כבר קדמוני רבים וטובים שהתלוננו על ההגדרה הזו. או כמו הבדיחה הקבועה של נציגינו המבריקים "גם אנחנו חרדים עובדים". ואכן, ישנם רבים רבים שלוקחים חלק בשוק התעסוקה ועדיין שמרנותם אומנותם, ומאידך לא מעט אברכי כולל שהינם ביקורתיים כלפי אלמנטים מסויימים במערכת החרדית זאת מבלי לעבוד.
כך שאין ספק שההגדרה הזו כושלת במבחן המציאות, ויותר משהיא מועילה היא מזיקה בכך שניתן לפרוך אותה מיניה וביה.
אני רוצה להציע הגדרה חדשה שלדעתי קולעת בהרבה: "החרדים החושבים".
אם יש מאפיין אחד שעובר כחוט השני בין כל חברי הקבוצה הזו על כל גווניה ומרכיביה, היא עובדת היותם נון קונפורמיסטים, ביקורתיים, פורצי דרך, ובעיקר: חושבים.
אין דרך אחרת להשתחרר ממכבש הרעיונות הענק שמייצרת ההגמוניה השלטת בציבור החרדי, מבלי לחשוב. אין דרך אחרת לפקפק במבנה הפוליטי הקיים במגזר החרדי, להרהר על מערכת החינוך, לתהות בקול על הגישה התעסוקתית, אי אפשר להיות כאלו מבלי לחשוב.
אז זהו זה. אנחנו חרדים חושבים. אנחנו חרדים שקודם מחשיבים את האמת והיושר, ואחרי זה את מה שנכתב בעיתון. מעריכים הרבה יותר מחשבה צלולה ורעיון בהיר, מאשר גרון ניחר בשם גדולי ישראל. כאלו שלא מקבלים את המושכל ראשון כמושכל אחרון.
אין זה משנה מהי המסקנה. יכולה להיות אשר תהיה ובלבד שקדמה לה תהייה, ונעשתה במחשבה תחילה. נכון, ישנם גם שמרנים שהגיעו להחלטה על שמרנות מתוך מחשבה מעמיקה, וגם אותם יש לכבד ולהעריך על כך. אבל בעוד שמרנות יכולה להיות מבוססת פעמים רבות על קיבוע ועל חוסר מחשבה, ביקורתיות מעידה באופן אימננטי על חשיבה וספקנות בריאה.
אנחנו חושבים. תוהים. מפקפקים. ביקורתיים. ישרים. הגונים. כנים. כך נראים אנשים חפצי חיים, כך נראים עובדי ה' אמיתיים, כך נראים בני "עם חכם ונבון".
]]>