זה היה אמור להיות טור על מה שלכאורה מעניין אותנו (הנשים) באמת. נתבקשתי לספק מידע מתחדש אודות טרנדים לוהטים לצד סיקור נרחב מבירות אופנה נחשבות. בטור הזה הייתי אמורה לגייר אאוטפיטים, לסדר לכן את הארון ולסקר חמישה פריטים שאתן ממש, אבל ממש חייבות להוסיף למלתחה.

זה לא שאני לא אוהבת מלבושים נאים ולמען האמת אודה כבל עם וקוראות שאני ממש לא מדלגת על מדורי אופנה או בוטיק שווה. אך ולמרות חיבתי לכל אלה, אשמח לספק הצצה לעולם סטייל אחר.

כזה שמספר סיפור, שזועק מחאה, שמעלה את הקונפליקטים בעולמה של האישה ומפיח חיים בבד הדומם.

אלו בשבילי סיפורי בדים.

אאוטפיט:

תלבושת אחידה, סמינר גור

חולצת בד מכופתרת, עטורת פסים דקיקים ומאפירים, חתומים בצווארון עגול המנסה לשוות לה מראה ילדותי במקצת. שולי החולצה תחובים בחצאית כפלים (פליסה קראנו לה אז) שלא ממש מחמיאה לממדי גיל הבגרות - מרד, אם תרצו. להגדרת התקנון, ניתן לשלב סוודר כחול חלק בימות החורף הקרים.

אני חוזרת לתלבושת ההיא כדי לנסות לתת מענה הולם להיותי חלק מחברה, אישה בן אנשים במציאות עגומה כשלנו.

ימי בחירות טרופים אלו רחוקים לרוב מאד מסדר יומה של האישה החרדית. כזו היא, יידשע מאמע, אשת חייל על כל המשתמע, מכבסת תוך שהיא מחנכת, מנהלת משבר גרב אבודה בדרך לעבודה ובערב גם מוצאת זמן לצאת להרצאה טובה לאחר שנשקה לכל עשרת ילדיה וקראה עימם קריאת שמע.

אז מסתבר שמחסור בזמן אינו הגורם להדרתה של האישה החרדית מהתחביב הגברי הידוע "פוליטיקה".

הסיבה לכך נעוצה באותה תלבושת אחידה של נאיביות ותום, התעסקות בדברים חשובים בהרבה עבור בת ישראל. אותה הבנה שלא צריך להבין, אותן שאלות שאת לא יודעת לשאול, אותן מושגים שלא חשבת שנוגעים לך.

השקתה של מפלגת הנשים החרדית גרמה לי לשאול איפה הייתי אני ולמה לא התעניינתי. מדוע חשבתי שהדבר אינו נוגע לי לפחות כמו האחריות על גידול ילדי וביתי השלם. כן, גם לי משתלם הרבה פחות לצאת לעבוד בשכר מינימום במקרה הטוב או במשרה מעולה ובמשכורת פחותה משל גבר האוחז בה וזאת לאחר שנתח נכבד ממשכורתי מעוכל לטובת רשויות כאלו ואחרות, גם לי כואב להבין שרשימת המצרכים לסלט מטבוחה כוללת שדידת בנק ושאני רוצה לראות הרבה יותר נשים בעמדות מפתח או לפחות נציגות שידאגו שזה יקרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רובן המכריע של נשות המגזר, אינן מפנות מקום בסדר העדיפויות שלהן לעצור ולשאול, להתקומם או לבקש שינוי מהסיבה הפשוטה שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם אותה "תלבושת אחידה".

גדלתי על ערכים מופלאים וחשובים מרדיפת צדק או שוויון זכויות. בחסות חצאית הכפלים ההיא, קניתי ערכים הטומנים את סוד המשכיותו של עם ישראל על דורותיו המיוחסים.

אך, רציתי לדעת יותר על עובדות החיים, על בעיות ופתרונות, על דרכים להשגת מטרות בעולם הזה כמו אלו של העולם הבא.

רציתי ש"להתקומם" לא יהיה פועל המסמל פריצות וחוסר צניעות, שהמילה "שאלה" לא תפחיד אף אחד ושלא נצטרך מפלגה של "נשים".

]]>