אז כמו כולם, קיבלתי תצלום של המבחן שנערך לכאורה בסמינר בירושלים. כמו כולם השמעתי כחכוח של אי נוחות בולטת. אבל שלא כמו כולם, וסליחה על ההתנשאות, שאלתי את עצמי מה בעצם מציק לי.

הרי למדתי בסמינר מה תפקיד האשה ומה זכותה לעולם הבא. אני יודעת לצטט ואף להסביר גמרא ומדרש ותוספות ואחרונים וספרי מוסר. באמת יש לי בעיה עם זה? כלום לא הייתי בעצמי אשה טובה שדואגת לצרכי בעלה ומבשלת לו ושולחת את בניה לתלמודם בדאגה ואהבה ומכינה להם סיומים ונותנת פרס על לימוד בעל פה ועל מבחן מושלם?
אבל, יש לי גם בנות. איך אני מגדלת אותן?

פה התובנות הופכות מורכבות יותר. העולם כבר אינו כשהיה. אף בת היום לא לומדת לנהל משק בית בבית ספרה, כידוע.

אף בת לא לומדת לגהץ מצעים מושלמים, ובקצרה, אף נערה לא לומדת איך להיות האשה המושלמת על כל היבט התפקיד הנערץ הזה. אנחנו לומדות הייטק.

נו, ולכן אנחנו לא נשים שתפקידן לתמוך בבעל?

עכשיו בואו נעשה מהפך קטן.

מהו תפקידו של האיש בעולם? לו היינו מכינים מבחן בנושא "מהו תפקידו של האיש כלפי אשתו" ו"מה מחוייב הבעל לאשתו" מה היו התשובות?

זה לא רלוונטי, תגידו לי. העולם השתנה. היום אשה יכולה לפרנס בכבוד מהייטק, והבעל יכול להתפנות ללמוד תורה כאשר אשתו נוטלת עליה את עול הפרנסה. ולי, כל כך בוער לתהות מה נוטל עליו הבעל מתפקידי אשתו בתמורה. שמא עליו להקימה על רגליה העייפות ולהכין לה כל צרכיה, לפחות כאשר כוחותיה כשלו? אולי עליו להאיר את עיניה בסופו של עוד יום מתיש? או אולי עליו לפחות לשנן היטב ולמלא מבחנים באשר לחובותיו בעולמו בכלל ובנישואיו בפרט?

לאה בלוי טוענת שזה נעשה. שגברים חרדיים מודעים היטב לכל אלו ולומדים כל פרט באותה התמדה שבה בנות הסמינר המתוקות שלנו עושות זאת. אני רוצה לראות מבחן כזה, אבל בישיבות. ייתכן שטרם נעשה דבר כזה? שלא נעשה ולא ייעשה מעשה כזה?

כל מה שאני אומרת, בעצם, הוא כך:

העולם השתנה. במובנים רבים העולם היום קל יותר להישרדות ונוח יותר לחיות בו מאשר בעבר. החיים כיום שונים ותפקידים רבים נעלמים ואינם, הנשים חוו שינוי מהפכני בתנאי חייהן, מנשים כנועות שלא יודעות קרוא וכתוב הפכנו לנשים מלאות עצמה, משכילות ומשתוות לגברים בתנאי חיינו ובאופנים בהן אנו יכולות לבטא את עצמנו. אולי גם התפקידים שלנו בעולם אליו נשלחנו השתנו? אולי.

אין ספק שהאשה החרדית נושאת בעול כבד. כתפיה הרכות של האשה הממוצעת קורסות תחת עול פרנסה, גידול ילדים, תחזוקת בית, ודאגה לבן זוגה, ולעולם הבא של הגברים כולם. אל תשברו אותה. העולם החרדי כולו נסמך על הכתפיים הללו. אם נמשיך להפיל הכל על כתפי הנשים, ולא נשכיל לעצור ולחלק את העול בצורה הגיונית יותר, הנשים שלנו תקרוסנה ואנו כולנו נאבד את הכל. לא ייתכן ללמד נשים את תפקידיהן המסורתיים ובו בזמן לשלוח אותן לפרנס בית מעשה שנות האלפיים. לא ייתכן בפועל שאשה תפרנס, וגם תנהל בית וילדים לבדה, ועוד ללא משרתות כפי שהיה בעבר. לא ייתכן שאשה תספק את צרכי בעלה ותערוך לו שולחן בעוד היא ממלאת את כל תפקידיו המפורטים באותה גמרא ממש. לא ייתכן, כי אין זה אפשרי. גם אשה היא חצי מזוג. ויש שיטענו, החצי החלש. גם אם ישנה אשה או שתיים המסוגלות, פיזית ומנטלית, לעשות כל זאת, אין לראות בהן אידיאל אלא תופעה נדירה. בפועל, זה לא ייתכן ללא שיתוף פעולה ועבודה זוגית הדוקה. כלומר, הבעל צריך לתת את חלקו, בכל אופן שהם מוצאים לנכון.

אשה היא עיקר הבית, היא אם כל חי, היא מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו. זה נכון. כבדו אותה, ואל תהפכו אותה לשעיר לעזאזל. הושיטו יד, ותתמכו בה. אתם זקוקים לה, ואתם רוצים אותה חזקה ומחייכת. ה' רוצה אותה בריאה, מחוזקת, מממשת את יכולותיה המופלאות ומביאה ברכה לעולם. למען ה', תנו לה.

]]>