לא כולנו זוכים לקבל דוגמה טובה לזוגיות איכותית. לא כל ההורים יכולים ללמד את ילדיהם לבנות מערכת יחסים בריאה. ספרים ומגזינים מספקים הרבה חומר למחשבה על מהות הרומנטיקה והפרפרים בבטן ומעט מאוד חומר לחיזוק היחסים במשפחה אמתית. במילים אחרות, רובנו מתחתנים בלי לדעת בעצם כיצד אנחנו אמורים לבנות את היחסים עם בן הזוג. והאינטואיציה לא תמיד עוזרת לנו במשימה הזאת. לא נוכל בכתבה אחת לגלות סוד כמוס לזוגיות מוצלחת, אבל נוכל לדבר על מספר טעויות נפוצות ביותר.

1.

זוגיות מתחשבנת. אם אחד מבני הזוג נוטה להאשים את האחר בטעויות שנעשו בעבר, עם הזמן הזוגיות הזאת הופכת ל"קרב על נקודות זכות", בו כל אחד יציין בקפדנות כמה טעויות עשה השני. גורע מכך, בני הזוג לעיתים משתמשים בטעויות העבר של השני כדי להצדיק התנהגות לא ראויה שלהם. אם לפני 10 שנים העזת לעשות כך וכך, למה שעכשיו אשטוף כלים? האנשים מבזבזים המון אנרגיה בניסיון להוכיח שהם פחות אשמים מבן הזוג שלהם, וכל זאת במקום לנסות ולפתור בעיות אמתיות ולהתגבר על סכסוכים. הזוגיות לא יכולה להתבסס על טעויות העבר, ודרך אגב, גם לא על התקוות לעתיד טוב יותר. הבסיס היחיד לזוגיות הוא הווה, ובו שני בני הזוג צריכים להשקיע.

2.

זוגיות כבת ערובה. כשכל אי הסכמה או כל ביקורת קטנה הופכת לסיבה למריבה על סף פרידה, קשה לקרוא למערכת יחסים הזאת יציבה. גם אם בני הזוג ממש לא מתכוונים להתגרש, אבל מאיימים זה על זו בהרס היחסים בעקבות כל התנהגות לא רצויה של הצד השני, האווירה בבית מתחילה להזכיר שדה מוקשים. כשצד אחד כל הזמן לא מסוגל לאהוב או להתייחס יפה לבן אדם שלא עושה כרצונו או לא מתנהג כרצונו, אין זה אומר שהבן אדם השני בעייתי כל כך. זה אומר רק שמישהו מבני הזוג מחזיק את הזוגיות שלהם כבת ערובה וכל הזמן מציב דרישות חדשות. לא ניתן לבנות זוגיות יציבה על בסיס סחטנות, ולא משנה כמה טובות הכוונות.

3.

קנאה כהבעת אהבה. כולנו יודעים שקנאה לא תמיד נובעת מהתנהגות לא ראויה של בן הזוג. לפעמים "הסימנים המחשידים" קיימים אך ורק בדמיונו של בן הזוג המקנא. בין אם הקנאה הייתה מבוססת ובין אם לא, היא תמיד גורמת להתנהגות לא רציונאלית, בוטה ופוגענית, דוגמת פריצה לדואר האלקטרוני, ניסיונות לצותת לשיחות או להופיע בהפתעה. הבעיה הגדולה ביותר מתחילה כשבני הזוג מתחילים לראות בקנאה הבעת אהבה. אבל הקנאה אינה אהבה, הנאה היא חוסר אמון, השפלה ותו לא. האהבה האמתית באה לצד אמון בבן הזוג, חוסר אמון מבציע על חוסר אהבה ולא על אהבה מיוחדת.

4.

רמזים כדרך תקשורת בין בני הזוג. כשאחד מבני הזוג מסרב להביע את דעותיו או רגשותיו באופן גלוי ועושה זאת בצורת רמזים, זה לא אומר שהוא בן אדם עדין שמשתדל לא לפגוע בדבריו בצד השני, זה אומר שהוא בן אדם ערמומי הנוטה למניפולציות במקום תקשורת ישירה. אף אחד מאתנו לא נולד עם כשרון קריאת מחשבות ופיענוח רמזים, ורק במקרה של תקשורת ישירה יש לנו זכות לצפות שהצד השני באמת יבין למה התכוונו. בכל מקרה אחר הניסיון להציג את המבוקש בדרך של רמיזה היא אגרסיה פאסיבית שהופכת את האווירה בבית למתוחה ומלחיצה במיוחד.

5.

מתנות כדרך לפתרון בעיות. לפעמים לכולנו קל יותר לתת מתנה מאשר לדון בבעיה, לבקש סליחה ולשמוע טענות. הבעיה מתחילה כשהמתנות הופכות לדרך קבועה לפתרון סכסוכים. לא רק שהשיטה הזאת לא מאפשרת לפתור אף בעיה אמתית, היא גם מנציחה את הבעיות כי כל צד מקבל בעצם חיזוק לשימור המצב הבעייתי. צד אחד מקבל פיצויים, וצד שני מקבל הוכחה לכפיות הטובה של הצד השני. ובסופו של דבר שני הצדדים מגלים בהפתעה כמה זרים הם נהיו זה לזו...

]]>