מיהי חרדית? שאלת מליון הדולר. לאחרונה, שבה אני והוגה בשאלה זו שוב ושוב, וזאת אודות לקומץ הבנות אשר התאגדו בצוותא והיו לחבורה אחת: "לא נבחרות, לא בוחרות!"

אותן בנות, מנסות בדרכים עיקשות ועצמתיות, להידפק על דלתות המפלגות החרדיות, בדרישה לגיטימית לדידן: "הבו אישה חרדית בשורותיכן. ואם אין, מתה אנוכי".

מיהו בעצם חרדי, מיהו שיפסוק בשאלת החרדיות - מהי? האם בנות אלו משתייכות לחברה החרדית והאם דרישתן לשילוב נשים חרדיות במפלגות החרדיות דווקא לגיטימית הינה? האם דרישה זו תואמת היא את עקרונות הדמוקרטיה שבשמה הן פועלות? והאם האסטרטגיה בה בחרו אכן תקדם את האג'נדה עליה הן ממיתות עצמן?

פעם פגשתי ביהודי גלוי ראש, ששב והצהיר באוזני כי הוא "דתי בלב". כמו כן, פגשתי ביהודי אשר את פדחתו מעטרת כיפה שחורה גדולה, את בניו ובנותיו הוא משלח ללמוד בחינוך החרדי, כסותו-מכבדת יהודי חרדי מן השורה, והיא כוללת: לבוש שחור-לבן וציציותיו משתלשלות לו בחן, אולם כאשר נתבקשה אשתו להתאים את לבושה לרוח בית יעקב, בו לומדות בנותיה, זעק הלה קבל עולם: "אינני חרדי כלל, כי אם דתי לאומי".

מהיכן נשאבת הגדרתו המגזרית של אדם? האם מתייחסת הינה אך לתחושתו הפנימית, או שמא נשענת על מקורות נוספים?

כל בר דעת מבין, כי אין בהגדרה פנימית סובייקטיבית להוות כלי בוחן יחיד. המושג "דתי בלב" מהווה אות מתה, שעה שהדובק בה רחוק משמירת תורה ומצוות. ואם כל סממניך החיצוניים יעידו כל כי הנך משתייך לחברה החרדית, לא יועילו זעקותיך בדבר השתייכותך המגזרית האחרת.

הנה כי כן, השתייכותו המגזרית של אדם נבחנת במבחן כפול: סובייקטיבי ואובייקטיבי. קיימת משמעות (ואפילו רחבה וחשובה) לתחושה הפנימית, אולם לעולם היא תבחן בראי האובייקטיבי: היינו, במרחב הסממנים הכולל.

בנות הקבוצה, אשר מצהירות תחת כל עץ רענן כי הן חרדיות, אל להן להיות מנותקות משאלת איך החרדיו ּת רואה אותן. חרדיות אינה מעידה על יראת שמים, או דקדוק בהלכה, חרדיות הינה השתייכות חברתית גרידא, ומהיותה כזו, יש משמעות לשאלה האם המגזר רואה אותי בין שורותיו.

אל לי לדון פרסונאלית במהותן ומיהותן של בנות החבורה הנזכרת לעיל, אך אין חולק כי הן אינן שייכות למצען של המפלגות החרדיות. ובאופן הכי פשוט: לו הן אכן היו משתלבות בשורותיהן של המפלגות החרדיות, מסופקתני אם קהל היעד החרדי אכן היה מצביע עבורן, או שמא בוחר לו שלוח אחר. ככלל, בוחריה ובוחרותיה המסורתיים של מפלגת יהדות התורה יעדיפו סגנון שמרני יותר, לא מה שמביאות איתן אותן אלו באמתחותיהן.

לדידי, הכלי, איתו באות הבנות בדרישה לשילוב נשים חרדיות במפלגות החרדיות, תוך שהן נשענות על העיקרון הדמוקרטי, משרת דווקא רעיון אנטי דמוקרטי בעליל!

בהתאם לרוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכותו של כל אדם לבחור ואף להיבחר, אולם זכותה של כל מפלגה לחרות על דגלה שורת עקרונות ככל שתרצה, כל עוד אינה מנוגדת לאמור בסעיף 5 לחוק המפלגות, המפרט את המטרות והמעשים האסורים למפלגה, וימנעו את רישומה. באופן זה, אין איש שיבוא בטענה למפלגת ישראל ביתנו על כי אינה מציב בשורותיה ח"כ ערבי! או למפלגות השמאל, על כי אינן משלבות איש ימני מובהק. כל מפלגה, תחרות על דגלה ככל שתחפוץ, ותעמול על מנת להשיג קולות ביום פקודה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משמעות הכוח הפוליטי הוא בהחברות מאוגדת לקידום רעיון כל שהוא. כל איגוד, וכל רעיון! איך יתכן שבשם הדמוקרטיה תבוא קבוצת בנות ותכפיף את דעתה לקבוצה אחרת? הרי מדובר באוקסימורון. הדמוקרטיה, מציבה בפני האדם חירות לרוץ לבחירות עם כל רעיון, ובהצבת קריטריונים ברורים לחברי המפלגה. באופן זה, על המפלגות החרדיות האפשרות המלאה לבחור איך הן רואות את חברי הקבוצה, והמבחן האמתי יערך במועד ספירת הקולות.

לו היו בנות אלו פועלות בדרך הדמוקרטית המקובלת, יוצרות מפלגה ומצע ומציבות עצמן לבחירת הציבור, הייתי מחרישה, בכך גם היו מציגות את כוחן האלקטוראלי אם קיים, אולם הבחירה להשתמש בכלי הדמוקרטי על מנת לרוקן מתוכן את רעיון הדמוקרטיה ולכפות שריונים ושיבוצים במפלגות בניגוד למצע הבסיסי שלהן, מוזרה עד הזויה בעיניי.

לסיום האסטרטגיה בה הן פועלות מסכלת באופן מצער את הערכים עליהן הן מנסות להגן! שינויים חברתיים לא נעשים בכוח הזרוע, ראה ערך פרשת עמנואל, והשוויון בנטל. שינוי חברתי הינו תהליך מתמשך ועדין, אשר ראוי לדרבנו ולקדמו באופנים שונים. אולם כל דחיפה בגסות, הריה כפיל בחנות חרסינה, ואין היא אלא גורמת להתקפדות ולשמירה על הקיים באדיקות.

החברה החרדית משתנה ומתאימה עצמה להלך הרוח. באופן זה הונגשה אקדמיה לחרדים, קיימים מסלולי אינטרנט כשר ואפילו פעילות נשים במרחב הציבורי כבר אינה חריגה כלל.

חכמה, עיניה בראשה. וחבל על הניסיון הגס להקדים את המאוחר.

]]>