בואו נסכם. אתן לא מייצגות את הציבור החרדי, אבל גם מעולם לא ביקשתן ייצוג ומשכך הטענה המופרכת בטלה. האם חברי-הכנסת החרדים לא יכולים לדאוג לאישה החרדית? ואולי אתן חייבות ייצוג נשי משום שרק אישה מבינה לב אישה?

ויש גם את השאלה, שאלת מיליון הדולר אם תרצו, של דעת תורה. יש את כללי המגזר, את דברי הרבנים, ולצאת נגד מגזר שלם זה בכלל לא פשוט, מה גם שעניין החברה מחייב, אם את נמנית או לפחות מגדירה את עצמך שם, קבלי באהבה את גדרותיו.

הטענות שצויינו לעיל, הן העיסוק המרכזי סביב הקמפיין "לא נבחרות". היו עוד כמה טענות, רדודות להפליא, כמו: "למה אתן מתאפרות", "פאות של פריצות" , "אודם זועק רחמנא ליצלן", ו"מה יהא על השניצלים, מי יטגן אותם עכשיו?", "הבעלים שלכן אומללים" כמובן יצירת המופת החותמת: "שבו בלול".

וזה עצוב. כי ממגזר שבנוי על ערכים של "ואהבת לרעך כמוך" מצפים ליחס שונה, גם אם הנשים הללו נתפסות בעיני מי כמי שסטו מדרך הישר.

אתם לא מוכרחים להסכים עם התהליך, וביננו אין כאן בכלל תהליך, (סוג של אמירה שהולכת ונעלמת לאיטה) אלא לנסות להקשיב. גם אם זה לא מתאים למבנה החברתי, לכללים, לסטיגמות ולכל המניירות הסביבתיות ואף נוגד את ההלכה במקומות מסוימים, צריך למצוא פתרון הולם. יש כאן אמירה שאם מבטלים אותה בציניות או חוששים לגעת בה, מאדירים ומעצימים אותה.

מדובר בעשרות שהשמיעו את קולן, ועוד מאות שחושבות זאת בליבן. וכמו כל תופעה שמנסים להשתיק, היא רק תגדל ותתעצם.

אז איפה הם? שומרי החומות, מחזיקי הדת, שומרי הנשים, קנאי המחנה. בעוד מספר שנים הבת שלכם תשאל אתכם למה? למה להתנגד ולא לתת מענה הולם לצורך שמבעבע כל-כך. לא את הצורך בלהיות חברת כנסת מוצהרת, כי אין ספק שמקומה של האישה נמדד בצניעותה בהובלת תהלכים מאחורי הקלעים, בתבונה הייחודית לה ובצניעות הראויה , זה אפשרי וזה קיים. תנהגו בחכמה.

]]>