דבר שמסוגל להרוס הנאה יותר מהניסיון להפוך ל"אמא המושלמת" תוך כדי המשחק. אין משחקים טובים ומשחקים רעים, אין פרק זמן אופטימאלי למשחקים. כל אמא הופכת את המשחק לדרך המיוחדת שלה לתקשורת עם הילד, ואין טעם לנסות לחקות מישהי אחרת שעל פניו נראית "מוצלחת" יותר בתחום הזה. כל מה שצריך הוא למצוא פעילות כלשהי שמוצאת חן בעיני השניים ולהקדיש לה את אותו פרק הזמן שנכנס היטב ללו"ז של שניהם. והנה קיבלנו מתכון למשחק מושלם לכל אם וכל ילד.

]]>