גרושה שואלת: למה כל הדייטים שלי נגמרים רע?

אני בת 34, גרושה מזה חמש שנים, יש לי ארבעה ילדים, עובדת בעבודה מסודרת ב"ה ואיכשהו סוגרת את החודש עם המשכורת ועם דמי 'המזונות' שאני מקבלת.

פה ושם אני מקבלת הצעות לשידוכים, ואני יוצאת לפגישות שידוכים, בצניעות מלאה כמובן, לאחר שאני בודקת היטב את המועמד. עד כאן הכל בסדר, אבל שמתי לב, שהקשרים שאני יוצרת יש בהם בעייתיות. הקשרים בתחילתם הם טובים ויפים, אבל כשהם מתפתחים, אני מגלה שלא באמת ייצא מכך חתונה, כל מקרה והסיבה עמו, מבלי לפרט. אבל דווקא שם אני נמשכת למערכת היכרות ממושכת שגוזלת ממני כוחות נפש, משאבים וזמן. אינני צריכה לפרט, שיציאה בערב מהבית אחרי יום עבודה, ועם ארבעה ילדים בבית – אינה משימה פשוטה.

מה לדעתך הסיבה לכך, ואיך אני מתמודדת עם זה?

בברכה

שלום לך

בני אדם מטבעם הם "אגואיסטים". הכול סובב סביב עצמם, מרגע הבכי הראשון שלהם עם בואם לעולם באמצעותו הם מזעיקים את אמם. אפשר לשים לב, שכל המחשבות, הדיבורים והמעשים שלנו, סובבים בסופו של דבר סביב עצמנו. כל דבר שאנו עושים, אמור לשרת אותנו בצורה כלשהי. אפילו מעשי חסד נטו שאנו עושים למען הזולת, מן הסתם מספקים לנו הרגשה טובה.

מנקודת מבט זה ניתן להבין, שכל מה שאנחנו עושים בחיינו, משרת אותנו. גם דברים לא טובים משרתים אותנו באיזשהו אופן, גם אם בדרך שלילה. (תשומת לב, אמפתיה והזדהות לכאב שגרמנו לעצמנו, ועוד דוגמאות לרוב). לפעמים אנחנו פועלים נגד עצמנו אבל בסופו של דבר זה משרת אותנו.

משום כך, העובדה שאת מפתחת קשרים במקרים שבהם את מבינה בשלב מוקדם או מאוחר שלא ייצא מזה דבר תכליתי, מן הסתם משרתת אותך או את האינטרסים שלך.

אינני מכיר אותך ואינני יכול לפרט כיצד ואיך זה משרת אותך, אבל בראש ובראשונה נסי להבין ולשרטט לעצמך בצורה כנה, 'למה אני שם'?, 'במה זה משרת אותי'?, 'איך זה עונה על צרכיי'? לא תמיד קל להגיע לסיבות האמיתיות; אם צריך לחפור קצת לעומק – אל תהססי. עשי זאת. חברה טובה ונאמנה, יכולה לעזור לך למצוא את נקודת התורפה.

גם אם על פניו את יוצאת כעת לפגישות למטרת חתונה והקמת בית, ייתכן ובתוך תוכך את מפחדת מליצור מחויבות חדשה; ייתכן ונכווית בעבר במערכת זוגית, וזה גורם לך להגיע לקשר שלא ייצא ממנו כלום. כך "תרוויחי מכל הצדדים" – גם את משדרת אשליה שאת "בעניני השידוך" ו"את רצינית", זה גם המסר שאת משדרת לסביבה התומכת שלך כדי להרגיע אותם; וגם את לא נכנסת למחויבות זוגית.

ייתכנו גם סיבות נוספות לקשרים הללו: את בודקת מקומות חדשים בעולמנו הקטן; את מנסה להכיר רבדים חדשים בתוך עצמך; את בשלב שבו את עייפה מטרדות היום יום ואין לך כוחות לבנות כעת משהו חדש, ועוד.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, כיום בגילך הנוכחי – כאשר יש בך גם בשלות נפשית, גם ניסיון חיים, וגם את עדיין צעירה מספיק כדי לעשות שינויים ולקפוץ למים, כמה מתוך הזמן היקר הזה שחולף ועובר מדי יום, את מוכנה "להשקיע" ברגשות ובמצבים שבסופו של דבר לא ייצא לך מהם דבר, מלבד רווח זמני? רווח זמני אמנם יש בכוחו למלא, אבל רק לרגע, לשעה או לתקופה קצרה.

כמאמן, הייתי ממליץ לך להגיע לתהליך של אימון כדי להבין את המקום שבו את נמצאת, לאתר את הסיבה האמיתית שמביאה אותך למקומות-לא-מקום. אם אכן יש בך חשש או פחד, תוכלי באמצעות תהליך אימון, ליצור "צעד אמיץ" ולצאת לתהליך שבו תהיי בסופו של דבר מחוזקת, ותעמדי על מקום יציב ואיתן, ובריא יותר. הרבה יותר.

שאלי את עצמך בכנות: עד איזה גיל אני מוכנה להיות במקומות זמניים, ומאיזה גיל אתחיל להשקיע "במקומות רציניים"? התשובה והבחירה – בידייך.

באיחולים לחיים מאושרים ויפים

מנחם זיגלבוים - מאמן אישי להצלחה ולמצוינות: eimunmz@gmail.com