בכל מדינה מודרנית קיימות שלוש רשויות עקריות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.

הרשות המחוקקת - תפקידה לחוקק חוקים. הכנסת וחבריה.

הרשות המבצעת - תפקידה להוציא מהכח אל הפועל. הממשלה ומשרדיה.

הרשות השופטת - תפקידה לשפוט עפ"י חוקי המדינה. בתי המשפט ושופטי ישראל.

כדי לבטיח קיומם של עקרונות דמוקרטים המשטר דמוקרטי, צריך לפזר סמכויות, ולחק לרשויות שיהיו אחראיות כל אחת על תחום אחר.

ריכוז סמכויות בידי רשות אחת תהוך את המשטר לדיקטטורה.

חלוקת רשויות חשובה לאזרחיה, היא שומרת ע לזכויותיהם ותורמת להבטחת חירויות הפרט ולהגברת היעילות של הפעילות השלטונית.

עקרון הפרדת הרשויות במשטר דמוקרטי, אינו מכוון להפרדה בלבד, אלא להיפך סוג של יצירת מערכת של "איזונים ובלמים" בין רשות אחת לשניה.

רעיון הפרדת הרשויות נוסח לראשונה ע"י הפילוסוף והמשפטן הצרפתי מונטסקייה. בספרו "רוח החוקים" הוא מציג את הרעיון כניגוד לריכוז סמכיויות, לטענתו כל אדם בעל כוח וסמכות יחיד, ינצל באיזשהו אופן את כוחו לרעה ויפעל מניפולטיבית להרעת נתיניו, עובדיו וכד'

כדי להמנע מהתנהגות קלוקלת זו, ישנו צורך שרשות אחת תהווה בלם לרשות אחרת. ולכן חשובה החלוקה ל -3 הרשויות מחוקקת מבצעת ושופטת. כל אחת אם לא תבלם ע"י רשות אחרת יכולה להוות דיקטטורה בפני עצמה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בגישתו של מונטסקייה יש הבחנה תפקודית בין חקיקה, ביצוע ושיפוט כדי למנוע עומצת יתר של השלטון על האזרח ולאפשר איזון ופיקוח בין רשוייות. הוא אינו התכוון להפרדת רשויות נוקשה ביותר, שלפיה על כל רשות להיות עצמאית לגמרי בתחומה.

מונטסקייה מסביר שבמידה וכל רשות תהיה ריבונית בטריטוריה שלה צפויה סכנה של תאום בין הרשויות השונות.

הרעיון הוא שכל רשות תהווה איזונים ובלמים לרשות האחרת, על מנת שתהיה אפשרות לכל רשות לפקח האחת על השניה

בישראל כמו בשאר המדינות הדמוקרטיות האחרות, הכנסת והממשלה ובתי המשפט אינן נפרדות לחלוטין זה מזו.

אך בד בבד הן מבקרות ומפקחות האחת על השניה ומשמרות את האינטרסים של אזרחי המדינה.

]]>